אור ברסלב

בכורי יוסף· רבי יוסף זונדל הוטנר

הקדמה

ראשית בכורים כל יודע לבחון דבר לאשורו יענה ויאמר אמת. בי בדורנו זה אף כי עלינו והצלחנו עשר מעלות בחכמות טבעיות ולמוריות. כי אצל לנו ה' רוח מלא מאלה וגם העיר לב מלכינו הישרם יברכם ה' לתמוך בידי כל חכמה ומדע ומה נאוה פרי מחשבותם בימינו להועיל ולהיטיב. אך לדאבון נפשנו, נראה דבים אשר דבקה נפשם בם לא לחכמה ולא לרעת אך התמכרו אליהם לפלס כל דרכיהם על פי משפט האהבה והחשק בנות הטבע וכל ק אשר תשאל חמדת החיים המוחשים אשר בארץ יסודם, כאלו לזאת נוצרנו ואין לנו כ"א עולם אחר גם בכל מעינם ומחקרם יגורו בעליל כי אך למראה עיניהם המשפט וכל אשר לא לומד לעיניהם לראות זרת לנפשם. ויאמרו לא הוא כאלו כל יקד הטבע ראתה עינם וכל משטריה נודע למו ואנחנו לא ראינו מי בכל חוקרי הטבע וחכמיה מימות עולם אשר ואמר כי בתכונתו מצא מה היא תכונת נפש החיה המסתתרת בתוך כל היצור ונפש המשכלת תהופפת עלינו לבדנו הן לא ירע האדם את נפשו ואיך ירע את זולתו. ומה חיי האדם ההולך אחרי עיניו:

ראשיתו עיר פרא ואחריתו חרש את חרשי אדמה. וימי הבינים עבד נמכר לתאות נמבזות ונבזות. מאוייו ומאויי אשתו ובניו אשר נוטל עליו ולמה לנו חיים ומה יוסיף לנו זוהר כתר השכל המלא זיו ונגה כי, מה אור, כי נראה אך כאור הברק הנוצץ בחשכת לילה ואפלה לאיש תועה במדבר וערבה מקום שם אריה ופריץ חיות אשר אך יפקח עיניו לראות כי מות לו מסביב כן יפקחו עינינו לראות בי כל ימינו המה מהבל יחד וחיינו רעים מכל בהמת וחית השדה אשר לא ירעו את מכאובם. ואנחנו נוספנו דעת להוסיף, מכאוב ואיך ירעו ארחות יושר דורכי נתיבות עקלקלות כאלה אשר נפש כל חי לא ישרה בקרבו:

ואין לנו מקוה אך בדת קדשנו. אשר תטהרנו מכל חלאת התאות המגואלות. ותקדשנו להדבק באלהי האמת והמבטחת אתנו על שדיה להביאנו אחרי צאתנו מעמק העכור הזה למרום הררי קדש משכנות מבטחים לנעימות נצח. וכל משפטיה אך מעגלי יושר לשמור כל אדם על הונו וקנינו. ושלא לעוות משפט כל גבר מכל בני שת ולנצור באמונה ותום לב פקודי וחקותיה לאלהינו אך זכרונות קדש וציוני תודה המלך אשר נחפה בצל ממשלתו וכל מצותיה לאל יוצרנו ה' אחד ושמו אחד וגם מטוב הארץ כין איש לרעהו אך עצת אמת ושלום חסד ורחמים לא תמנע ממנו ותאמר לנו לעבור את ה' בשמחה וטוב לב מרוב כל (דברים כ"ת מ"ו). וגם אחרי אשר קצרה בביאור המצות כמצות תפילין ומלאכות שבת ומועדים ומספר ימי החדש וסדר התקופה. ומסרה ליד חכמי הקבלה דור דור (שם י"ז י' י"א) כי כן משמרת הכתוב לבל יתהפך כחומר חותם לכל איש כדברו. וכבר סדרו לנו אורחות חיים על הליכות האדם מבוקר ער הערב יום יום מראשית השנה עד אחרית השנה לא ראינו מחלת לב בשמירת התורה ואובד הונו בקיום מצותיה אם לא שומה עליו מה' לרעה אשר אז גם לחמו למדורת פתנים בקרבו ולא ייעף ולא ייגע בהם אך, נעוה לב מכסה קלון בוזה כל קודש זונה מה' ומלך אשר נפשו לא תטעום אך שמנו ושקויו ואיך ימתק לו טוהר המצות וקדושתם ונפשו לא מטוהרה:

ועתה עם ה' הישרים בלבותם חזק ונתחזק בעד חיינו ובער תורת אלהינו אשר יחללוה חנפי לב הלוקחים להם קרנים בחזקה וראו כי כבר ידאה פעלם על דור בנינו כי יקנו להם תחבולת נביאי השקר בימי יחזקאל הנביא לעטוף תהפוכה דעותיהם בתפארת המליצה הצחה. לוקח לב בני הנעורים האוהבים כל דבר נחמד למראה ולא ידעו כי המה תנינים בקרבם. ולאט לאט יכו בלבבם שורש פורה ראש ולענה לבגור בהורים ומורים ולהמרות בכל קודש וכבר רבה העזובה בכרם בית ישראל כשרה איש עצל אשר עלה כולו קמשונים ועד מתי נחשה ונעלים עינינו מלשמרם ולהזהירם מהם כאשר ישמור איש את בנו ספרי בוסר וסף רעל התבוננו ושימו לב מאור לכל תאבד תודה מישראל והיינו משולח ונעזב לכל תאות רשע כסל באין דלתים ובריח לחרפה וקלסה לכל הגוים, ה' ישמרנו ה' יושיענו:

ועתה במקהלים אברך ה' אשר לא שם חלקי בכאלה ומנעורי נתן בלבי תורתו ויראתו ובכל משברי הזמן וגליו אשר מנעורי יתגעשו להדיחני החזיק ביד ימיני להעבירני בשאון דכים ויתן בקרבי רוח חדשה יום יום להתחזק על משמרתי ובעניי הכין לבבי להבין דעת ולהוסיף לקח בביאורים חדשים בש"ס ופו' שבע שיטות על מסכתו' מו"ק גיטין ב"ב חולין זבחים מנחות נדה והרבה חי' וליקוטים על שאר מסכתות ושלשה ספרים על כל היו"ד וח"ש מחו"מ והלכות גיטין והרבה ליקוטים באו"ח ושאר פו' והרבה דרושים וליקוטים במקרא והרבה קונטרסים מהם כבר היו לפני גאוני זמנינו יצ"ו והנה כבר חכמים הגידו כי תשוקת האדם להביא דיעותיו לפני רבים וכך חובתנו מן התורה כי כמו שניתן לכתוב תורה שבע"פ משום עת לעשות לה' כן כל מה שיחדש ויבאר אחרון שבאחרונים ותלמיד קטן מן התלמידים יש בדבריו עת לעשות לה' כאשר נתבאר בדברי הראשונים לענין טעה בדבר משנה ובכ"מ שגם דברי האחרונים חשובין כדבר משנה ויש כח ביד האחרונים לחלוק על דברי הקדמונים אם יש להם ראי' ברורה וכ"ש כאשר יעלה בידו פירוש וביאור בדבריהם הקדושים איך לא נאמר עליהם עת לעשות לה' ומש"כ בהקדמת ספר ח"ס בשמו כי אינו רואה להדפיס דבריו (כי לרובא דעלמא שהם גדולים וטובים ממני או לפחות כערכי אינם צריכין לדידי ולמיעוטא דמיעוטא הפחותים ממני למה נטריח בשביל המיעוט כו' והנני כותב כל דברי בספר ורשות נתונה להעתיק לכל מי שירצה כו' וכן עשו קדמונינו קודם הדפוס ואיני מחויב יותר כו' ואם להתגדל חוששני מקללת חז"ל נגיד שמא אבד שמי' כו' ואם להרויח ממון נוטל חייו מן העולם) עכ"ל הנה כל דברי קדשו משנת חסידים וענוה יתירה אבל לפי שורת הדין יש לדון בדבר לענ"ד כי ראשית דבריו כי אינו נצרך לגדולים כבר אמרו כי ת"ח קטנים מחדדים את הגדולים ואמרו הרבה למדתי מרבותי כו' ומתלמידי יותר מכולם ומש"כ ואיני מחויב יותר מקודם הדפוס לא ידעתי וכי בשביל שבימי הראשונים לא הי' מלאכת הדפוס ולא נתחייבו במה שאין בידם אנו אשר עזרנו ה' ויש הרבה דפוסים טובים ומהירים בישראל על מה נסמוך לפטור עצמנו מתועלת רבים במה שבידינו וד"ק נוטין שהיה עוד בימיו טורח גדול ובטול תורה הרבה כמו שנראה מדברי הקדמונים אבל בימינו הכל לפי העת והזמן וכ"ש בדורותינו אשר נתמעטו דיבוק התלמידים ופלפול החברים נכון מאוד שיעורר כ"א בעיוניו לרבים ואשר סיים בדבריו אם להתגדל כו' אם כי אלו הדברים אינם לפנים משורת הדין אומר אני כי גם בזה כלל גדול, אמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ותוכן לבות ה' וכל לבבות הוא דורש וחכמים יזהרו בדבריהם וגם ראוי לו לאדם לזהר לבל יקפוץ מעצמו ולא יסמוך על דעתו לבד כי דעת האדם קרובה לטעות וראוי להציע דבריו לפני רבותינו שבדור ולהם המשפט לבחור ולקרב וכן קיימתי בעצמי אני תלמיד הקטן ואלו הדברים אשר שמו בלבי להחל כהיום תת לפני רבים ראשית בכורי הגיוני ועיוני מנעורי אשר ברכני ה' חונן דעה וכאשר עודני צעיר לימים כבן עשרים וחמש שנים לא"י לא ראיתי לראשית לי בפסקי הלכה למעשה עד אראה אם יתקבלו דרכי תלמודי ומחקרי לחכמים וגדולים ואז תהיה לי פתח תקוה לחוק על ספר לפני רבים כל חידושי אשר עמדי בכתובים ובחרתי בקונ' אלו באשר הם ראשית פרי נעורי וגם באשר הדברים במקומות שונות וסדורם ככתיבתם קרוב הפרק לעמוד בכל מקום ואוכל להעריכם בכל עת כפי הוצאות ההדפסה אשר יהי' בידי כי בימינו אין עוזר ואין מחזיק בידי סופרים וספרים כי תהלוכות הזמן ביד כל איש כערכו הוצאתו גדולה וקודמת לתבואתו ע"כ איש את רעהו ידחקון ואין שלום ואין שובע ומאין יבוא עזרתם והרבה יש לדבר בזה הך קטונתי מלהיות מוכיח בשער (ואינני אך כמזכיר את אשר כבר ידע כל איש בלבבו) וה' ירחם עמו והנה עברתי כעת בעיוני על כל דברי לבררם ולצרפם ולהחזיק כל בדק ואבקש מכל מעיין אולי ימצא עוד בדק בדברי להודיעני ולהורני אחרי אשר ידינני לכף זכות כמדת חכמים והנני להשיב לכל שואל כאשר יחנני ה' אם לתרץ דברי כי הם בקיצור מופלג כאשר יראה הרואה או לא אבוש להודות ולהזכירו לטובה בשאר קונ' אשר אקוה להוסיף בישע ימינו ובחסדו יוסיף לנו אומץ בתורתו ויראתו ויחננו דעה בינה והשכל ומלאה הארץ דעה את ה' ותורתו כמים לים מכסים אמן:

תוכן העניינים

בכורי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה