אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שלח

תשובה שלז

שיל"ת ב' אויפאלו ה' לסדר ויברך אתכם תרנ"ז לפ"ק:

יבנה המקדש, וישלח עזרו מקודש, ותשא כוס ישועות מהאל למושעות, אהובי תלמידי הרבני החו"ב, זך הרעיון, ומטיב הגיון מו"ה צבי נ"י:

מכתבך משבוע העבר בא לידי ביום ש"ק העברה ולא הי' אפשר להשיב עד היום ונפשך בשאלתך אודות נכרי שהיה חולה ושלח מעות להתפלל עבורו והמעות יחלקו לעניי ישראל אם מותר, לענין אי מותר להתפלל עבורו הנה שולח לוטה פה תשובה אחת שכתבתי להרה"צ מראצפערטא בענין זה [ע"ל סי' רכ"ט] והעליתי דמותר להתפלל עבורו ומה ששאלת מה לעשות עם המעות, הנה הדין פשוט ברמ"א סי' רנ"ד דיעשה בהם מה שצוה לו המושל ודוקא בשלח בסתם לצדקה יכול לחלקם לעניי אומות העולם דליכא משום גניבת דעת כמ"ש טו"ז סק"ב דבמה שנותן לעכו"ם אין כאן גניבת דעת דאינהו נמי ידעי שישראל רגילים לפרנסם כדאמר בגיטין ס"א מפרנסין עניי נכרים עם עניי ישראל ולאו דוקא עם עניי ישראל אלא אפי' עניי נכרים לחוד כמ"ש ש"ך יו"ד סי' רנ"א סק"ב בשם הר"ן וא"כ ליכא גניבת דעת כמ"ש תוס' ב"ב ס' ד"ה יתיב ומה שאינו נותן לישראל הוא בשב וא"ת ואין בזה אי' גניבת דעת אבל אם צוה בפירוש לתת לעניי ישראל הוי כאומר שלא לתת לעניי אוה"ע ואם מחלקו גם לעניי אוה"ע הוי גניבת דעת בקו"ע ואסור:

ומה שתמה טו"ז סק"ג דתלמוד ערוך אינו כן בעובדא דרבא דף י' רק בעובדא דר"י בדף ח' ס"ל לרש"י ותוס' דלא חיישינן לביבוש קצירה משום דמוכרח ליתנו לפדיון שבוים דישראל משום גניבת דעת דבריו תמוהים דהא לאו משום פדיון שבוים שהוא חשובה לא חש לביבוש קצירה רק משום ששלחה ליהוי למצוה רבה ומצוה רבה הוא רק פדיון שבוים דישראל וא"כ כשמשנה מדעת המשלח הוי גניבת דעת וה"נ אם אומר בפירוש לעניי ישראל אפי' במעות לצדקה אם משנה מדעת המשלח הוי גניבת דעת ליתן לעניי אוה"ע לכן לא חייש על ביבוש קצירה:

אבל לפענ"ד ליכא בנידון דידן משום ביבוש קצירה כלל דבדרישה סי' רנ"ד הק' דתחילה כתב דאסור לקבל צדקה מן העכו"ם בפרהסיא אבל בצנעה מותר ואח"כ כתב דאסור משום ביבוש קצירה וא"כ אפי' בצנעה אסור וכתבתי בתשובה אחת [ב"ש חאו"ח סי' ס"א] דלק"מ דל"ש ביבוש קצירה רק במלך ושר שהוא כדי שתמשך מלכותן ולהאריך הגלות כמו אמיא דשבור מלכא ברבא ור"י אבל במקבל צדקה מגוי הדיוט יחידי אינו נמשך מלכותן בזכותו ואין כאן אריכות גלות ול"ש ביבוש קצירה כלל ודו"ק בלשון המחבר דתחילה נקט ליטול צדקה מן העכו"ם ובס"ב נקט מלך או שר ששלח ממון וכו':

אלא דלפ"ז מה מקשי תוס' ב"ב ח' ד"ה יתיב מהאי טייעא דעירוכין וי"ו אהאי דר"י הא שם לא היה מלך ושר ולא הוצרכו לחלק בין צדקה לעניים ובין נדבה לביה"כ ונראה דרמב"ם פ"י ממלכים ה"י כתב ב"נ [פי' גר תושב עיין כ"מ] שרוצה לעשות מצוה וכו' נתן צדקה מקבלין ממנו ויראה לי שנותנים אותו לעניי ישראל הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו אבל העכו"ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו"ם משמע מדבריו דמשו"ה אסור גם בנכרי הדיוט יחידי משום דצדקה תציל ממות וגדול מה שהעני עושה עם בעה"ב וכו' והרי דינם דלא מעלים כמבואר בסי' קנ"ח ולכן אסור לקבל ממנו צדקה שבזה מחיה אותו וחונן אותו כמו שאסור לקבל ממלך ושר שעי"ז תמשך מלכותן ולהכי בגר תושב מותר דהא מצווין להחיותו ולהעלותו והקשו תוס' שפיר:

ולפ"ז יש ליישב תירוץ הדרישה שמחלק דיחיד המקבל כיון שהוא נהנה מותר אבל גבאי שאין לו הנאה אסור לגרום זכות לעכו"ם בשביל הנאת אחרים וטו"ז הק' האיך נתיר לו להאריך הגלות בשביל הנאתו, ובהגהות ב"ט תמה מיו"ד סי' קנ"ח ס"א דאסור לרפאותו אפי' בשכר, ולפענ"ד לפמ"ש בתשובה [הנ"ל] דדוקא להעלותו ולרפאותו בידים אסור אבל לסבב לו העלאה מותר לק"מ קושי' ב"ט דה"נ לסבב לו חיות ע"י זכות הצדקה מותר ואין כאן איסור רק משום לא תחנם ושפיר כתב הדרישה כיון שהוא נהנה ועושה להנאת עצמו ליכא משום לא תחנם ואריכת הגלות ליכא ע"י צדקה דנכרי הדיוט כמ"ש אבל הגבאי שאין לו הנאה רק שמסייע ידי הנכרי לעשות מצוה להנאת אחרים עניים ויהיה לו זכות אסור משום לא תחנם וא"ש:

ולפ"ז בנ"ד כיון דעכ"ח מקבלין ממנו המעות משום איבה שפיר מותר לחלקו לעניי ישראל דל"ש ביבוש קצירה ואריכת גלות בגוי הדיוט וכיון דמותר לסבב לו חיות כמש"ל ליכא גם משום לא תחנם כיון דאינו עושה לטובת הנכרי רק כדי שלא יעשה איסור גניבת דעת:

אבל מ"ש ליישב קושי' דרישה עפ"י גמ' ב"ק ט"ז ע"ב כיון דחסד לאומים חטאת ב"ב י' ע"ב הקב"ה מכשילן בבנ"א שאינם מהוגנים ואין לי זכות אבל בשלחה לר"י ורבא לחלק מזמין להם עניים מהוגנים, הוא טעות דהרי אמרינן בב"ק שם שמכשילן וכו' כדי שלא יקבלו שכר וה"נ אפי' אם רבא ור"י מחלקין מכשילן בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבל הגוי שכר והם אדרבה לא היו רוצים ליתן למהוגנים מטעם זה שלא יהיה זכות לנכרי רק בעכ"ח נתנו לעניי ישראל משום גניבת דעת ואמאי יכשילן בבני אדם שאינם מהוגנים וא"כ עקרת אי' דביבוש קצירה, אבל גוף הדבר אינו אמת שהקב"ה מכשיל הנותן צדקה בבנ"א שאינן מהוגנים אם הוא רשע רק ירמיה קילל כך את בני דורו ורש"י ב"ב ט' ע"ב פי' דרק את אנשי ענתות היה מקלל שהיו מבקשין נפשו:

ומה שתמהת על הטור סי' רנ"ד איך הוציא מהא דסנהדרין כ"ו דבצנעה מותר לקבל צדקה מן הגוי דלמא בצנעה נמי אסור והא דאמרינן התם אבל בצנעה לא היינו דאינו פסול לעדות, לק"מ דאי אסור בצנעה פסול נמי לעדות אפי' הוא רק איסור דרבנן כיון שהוא משום חימוד ממון כמבואר בחו"מ סי' ל"ד ס"ג אלא ודאי דאינו אסור אלא בפרהסיא משום דמבזי נפשי ועיין סי' הנ"ל סח"י דמקבל צדקה בפרהסיא מן העכו"ם פסול לעדות משום דמבזין ואין מקפידין על הבושת ועיין סמ"ע סקמ"ה ולא משום דעביד איסורא משום חימוד ממון:

ומ"ש דבנ"ד כיון דמסקינן ב"ב ט' ע"ב דבאו"ה אם נותן בשביל שיחיה בני הוי חטאת להם א"כ אם הישראל מקבל ממנו עובר על לפ"ע, שתי תשובות בדבר חדא כיון שגוף מעשה צדקה הוא מצוה והראיה דמשו"ה שייך בי' ביבוש קצירה שנמשך מלכותן בשביל זה אלא דבשביל מחשבתן הרעה חטאת הוא להם והרי למחשבה רעה זו אין הישראל מסייע לו ואינו נותן מכשול לפניו ומכ"ש דאפי' אינו מקבל נמי כבר הי' לו מחשבה רעה זו להתגדל בו וחטאת הוא לו ובמה שמקבל ממנו אינו מוסיף חטא רק מצוה ומה לפ"ע יש בזה:

ועוד דאפי' נותן צדקה לגוי שמקבל ממנו נמי עושה חטא זה להתגדל וא"כ לא הוי כתרי עברי דנהרא וליכא לפ"ע, ועוד דלפמ"ש תוס' שם בפסחים ח' ע"ב ור"ה ד' דמשו"ה באוה"ע הוי חטאת היינו בכה"ג שאם לא תבא לו הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה ע"ש א"כ בשעה שישראל מקבל ממנו עדיין אין כאן חטא כלל ואין כאן לפ"ע רק אח"כ כשתוהא ומתחרט חוטא ובזה אין הישראל נותן מכשול וכל זה פשוט:

ובני הרבני החו"ב מו"ה יודא צבי נ"י אמר ליישב עפ"י דברי תוס' אלו קושי' מהרש"א בח"א ב"ב י' ע"ב איך אפשר דישראל מותר ליתן צדקה בשביל שיחיה בני ונכרי אסור מי איכא מידי דלנכרי אסור ולישראל שרי ע"ש דבכה"ג דשרי לישראל אם אינו תוהא שרי גם בנכרי ובאופן דאסור בנכרי שתוהא גם בישראל אסור ויפה כח בני ונכון מאוד:

ולפענ"ד נראה עוד לפמ"ש הוס' סנהדרין נ"ט ד"ה ליכא דבדבר שהוא מצוה לישראל ל"ש מא"מ ולפ"ז בישראל דהוי מצוה להחיות בנו דאפי' גר תושב מצוה להחיותו שפיר שרי אבל בגוי דאין מצוה להחיות את בנו שפיר אסור ובזה הנני חותם בברכת שלום רבך הנאמן דוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה