בכורי יוסף· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן נד
לענין טריפה אינה יולדת הנה אם כבר נתעברה הלידה ודאי יכול להיות אפי' כשהיא טריפה כדאמרי' בהדיא בסו"פ א"ט דלמ"ד טריפה אינה יולדת פלוגתיי' דר"א ור"י כשעיברה ולבסוף נטרפה הרי חזינן דהלידה יכול להיות כשהיא טריפה וה"נ אמרינן התם אליבי' דביעי דס"ט שיחלא קמא משהינן לי' אי הדר טענה שרי אבל בהא דהטילה השיחלא קמא אין ראי' כיון דכבר נתעברה יכולה להוליד אבל העיבור לבד אי הוה ראי' דאינה טריפה או דבעי דווקא תרויי' עיבור ולידה הנה ראיתי מי שהביא ראי' לזה מחולין (י"א) דבעי ראב"י למילף דאזלינן בתר רובא מפרה אדומה דל"ח שמא היא טריפה ודילמא הביאו פרה מעוברת אלא ע"כ דהעיבור לחוד אינו ראי' ולענ"ד אין מכאן ראי' כלל חדא דפלוגתא הוא בריפ"ב דפרה אי פרה מעוברת כשירה ועוד דא"א לומר כן כלל דהא הקשו התו' בב"מ (ד"ל) ד"ה אף כו' דהיכי נכשיר פרה מעוברת הא עלה עליה זכר פסולה ותי' דאיירי שלא ידע בשעת עלית הזכר ולא ניחא לי' בהא ובעינן עובד דומיא דעבד ע"ש וא"כ אי לא תתכשר אלא במעוברת א"כ ע"כ יהא צריך לעלות הזכר ופסולה לכו"ע משום עול וע' בר"ש רפ"ב דפרה שם דהביא תוספתא דלדעת בעלים אפי' לר"י במ"ד שם פסולה וצ"ל דפלוגתיי' בסתמא דבלא ניחא לי' ודאי גם לרבנן כשירה כדמוכח סוגיא דב"מ וע"ש תוד"ה אף ודוק אבל יש להוכיח מהא דפריך התם ור"מ היכא אכיל בישרא דילמא במקום שחיטה נקב הוה וכ"ת ה"נ פו"ק מאי איכא למימר כו' והנה קיי"ל דברובא וחזקה לא חייש ר"מ וע' תו' זבחים (ס"ט) ד"ה אי טריפה כו' דהביאו הגי' בחולין רמ"א סימן לטריפה ל"י ואף דאנן גרסינן רבי כ"כ סעד לגי' התו' דבנדה (כ"ד) פליגי אמוראי אליבא דרבי אי טריפה חי' ע"ש וע"כ דל"ג הכא רבי אלא ר"מ כגי' התו' והנה אין להקשות דא"כ מאי פריך היכא אכיל בישרא הא י"ל דאכל אותה שחי' ל"י דע"כ אינה טריפה לר"מ דכבר כ' התו' לדידן בי"ב חודש כה"ג גבי פ"א שם דזה אינה חזקה מבוררת דלא נתבררה מעולם דלאחר הזמן מתברר שמקודם יב"ח לא הי' טרי' אבל אפשר שנטרפה אח"כ בתוך הזמן אבל ע' בתוס' ע"ג ד"ו) ד"ה אלא כו' דלמ"ד טריפה יולדת כ"ש שחי' א"כ לר"מ שאינה חי' כ"ש שאינה יולדת והנה אם נאמר דבעי דווקא תרתי עיבור ולידה א"כ בשעת העיבור עדיין אינו נודע לנו שהיא אינה טריפה אלא עד שעת הלידה ואח"כ כשילדה שמברר דלא הי' טריפה בשעת העיבור מ"מ כבר אפשר דנטרפה קודם הלידה דלידה לחודא ודאי אפשר בטריפה כנ"ל וא"כ אפי' מעוברת הוה חזקה שלא נתבררה אבל אי עיבור לחוד א"א בטריפה א"כ העיבור מברר שאינה טריפה וא"כ אפשר דאכיל מעוברת ואף דזה גופה דאינה חי' לא הוה אלא רובא ור"מ חייש למיעוטא מ"מ בתרי רובא ל"ח ר"מ ק"ו מרובא וחזקה כ"ש תרי רובא דרוב עדיף מחזקה ואיכא הכא תרי רובא רוב בהמות אינן טריפות ורוב טריפות אינן יולדות ואח"כ אית לה חזקה מכח רובא ובכה"ג לא חייש ר"מ ומאי פריך היכא אכיל בישרא ואין לומר דנפרש כדברי התוס' בדכ"ח ד"ה אתא דה"ק וכ"ת ה"נ דאכיל ע"י בדיקה פו"ק מאי איכא למימר ע"ש וה"נ נפרש לפי דרכנו וכ"ת ה"נ דאכיל מעוברת פו"ק מאי איכא למימר דפסח דדינו זכר בן שנה א"א במעוברת וכן יש קדשים כגון עולה דבעי זכר דז"א דכיון דהמעוברת הי' לה חזקה א"כ גם הולד תו יש לה חזקתה דהי' כשירה בשעה שנוצרה דהא בן ח' חי לכו"ע שרי במעי אמו אפי' הוא טריפה ותו יש לנו להעמידו אחזקתו שהי' במעי אמו כמש"כ התוס' שם ד"ה לר"מ לענין ספק בכור דמעמידין אותו אחזקתו שהי' חולין במעי אמו ע"ש ואי להאם גופה לא הי' חזקת כשרות א"ש דא"כ כ"ש שהולד אין לו חזקת כשרות אבל אי האם אית לה חזקת כשרות גם הולד אית לי' וא"כ גם מפו"ק לק"מ וע"כ דעיבור לחוד ל"מ והוי חזקה שלא נתבררה כנ"ל ומיהו מהא דבעי למיפשט התם מרוצח וע"ז דדילמא הוה הנרצח או הרוצח טריפה אין להוכיח דדילמא כשהרוצח היא אשה מעוברת וכן הנרצח דהא הפרשה כולה בלשון זכר נאמרה וכן מרבינן הורג קטן מאיש כי יכה כל נפש אדם ואף דליתא בעיבור אבל מהך דר"מ ודאי מוכח שפיר ומ"מ אפשר לדחות דאף דהעיבור לחודי' מוכיח דאינו טריפה מיקרי חזקה שלא נתבררה כיון דרגע העיבור אינו נודע לנו ואח"כ כשהוכר העובר אפשר שכבר נטרפה אח"כ ומ"מ אינו דומה לסברת התוס' גבי טריפה אינה חי' דהתם אין גוף הבירור אלא מלאחר יב"ח אלפני יב"ח אבל כאן הברור לשעתו אלא דאנן לא ידענו וצ"ע בזה:
וע' פלתי (סוספ"ו) דכתב להביא ראי' דגוף העיבור א"א בטריפה דאיל"ה בסו"פ א"ט שם דדחיק לאשכוחי פלוגתא דר"א ור"י גבי ולד טריפה למ"ד טריפה אינה יולדת בעיברה ולבסוף נטרפה ואי דהעיבור אפשר בטריפה אלא שא"א לה להוליד א"כ לימא דאיירי באמת שהאם מתה בשעת לידה ואח"כ כ' דאפשר דזה הוה כיוצא דופן שפסול להקרבה ולמה אר"א יקרב ותמיהני שלא הזכיר סוגיא מפורשת דחולין (ל"ח) דמתה אמי' והדר ילדתי' הוה יו"ד ואפי' זה פירש למיתה וזה פירש לחיים פסול משום יתום ע"ש וא"כ הכא אפשר דהכי קאמרינן דא"א כלל אם לא תמות תיכף ודו"ק: