בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה רפד
עוד להרב הנ"ל
שיל"ת ב' אויפאלו ב' תצוה תר"ן לפ"ק:
מכתבו עם ברכת מז"ט וכו' ומה שנתקשה על דברי תוס' ריש נדה שהקשו כיון דטומאת מעל"ע קיל משאר טומאת אמאי טמאה אפילו בר"ה ושאר טומאת ברה"ר טהור ותירץ דחזקת טהרה לא מהני משום דמגופה קא חזי' ואי דנילוף מסוטה דטהור אפילו ליכא חזקה ז"א דלא ילפינן מסוטה אלא אם גם עכשיו הוא ס' טומאה אבל האשה עכשיו ודאי טמאה ליכא למילף מסוטה, והקשה אמאי בדבר שאין בו דעת לישאל טהורה, ותירץ דהא לא ילפינן מסוטה רק מרב גידל א"ר ובטומאת בשר שייך למפרע כמו להבא, ובתי' שני כתבו דלא ילפינן מסוטה רק טומאת מגע ולא טומאת ראיי' אבל טומאת בשר קודש משכחת גם בטומאת ראיי' ולהכי ילפינן משהו בדבר שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור ע"ש, והקשה מעלתו א"כ בסוטה כ"ט דקאמר אצטריך דר"ג ואצטריך למגמר מסוטה אמאי לא קאמר דאי מסוטה לא הוי ידעינן היכא דעכשיו טמא ודאי כתירוץ א' שבתוס' או דל"ה ידעינן טומאת ראיי' כתירוץ שני:
ולפענ"ד לק"מ דכבר כתבו תוס' שם בסוטה כ"ח ד"ה ברה"ר דעיקר הדבר שאין בו דעת לישאל טהור נפקא לן מדר"ג וכיון דגלי לן קרא דאיכא לפלוגי בין דבר שיש בו דעת לישאל לשאין בו דעת לישאל דדבר שיש בו דעת ספיקו טמא ולא פירש טומאתו היכן נלמוד סתום מן המפורש מסוטה דמפורש בו דוקא מקום סתירה ואע"ג דמסיק אי מסוטה הו"א דעת נוגע ומגיע אגב שיטפי' נקט לי' ע"ש ולפ"ז לא קשה קושיתו כמובן:
ועונ"ל דהא דכתבו תוס' דהיכא דעכשיו טמאה ודאי או טומאת ראיי' א"א למילף מסוטה היינו לקולא לטהר ברה"ר משום דטומאת ראי' ועכשיו טמאה ודאי חמור אבל לחומרא דדבר שיש בו דעת לישאל ספיקו טמא שפיר ילפינן מסוטה בטומאת ראי' והיכא שעכשיו טמאה ודאי מכ"ש וא"כ ל"ל והבשר כל טהור ודאי טהור הוא דיאכל הא ספק לא יאכל דיש בו דעת לישאל טמא הא זה שפיר יכול למילף מסוטה דטמא כנ"ל ולהכי קאמר דאי מסוטה הו"א דאינו טמא עד דאיכא דעת נוגע ומגיע ולהכי איצטריך דר"ג וא"ש, והי' בזה שלום מנאי מחו' דוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: