אור ברסלב
בכורי יוסף סימן יט

בכורי יוסף· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן יט

סימן יח

מה שתמה ברש"י ברכות (די"ב) גבי פרשת ציצית מפני מה קבעוה מפני שיש בה חמשה דברים כו' עול מצות וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ורש"י כתב עול מצות דכתיב ועשיתם את כל מצותי יפה תמה וחידוש גדול שלא דיברו בזה המפרשים:

והנראה לענ"ד דהנה באמת לכאורה יש להקשות דהא בשבועו' (כ"ם) אמרי' שקולה מצות ציצית ככל המצות ופירש"י שם דכתיב וראיתם אותו כו' הרי דהך כל מצות ה' דכתיב גבי וראיתם קאי אמצות ציצית גופה דהיא חשובה כנגד כל המצות ולא כתיבא הכא עו"מ כלל ע"כ נראה דבאמת יש כאן שני יתורים וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם את כל מצותי והנה זה ודאי אי לאו תרי יתורי לא הוי מפקינן קרא מפשטי' והוי הגה"ה ובדרך דרוש אמרתי לפרש המשך הכתוב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריה' למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי דהנה מסגולת מצות ציצית לזכור על המצות כעין סוגיא דמנחות (דמ"ד) מעשה באדם אחד כו' ע"ש. אך ידוע דיש עבירות מחמת הסתת היצר אבל יש עוד עבירות שאמרו עליהם דמגרי יצה"ר אנפשי' והוא הולך ותר אחר היצר הרע. ובזה אינו מועיל סגולת ציצית כלל וזה שאמר וראיתם אותו וזכרתם כו' שמועיל לזכור אבל ולא אמרינן דכל מצותי היינו עו"מ ולא הוי דרשינן כלל דשקולה ציצית כנגד כל המצות אלא כיון דמייתרי קראי ע"כ מוקמינן חד לשקולה ציצית כנגד כל המצות וודאי מסתברא דקרא קמא מוקמי' לגופי' דאיירי במצות ציצית דהיא שקולה ככל המצות וקרא בתרא מוקמינן לעו"מ ועי' תו' מו"ק (ד"ח) ד"ה נ"ל דהאריכו הרבה דדרך הש"ס להביא דרשה הפשוט' אע"ג דלפי האמת ילפינן לי' מקרא אחרינא ע"ש דהוכיחו כן מהרבה מקומות וא"כ צדקו יחדו דבאמת עו"מ אתי מקרא בתרא ועשיתם כל מציתי דקמא מוקמינן לי' לגופא דשקולה ציצית ככל המצית כפירש"י בשבועות ומש"ה פי' רש"י דרשא דועשיתם את כל מצותי דאתי באמת להך דרשא. והש"ס נקט קרא הפשוט דאי לא הוי אלא האי קרא הוי מוקמינן ולא תתורו דלא יגרי לי טפי מלחדש סברא חדשה יצה"ר אנפשי' למען דשקולה ציצית ככל המצות ומש"ה תזכרו פי' שאז יועיל הפשוט יותר הוא הך קרא דוזכרת' סגולת המצוה לזכור. ונקט לי' כדרך הש"ס בכ"מ אבל אם גם כאלה יעשה וכמש"כ התו' מו"ק הנ"ל וזה נכון לא יועיל כלל וה' ימשוך ואגב אכתוב ו מה שביארתי לבנו לתורתו:

שם בד' מ"ו דת"ר אין מכבדין בדרכים כו' אביי ורבין הוו אזלי באורחא קדמי' חמרי' דרבין לדאביי ולא א"ל ליזיל מר כו' א"ל הכי אר"י אין מכבדין אלא בפתח שיש בו מזוזה ובתוס' ד"ה אין מכבדין בדרכים הקשו מפרק במה בהמה דקדמי' חמרי' דר"ה לדלוי בעי ר"ה לאפוקי מדעתי' דלוי אלמא דמכבדין ותי' דכשיצאו ללכת שניהן כאחד מכבדין והכא כשיצאו כל אחד לבדו אלא שפגעו זה בזה והקשה רש"א דהא הכא בעובדא דאביי ורבין נקט ממש האי לישנא דשבת פרק ב"ב דהוו קאזלי באורחא ומסיק דאין מכבדין. והנראה לי לכאורה דבאמת צריך להבין דרבין אייתי הך דר"י ולא אייתי הך מתניתא דאין מכבדין וגם ר"י גופי' מאי אתי לאוסופי אמתניתא ודוחק לומר דשניהן לא ידעו ן ברייתא ע"כ נראה דהתו' לא כתבו כן אלא אברייתא דלא תיקשי מתניתא ללוי ור"ה אבל ר"י באמת יש לדקדק בדבריו דנקט כלל אין מכבדין אלא בפתח שיש בו מזוזה אבל בדוכתא אחרינא אין מכבדין כלל. אפי' הלכו ביחד ופליג אלוי ור"ה והיינו נמי דאוסיף אברייתא דמברייתא י"ל דווקא כשפגעו בדרך וקמ"ל ר"י דאין מכבדין כלל אלא בפתח שיש בו מזוזה והיינו אפי' הלכו. יחד וה"נ בעובדא דאביי ורבין שהלכו יחד לא אייתי ברייתא דהתם די"ל בכשפגעו דווקא אבל הלכו ביחד לא ומש"ה אייתי דר"י דאין מכבדין כלל דמאי אוסיף אמתניתא וע"כ אפי' הלכו יחד ופליגי אאמוראי דשבת כן י"ל לכאורה אבל באמת א"א לומר כן דהא בפרק אמר להם הממונה (דל"ז) תניא דג' המהלכין בדרך גדול באמצע ושני בימינו וג' בשמאלו ע"ש וע"כ צ"ל דבהלכו ביחד מכבדין וכ"כ אם התו"י ע"ש:

שוב ראיתי שהרא"ש כאן הביא הך דיומא וא"כ ודאי לא מסתבר דר"י יחלוק אברייתא דהתם וצ"ע ובאמת בסנהדרין (דנ"ב) אמרינן וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן וזה לא הוי כסדר הברייתא דיומא ועי' עירובין (נ"ד) גבי כיצד סדר משנה ודו"ק ודוחק לומר דבאמת ט"א לא היו כפופין להם כמש"א שהורו הלכה בפני משה דלא משמע הכי כלל ע"כ נראה דבאמת הוי משום שאין מכבדין בדרכים וכן משמע לשון היו מהלכין בדרך שוב ראיתי שכ"כ הרש"א שם והתם ודאי היו הולכין מתחילה ביחד וע"כ דאף בכה"ג אין מכבדין. וי"ל דהתם הוא מתניתא ופליג אמתניתא דיומא וא"כ א"ש דר"י ואביי ורבין הכא סברי כהך מתניתא דהתם ולוי ור"ה דשבת סברי כמתני' דיומא וא"כ לכאורה הו"ל למפסק כהך דהכא דהוו בתראי ומעשה רב אבל הפו' וביו"ד סרמ"ב סעי"ז פסקו כאמוראי דשבת ואולי דהך דנו"א י"ל דהי' קבוע להן מקום כסדר חנייתן סביב למשכן או דהי' בשעת הליכה להר סיני דקיי"ל משה מחיצה לעצמו ואהרן לעצמו וכהנים לעצמן כו' אבל לשון מהלכין בדרך לא משמע כן ומשמע דאין מכבדין בדרכים ואפי' בהלכו ביחד וכ"כ הרש"א וצ"ע:

תוכן העניינים

בכורי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה