בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שא
שיל"ת ב' אויפאלא יום א' לס' וממדבר מתנה תרנ"ט לפ"ק:
יהי שלום בחילך אהובי תלמידי הרבני המופלג החו"ב מו"ה יהוד' נ"י הירש:
מכתבך הגיעני אודות המקוה שהמים בא מן הנהר ע"י סילון ומחממין אותה שמושכין המים ביורה אח"כ מורידין אותם לתוך המקוה וכשמחממין אותה ז' ח' פעמים בל"ס רבו השאובין שנעשו ביורה על הכשרים לפי חשבון מה דינה, לפענד"נ דאפי' לדעת הרמב"ם שהביא הש"ך סי' ר"א סקס"ג דבמים שאובין עד רובו דוקא כשר היינו דוקא אם לא הי' במקוה מתחילה רק מ' סאה וא"כ כשנוטל סאה ונותן סאה נחסר ממים הכשרים ממ' סאה לכן אינו כשר רק עד רובו כדי שיהי' עכ"פ רוב המקוה ממים כשרים אבל אם הי' במקוה הרבה יותר ממ' סאה עד שגם אם נוטל סאה ונותן סאה הו' רוב מים שבמקוה שאובין רק שעדיין יש בה מ' סאה מן הכשרים שהיו בתחילה שהוא שיעור מקוה שלימה גם הרמב"ם מודה דכשר וכ"ה לשון הרמב"ם פ"ד ממקוואות ה"ז מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וכו' ע"ש:
גם יש תקנה אם יש חשש רבו השאובין במקוה לפתוח הסילון שממלאין בו המקוה מן הנהר לפי שעה ולטהרה ע"י השקה למי הנהר ע"ד המבואר בסי' ר"א מסעיף נ"ב ואילך ואף שאין הנזחלין מערבין כמבואר בסעיף ס' מ"מ כבר כתב הש"ך שם ס"ק קכ"ט דמעין מערב אף בזוחלין וע"ש ס"ב דנהר שאינו פוסק יש לו דין מעין:
ומה שעמדת על נובי"ת יו"ד סי' קמ"ב שכתב דכלי גדולה יותר מן מ' סאה אף שאינה מקבלת שאר טומאות מ"מ הואיל ומקבלת טומאת מדרס עושה שאובין מה"ת והקשית משבת ט"ז ע"ב המניח כלים תחת הצנור לקבל בהם מי גשמים אחד כלים גדולים וכו' ופי' תוס' ד"ה אחד כלים גדולים כגון כלי עץ שהם יתירים על מ' סאה וכו' אפ"ה מקרי שאובה ע"ש ולדעת נוב"י דהוי שאובה דאו' איך מני להו בהדי י"ח דבר:
אין כאן קושי' כלל דנוב"י קאי באם באו המים לתוכן בכונה אז כולה שאוב הוי מה"ת וכאן מיירי בשוכח דב"ש גזרו בשוכח אטו מניח והלכה כמותם ע"ש בגמ' שבת ועיין רמב"ם בפי' המשנה פ"ד דמקוואות מ"א ואדרבה מכאן ראי' לנוב"י דבמניח הוי כולו שאוב מה"ת דאל"כ אמאי גזרו שוכח אטו מניח ובזה הנני חותם בברכה שלימה רבך הדוש"ת באהבה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: