בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה תכו
ב"ה ה' לס' ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכת"א לפק"ק אלמאשד
שפע ברכה וטל, יריק אלקי ממעל, על ראש דודי האהוב והחביב הרב הגאון הגדול צדיק ונשגב כקש"ת מו"ה אלי' משה כ"ץ נ"י אבדק"ק פעטצעל:
אחדש"ת שמעתי דבת רבים מסביב אשר פערו פיהם לבלי חוק לדבר סרה על אותו ואת בנו ביום אחד, בהוסדם יחד עלי ומסיחים לפי טומאים כי דומה דודי לצבי הוא בנו הרב וכו' מו"ה אליעזר צבי הכהן נ"י הכי קרא שמו אליעזר ואלקי אבותיו לא הי' בעזרו רק בא במרמה רץ כצבי וגבור כארי במסתרים כי היה במחשך מעשיו ומהיר במלאכתו מלאכת ד' ברמיה לעלות על מזבח אשר הוא זובח עליו איש צדיק תמים, חוטר מגזע ישישים, אילים ותרשישים, משפחת קצוה"ח נכד בעל קונטרס הספיקות כי לקח את ברכתו, והנה היא מבקש את נפשו לקחתה, ולשרש שרשיהם אשר המה כמסמרות נטועים על כסא רבנות סאלקע זה יותר משבעים שנה ובא עץ החיים לעקר ולטעו"ת בווי העמודים אשר נשען עליהם ולהתכבד בקלון חברו ליטול שלשה כתרים כתר תורה כהונה ומלכות אמנם קש"ר שם רע עלה על גביהן, כי רבים אומרים לנפשי שהיו הקשור"ם עם ק"ק הנ"ל ראוי ללבן והעטיפ"ה בשמלת הצניעות ליעקב כי עון עקיבי"ו אשר עקב את הרב המאוה"ג מו"ה כתריאל כהנא נ"י יסובבו והמה מביאים דבתם רעה גם על אביו כבוד דודי הגנ"י אשר אינו מוחה מחאה בפניו בתוכחת מגולה, וכשמעו את השמועה לקול צללי אזני ותמה תמה קראתי וכל אשר בתוכו יתמ"ה לאמור ההיה נהיה כזאת בתוך משפחתינו מעת היתה להסיג גבול וליכנוס לחצר חבירו שלא מדעתו לקפח פרנסתו לגרש מהסתפח בנחלת אבותיו לאמור לו לך מעבוד את האדמה אשר לוקחת משם ויצאת מביתיך והלכת והיתה לאיש אחר אשר בא לגור וישפוט שפוט והיה כי יחם לבבי דברתי אתם משפטים בריבי עמם ואני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב שקרנים אתם שקרנים הריתם עמל וילדתם שקר לדבר על צדיק עתק ומוציאי דבה המה כסילים הבוערים בעם כאשר תבער אש לשו"ן קש כי איני מאמין באמונה שלימה שמימיני"ם בני מימינ"ם ישימו שמאלם תחת לראשם כאחד מן המשמאילים ופנים חדשות באו לכה"ן שדעתו יפה וחס ליה לזרעיה דאבא בהן וב"ר דילי"ה לעשות עול וחמס כזה לאחוז פני כסא רבנות ולפרשז עליו ענינ"ו למשכו מתחת היושב עליה כי משיכה אינה קונה דבר תורה ולילך ללחום בלחמו ובעודו בכפו יבלענה אמנם כאשר שמעתי כי ישיחו בו יושבי שערי התורה לאמור מי ילד את אלה ואלה מי גידל להרוס חומת הדת ומכצרי בני יהודא לפרוץ גדרות צאן קדשים מבלי הסיג גבולי עולם וענו בי כחשי לאמור אמת הדבר אשר המה דוברים באזניך, וזה דודך וזה ריעך בני יר"א של"ם ממקום קדוש יהלכו אבות קדושים אשר בארץ המה והיו לבוז כ' לא היתה בזה קדושה ואם תמצא את דודך תגידו לו כי לא נאה ולא יאה לעשות כן ורבת שבעה לה נפשי הבוז נשוא לא אוכל ראיתי ונתון אל לבי לחוק בספר מילי ולא אשיב ידי מבלו"ע חרפה ובוז ובית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים כי אינו מר כזית רק כלענה וראש לגלות אוזן אדוני דודי נ"י אשר מקור מקומו טהר גברא וטהר איתתא ובלי ספק לא הודע אליו חטאת בנו אשר חטא על הנפש והיה בעיני אנשים, הוא ובנו חטאים כ' לא טוב הדבר אשר בנו עושה נבול יבול חו"ש גם הוא גם העם הזה אשר הושיבו אותו כסאות למשפט וכבודו בקלון ימיר ויעטה כמעיל בשתו, וכלימה תכסה פניו בין אנשים העבריים האלה למקומותם במושבתו כי חיות הנה:
ואנשים העומדים לימינו המה המעט ולא יתן ד' מוע"ט לצדיק כי זה אחד מהמקומות שהמועט מחזיק את המריב"ה והוא מושבות קא קשיא ליה לכן זאת העצה היעוצה ממני ש"ב כריע כאח לו אם רוח המש"ל יעלה עליו מהרב של ק"ק פלוני מקומו אל ינח, כי לא ימצא מנוח ואין לך שנואה מן המחלוקת ובפרט גדולי הדור היושבין על מדין במדינות אלו ירחיקו אותו כמטחוי קשת בעבור דבר זה ויעמדו לימין צדקו של הרב דשם ויצאו לישע עמו לעזרו ולסמכו בכל מה דאפשר ועל אויביו יתגבר כי הם עומדים לנס עמים הם העומדים על הפקודים ועליהם גוים ידרושו ודבריהם נשמעים ואף גם זאת כי ברוב עם הדרת מלך ולא רגיל"ו על לשונו ואין יתרון לבעל הלשון וחו"ש יהיה כמו"ץ אשר תדפנו רוח אנשים האלה ללשונותם ולשונם תיהלך בארץ כי ימטיר על צדיקים הולכים לתומם גפרית המינות ומלח האפיקורסות כי דורש כאב בחכמות זרות או ידעוני במדעות נכריות ואל יתהלל החכם בחכמתו רק יאמר נא ישראל כי אינו מלובש באורים ותומים ולא נשא על לבו חושן המשפט ואבן העזר מאסו הבונים ולא הלכו באורח חיים ואת מי יורה דעה ויבין שמועה וחו"ש יהיה לשמצה בקמיהם ולא לכבוד יהיה לו:
עד הנה דברתי כדבר איש אל רעהו ואחיו דרך גבר בעלמא אמנם עתה במסילה נעלה אל הר ד' ואשים אל ישראל דברתי קדוש ישראל לד' ראשית תבואתו ומקור מחצבתו ופריו ישמח אלקים ואנשים ואת אלוקים הוא ירא הלא מורה יעלה על ראשו פן יקרנו עין בדבר זה והאלקים יבקש את נרדף וגם דמו הנה נדרש כי יהיה בעירום ובחוסר כל ובביתו אין לחם ואין שמלה וידי בנו דמים מלאו ומה יענה ליום פקודה כי יפקד מושבו הלא אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יענה עד חמס וחמס"ו בוערה בו חו"ש, סוף דבר הכל נשמע מצות האב על הבן וכאב את בן ירציהו ועל פניו יוכיחנו כ' שם אבותיו הוא מחלל אשר מעולם אנשי שם ואם רוצה לחסות תחת כנפי השלום ובצל שדי יתלונן ומצוא חן ושכל בעיני אלקים ואדם ישיב איגרת הרבנות אשר קיבל מסאלקע כי הוא איגר"ת בת מחלת לב הרב הנ"ל והצנועין מושחי"ן את ידיהם לכהן לפני ד' כי המה נקיי כפים ולא בהסגת גבול רעהו כי נאמר שאו"ר בגבולי"ן להסיג גבול אשר גבלו הראשונים וכינו"י סופרים תרבה חכמה וחמץ בכתיב"ת שטר הרבנות הזה, כ' יתחמץ לבב הרב דשם וכליותיו ישתונן והיה כי צעוק יצעק וכו' ועל זה נאמר חושך שבת"ו אוהב בנו ויוציא כאור צדקו וידעו כולם כי הם זרע בירך ד' ולא עולתה בהם ולכל הפחות איעצנו ויהי אלקים עמו שאל יצא לרי"ב מהר ואל תקרי לריב אלא לרב וישמור נפשו מבוא בדמים אל מכון שבט"ו עד ישקל הדבר בפלס השכל ומאזני התבונה כדת מה לעשות כי כל הדרך אינו בחזקת מתוק"ן והיה אם לא ישמעו לקול האותות האלה דעתי נוטה לפעול שיצרך שיהיה לו כאב התרה מאדמ"ו הרב הגאון דק"ק קראלע נ"י ועי"כ יתבטל הדבר:
ובזה אתו הסליחה אם הקשיתי לדבר כי חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש האהבה לכם וקנא קנאתי לכבודו ולכבוד בית אבא לדבק לשון מדברת גדולות אל חכו ולהראות העמים והשרים את כבוד יושרם ואת יופי מעשיהם כי טובת מרע"ה הנה ולא ילכו לרעו"ת דתינ"ו דברי ש"ב החותם באהבה רבה ואהבת עולם, דורש ומבקש שלומו לטובתו כל הימים, באמת ובתמים:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל