בכורי יוסף· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן לה
מה דשאל בביאור הסוגיא דריש סוכה (ד"ז) הנה אנכי הקשיתי משם על הרמב"ם והפו' ביו"ד (סרפ"ו) דפסקו בפשי' דבית עגול שיש בו לרבע ד' אמות על ד' אמות חייב במזוזה דהא מפרש אביי טעמא דאחרים דסוכה העשוי' כשובך פסולה דבעי ד"ק והנה רבנן דפליגי עלי' לא פליגי אלא משום דס"ל דסוכה לא בעי ד"ק:
אבל בבית דודאי צריך ד"ק ודאי לכו"ע לא הוה בית בית עגול ולמה פסקו דחייב במזוזה ובהדיא מצינו לעיל (ד"ג) יח גבי מאן תנא להא דת"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה כו' לימא רבי היא דבעי שם גם בסוכה ד"א אפי' תימא רבנן עד כאן לא אמרו רבנן אלא גבי סוכה דדירת עראי בעינן אבל בית אפי' רבנן מודו כו' הרי בהדי' דמה דלרבי לא הוי סוכה לרבנן ודאי לא הוה בית וא"כ ה"נ פשוט לכאורה לענין בית עגול וקשה טובא לכאורה שיטת הפוסקים והנראה דמקור דברי הרמב"ם מסוגיא דב"ב (קס"ד) בית עגול דיגון כו' אינו מטמא בנגעים כו' מנה"מ למעלה הוא אומר קיר קירות ולמטה הוא אומר קיר קירות הרי כאן ארבע כו' ומדנקט בברייתא עגול בהדי הנך דממעטינן מקיר קירות מגה"כ משמע ודאי דבית עגול ודאי נמי בית הוא אלא דאיתמעט מדצריך ד' דפנות דווקא וכל שהוא עגול אינו חשוב חילוק דפנות דאי לא הוה בית כלל פשיטא דאינו מטמא בנגעים דכל שאינו בית אינו מטמא בנגעים כדקיי"ל בהך דלעיל ובכ"ד וע"כ צ"ל דבית עגול נמי הוי בית כשיטת הפוסקים אלא דצריכין אנו ליישב לפי"ז סוגית הש"ס בסוכה ועוד יש להקשות לפי סוגיית הש"ס בב"ב דמוכח דכיון דצריך חילוק ד"ד כל שהוא עגול לא מיקרי חילוק ד"ד א"כ היכי מוכח בסוכה דאחרים סברי דסוכה ד"ק בעינן דילמא ה"ט לפי שצריך חילוק דפנות דהא ילפינן ג"כ מקרא דצריך חילוק דפנות או ג' או ד' לכל חד כדאית לי' וכל שהוא עגול אין בו חילוק דפנות כדלעיל ועוד דתיקשי נמי לרבנן דפליגי ומכשרי סוכה עגולה ואמאי הא ליכא חלוק דפנות ואין לומר דבאמת ה"נ דפליגי בהך דב"ב וסברי דעגול הוי חילוק דפנו' ומטמא בנגעי' דא"כ בנדה (י"ט) דאייתי פלוגתא נגעי בתים הו"ל לאתויי נמי כך פלוגתא לענין בית עגול ומיהו י"ל דהך דראב"ש דאייתי בנדה בלא"ה ודאי פליג אהך דב"ב דכיון דדרש הך דקיר קירות לקרן זוית א"כ לי"ל יתורא בלא"ה לד"ד דיליף מינה בב"ב מקירות ע"ש היטיב ומ"מ ודאי דוחק הוא ע"כ נראה בפי' הסוגי' דתלי בפלוגתא דר"ש ורבנן לענין מנין דפנות דבאמת לרבנן דס"ל דמקרא לא משמע אלא ג"ד א"כ ליכא למילף מקרא דבעי דווקא חילוק דפנות דהא דכתיב מנין דפנות אדרבה לקולא הוא דסגי בג' אבל לר"ש דסבר דבקרא כתיב ד"ד אלא דהלכתא גרעא לרביעית אבל קרא סתמא כתיב ד"ד ותיקשי למ"ל קרא להכי וע"כ דבעי דווקא חילוק דפנות וא"כ עגולה פסולה והא דאמר אביי דאחרים סברי סוכה ד"ק בעינן לא דעגול אינה ד"ק דאפי' בית הוה כדמוכח ההיא דב"ב אלא היינו כדאמר התם לר"ש דסבר דבעי ד"ד מוכח דסבר דסוכה בעי ד"ק וה"נ אחרים דממעטי עגולה דליכא חילוק דפנות וע"כ ס"ל דמנין דפנות דכתיב בקרא לא הוה משום קולא ומיותר למעט עגול וא"כ ע"כ סברי כר"ש דד"ד כתיב בקרא ומשו"ה מיותר למעט עגול וא"כ ע"כ סברי דסוכה ד"ק בעינן כר"ש ורבנן סברי כרבנן דר"ש דג"ד כתיב בקרא ואדרבה קולא הוא וליכא יתורא למעט עגול וכיון דקיי"ל דבית הוא כ"ש לענין סוכה ומש"ה מכשרי ודו"ק:
ובשולי מכתבי אכתוב לו מה שנראה לי ליישב מה שהקשה בספר לרב שבגולה בדכ"א שם מ"ט דר"י כו' וח"א מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. והקשה מכאן לשי' הר"ש ברא"ש הלכות מקואות (סי"א) דאף דבעינן במקוה הוייתה בטהרה לא איכפת לן אם המעמידין הם מדבר המקבל טומאה כיון דהוייתה הי' בטהרה והא הכא גבי סוכה פסלינן גם מעמידין משום דבעינן סכך בדבר שאינו מ"ט ולענ"ד החילוק מבואר ש דהתם אין המעמידין מכלל המקוה ואפי' אם ינעלו המעמידין ותפול תיכף מ"מ ברגע זו כ"ז שלא נפלה כשירה ואפי' נעקר גל שבים טובלין בראשין כדאיתא בחולין (ל"א) אבל בסוכה המעמידין מכלל הסכך כדאמרינן לעיל גבי ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן יד"ח בפסח דפוסלין בנ"ט דמיפרכי ונפלי וע"ש בר"ן דמשמע דהוא פסולא דאו' וחזינן דכל שאין לו קיום לא מיקרי סכך וא"כ ע"כ המעמידין מהכשר הסכך דסכך שסופו לפול לאו סכך הוא ופסול אפי' בשעה שהוא עומד אבל במקוה כ"ז שהיא עומדת כשורה ואין המעמידין עושין אלא מעשה חוץ שתעמוד ולא תתפזר ודו"ק וביותר לר"י לשי' דסבר לקמן (כ"ג) בהדיא דבעי סוכה הראויה לכל שבעה וא"כ כ"ש שהוא מתנאי הסוכה ובעי שיהא בדבר שאינו מ"ט ודו"ק: