בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה רעט
שיל"ת ב' אויפאלו ב' שופטים תרנ"ב לפ"ק:
כצאת השנה יפרח כשושנה ידידי הרבני המופלג, מלא פלג חרוץ ושנון וריח לו כלבנון כמו"ה חיים זלמן נ"י מאשקאוויטש בק"ק בוסערמין:
מכתבו קבלתי ומה ששאל אם גם בבשר עוף שייך חשש לענין טבילה משום בשר שבין השינים דכתב בשו"ע סי' קצ"ח סכ"ד ויש נוהגות שלא לאכול בשר ביום לכתן לבית הטבילה מפני שהוא נכנס בין השינים יותר ממאכל אחר וכו' הדבר פשוט מדברי הרמב"ם ספ"ט ממ"א שכתב מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב וכו' מפני הבשר של בין השינים הרי דלהרמב"ם הטעם משום בשר שבין השינים ואפ"ה אוסר גם אם אכל בשר עוף אלמא דגם בשר עוף נכנס בין השינים יותר ממאכל אחר דאל"כ גם בשר אחר גבינה ליתסר כאשר אכתוב לקמן:
ומה שנסתפק אם בימים הארוכים בתקופת תמוז גם כן יש לחוש לחומרא זו ג"כ פשוט דלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין:
ומה שתמה על הטו"ז סימן קצ"ח שכתב עמ"ש בשו"ע ויש נוהגות וכו' ופשוט שאם לא נהגה כן א"צ לעכב הטבילה בשביל זה ובשבת ויו"ט המנהג שאוכלין בשר רק שתזהר לבקר ביותר אח"כ ובעיניו יפלא אמאי אינו מעכב בדיעבד מדברי הרמב"ם ספ"ט ממ"א הנ"ל שכתב מי שאכל בשר וכו' מפני הבשר של בין השינים שאינו סר בקינוח ועיין סימן פ"ט ביו"ד דחיישינן לדעת הרמב"ם וא"כ אינו ראוי לביאת מים. עוד תמה לדעת מהר"מ שהביא הג"א פכה"ב סי' ה' שהחמיר בבשר אחר גבינה לפי שפ"א מסעודה לסעודה מצא גבינה בין שיניו וע"כ ס"ל דגם ניקור לא מהני וכדס"ל לרמב"ם בבשר כנ"ל א"כ אמאי לא החמירו על עצמן שלא לאכול גבינה ביום הטבילה כמו בבשר:
הנה קושי' השני' לק"מ דכבר הביא הש"ך סי' פ"ט סקי"ז בשם מהרש"ל דדוקא מהר"מ שבא מכשול לידו פ"א החמיר אבל מי שלא בא תקלה לידו לא יכול להחמיר ע"ש וא"כ ע"כ דאין בגבינה חשש שנשאר בין השינים ואפילו בגבינה קשה שכתב רמ"א שם להחמיר לש"ך אם היא ישינה וי"ו חדשים ולטו"ז אם היא מתולעת מ"מ כבר כתב טו"ז שם שאין הטעם משום בין השינים רק משום שהטעם נמשך בתוך הפה. ע"ש ואף שהש"ך כתב שאין דברי מהרש"ל מוכרחים ואדרבה בדברי מהר"מ משמע איפכא מ"מ הרואה בפנים במרדכי ובהגהות אשר"י יראה שלא כתב רק שאינו מינות מי שמחמיר ע"ע אבל מ"מ א"צ שום אדם להחמיר בזה רק הוא לפי שהי' מתלוצץ על המחמירים וא"כ לק"מ אמאי אין הנשים מחמירין בזה ביום הטבילה כיון שבאמת אין חשש בזה:
ומכ"ש שכבר דקדק המחבר בלשונו בסי' קצ"ח מפני שהוא נכנס בין השינים יותר ממאכל אחר ואעפ"י שבודקות וחוצות השינים חוששות דלמא תשתייר מיני' ולאו אדעתי' מבואר דדוקא בבשר חוששות אף שבלא"ה בודקות וחוצות השינים משום שנכנס יותר בין השינים ממאכל אחר אבל גבינה נהי שנכנס בין השינים מ"מ אינו נכנס יותר ממאכל אחר רק לענין לאכול בשר אח"כ אין נ"מ במאכל אחר רק בגבינה ולכן מחמירי' שפיר שלא לאכול בשר אחר גבינה אבל ביום יש חשש בכל מאכל כמו בגבינה וא"כ לא יאכלו שום מאכל וכולי האי לא החמירו:
ובהכי מיושב גם קושי' קמייתא דבשלמא גבינה אחר בשר כיון שאינו סר בקינוח כמ"ש הרמב"ם לא סמכינן על ניקור השינים דשמא לא ינקרם יפה וכמ"ש הב"ח סימן פ"ט אבל ביום טבילה כיון דא"א להחמיר שלא תאכל שום מאכל דהוא דבר שא"י לעמוד בה וע"כ בודקות וחוצות השינים וסמכי' על הניקור אלא שבשר צריך ניקור יותר ואפשר ישתייר ולאו אדעתי' בשביל זה לא החמירו רק לכתחלה אבל אינו מעכב הטבילה בדיעבד, ועוד דלענין אכילת גבינה אחר בשר הוי לכתחלה ואסור אבל אינו מעכב בשביל זה הטבילה בדיעבד דהא אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה שלא לבטל מפו"ר אפי' לילה אחת כמבואר סי' קצ"ז ובשבת ויו"ט שמצוה לאכול בשר אוכלות אפי' לכתחלה וא"ש:
ועוד נ"ל לפמ"ש ס"ט סי' קצ"ח אות מ"ט דסמוך לטבילה אפי' בדיעבד מעכב שמא לא תנקר יפה מתוך שהוא מהומה לביתה ע"ש ולפ"ז שפיר יש לחלק דבשלמא בטבילה יש שהות הרבה מזמן סעודה עד שעת טבילה לבדוק ולחצות השינים לטבילה אין חשש שמא לא תנקר יפה לעכב הטבילה בשביל זה אבל לאכול גבינה שאינו מנקר עד שעה שרוצה לאכול גבינה חיישי' שמא מתוך שהוא בהול על אכילתו לא ינקר יפה וישתייר ולאו אדעתי' וא"ש:
ושלישית נ"ל לפמ"ש הש"ך סימן קצ"ח דביה"ס דלא בעי ביאת מים רק ראוי לביאת מים תלי' לקולא ע"ש סקל"ב והסביר שם בס"ט דאפילו לדעת תוס' דמה"ת בעי' ראוי לביאת מים מ"מ כיון שהקילה תורה בביה"ס דלא בעי' ביאת מים ממש אף חכמים בגזירותיהם הקילו דהא מיעוטו ומקפיד אינו חוצץ מה"ת רק מדברי סופרים ע"ש ולפ"ז בגבינה אחר בשר שפיר החמירו בגזירותיהם דלא סמכינן אניקור שינים שמא נשתייר ולאו אדעתי' אבל לענין טבילה בשר שבין השינים כיון שהוא ביה"ס והקילה תורה דלא בעי' ביאת מים ממש הקילו חכמים בגזירותיהם דלא חיישי' בדיעבד לעכב הטבילה משום ספק דלמא נשתייר ותלי' לקולא וא"ש: