בכורי יוסף· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן יז
מה ששאל דדידי נ"י ביאור דברי התו' יבמות (ע"ט) גבי מתני' דאר"י שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש כו' והקשו בד"ה ואיידי דלמה נקט חולץ ולא נקט מייבם ואי דבסריס אדם אסורה לו א"כ ליפשוט דע"כ סרים אדם חולץ דאי סריס חמה א"כ אפי' יבומי נמי שרי ותי' דנקט חולץ דהוה אמינא דווקא יבום אסור אבל צריך חליצה אבל בדר"ע דמפרש טעמא משום שלא הי' לו שעת הכושר ליכא למיטעי ומש"ה פריך בסוגיא דליתני יבום ע"ש ושאל דאיזה סברא הוי ס"ד למימר הכי בשלמא באינו מייבם הוי ס"ד משום דאסירא עליו אבל אין מיבמין את אשתו מ"ט ע"כ משום להקים לאחיו שם וא"כ הוי נמי כדר"ע דתני טעמא לענ"ד י"ל דלא מייבמין נמי הו"א דלא משום הקמת שם אלא מטעם אחר דהנה התו' לקמן בר"פ יש מותרות כתבו בד"ה שייך פצוע דכא דנפצע אחר שנשאה לא מיתסרי ליבם שאינו פצוע משום טעמא דבמותר לה נאסרה באסור לה לא כ"ש דלא שייך אלא דווקא היכי שנעשה מעשה באשה כו' והנה אע"ג דבכאן פשיטא להו דלא שייך הך סברא בפ"ד בסוטה (ד"ו) ד"ה אשת כהן החליטו בפשיעות דנם בנפצע אחר שנשאה שייך הך סברא ונאסרת על היבם שאינו פצוע ע"ש. וא"כ י"ל בפשיטות דבמייבמין את אשתו הוי ס"ד דהא דלא מייבמין היינו בסריס אדם וכגון שנסתרס אחר שנשאה ואסורה ליבום משום ה"ט דבמותר לה נאסרה אבל חליצה צריך ומש"ה איצטריך שפיר לאשמעינן דאף חליצה א"צ ומשום הך טעמא דהקמת שם אבל לטעמא דהקמת שם ודאי ליכא למיטעי ומש"ה פריך שפיר בדר"ע ואפי' לפי שי' ביבמות דבכה"ג לא אמרי' במותר לה נאסרה מ"מ י"ל דהי' סברא למיטעי בהכי ומש"ה איצטריך לאשמעינן בהדי' דאינו חולץ ודו"ק:
ועם תשובתי אכתוב לו מה דנראה לי ליישב פירש"י בכתובות (ד"ד) דפי' פוקסת מעברת שרק על פני' והקשו התוס' שם דהא אמר בסוגי' עלה כי קתני וכן אכיחול ופרכוס וש"מ דחד מילתא היא. וברפ"ב אמר לא שרק ולא פירכוס משמע דפירכוס לאו היינו שרק וכן בפרק המצניע אמר פוקסת ומעברת שרק ו על פני' ובפ"ב פירש"י פירכוס קליעת שער וקשה לר"י דבהמצניע שם תני גודלת ומעברת שרק ופוקסת אלא נראה שאחד מתיקוני נשים הוא ולענ"ד דברי רש"י ברורים ואינם סותרים עצמם ואין נסתרים ממשנה ערוכה דבסו"פ הזהב תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים ובגמרא מבואר פירכוס דבהמה מאי היא מילי טובא וכן פירכוס כלים ואמר פירכוס דאדם מאי היא ואמר כי הא כו' אזיל צבעי רישי' ודיקני' ומבואר דשם פירכוס שם יפוי כולל כל מילי דיפוי ומש"ה פירש"י כל אחד לפי ענינו בריש כתובות פי' שרק דומיא א דכחל ובפ"ב דנקטה בהדי שרק וא"א לפרש סרק פי' קליעת שער ועיין מו"ק (ד"ט) דפירש"י מתקנת שערה שלא יתפזר וע"ש בתו' דהקשו ג"כ עליו ולפי דברינו דשם פירכוס כולל א"ש וכן לענין פוקסת דמבואר בסוגי' דחד מילתא הוא והש"ס בב"מ דתני לה לענין מרמה את מקחו לא ניחא לי' לפרש כל הני תיקונים דאין בהם רימוי אלא יפוי בעלמא ומש"ה ניחא דדקדק כאן פירכוס דאדם מאי היא דלא ניחא לפרש כל הני דלעיל דהא אין בהם משום רמאות ופי' דאזיל צבעי רישי' ודיקני' וכן בהמצניע דתני לה בהדי גודלת ושורקת נפרש צביעת שער כהך דב"מ ושייך עלה בונה משום שהוא תקון נשים ואפשר דנפרש כפירש"י במו"ק מתקנת שערה שלא יתפזר ואינה בכלל גודלת ומ"מ הוא בכלל בנין כגודלת וכעין זה פירש"י שם בחד לישנא והוא נכון: