בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה רנט
עוד להנ"ל
א) מה ששאלת עוד במניקה כיון דגם בימי הנקה חוששת לראיתה כדרך שחוששת לוסת שאינה קבוע כמבואר רס"י קפ"ט אם צריכה לחוש רק לאותו יום בחודש כמ"ש הש"ך שם סק"א והאריך בזה בסק"ל או צריך לפרוש גם יום שלשים מראי' זו כמ"ש ח"א כלל קי"ב אות ה' ודאי פשוט דנכון להחמיר לפרוש בשני הזמנים שלא יבא ח"ו לידי איסור כרת אבל פלוגתא זו הוא רק מה נקרא עונה בינונית אם לימים מל' יום לל' יום או מחודש לחודש שצריכה לחוש לאותו יום בחודש שראתה פ"א וא"כ כבר הבאתי [בסי' הקדום] דברי סד"ט סי' קפ"ט דבתוך כ"ד חודש אינה צריכה כלל לחוש לעונה בינונית וממילא דא"צ לחוש רק ליום ידוע בחודש כמבואר בסי' קפ"ט ס"ב ואם פ"א לא ראתה שוב א"צ לחוש ליום ההוא וגם צריכה לחוש לוסת הפלגה כמבואר שם:
ב) ומה ששאלת אם ראתה ג"פ בזא"ז בזמן אחד בתוך כד"ח מה דינה אינני יודע מה זו שאלה הלא זה הוא הדין המבואר שאינה קובעת וסת בימי הנקה שהם כד"ח ואפילו קובעתו ג"פ הוי רק כוסת שאינה קבוע ולפמ"ש [בסי' הנ"ל] דלקולא אמרינן דקובעת וסת הי' נפ"מ מזה דא"צ לחוש לעונה בינונית אבל כבר כתבתי דבתוך כד"ח א"צ לחוש לעונה בינונית אפי' בלי קביעות וסת:
ג) ואודות מה שפלפלת אם אותו הזוג צריכין כפרה ותשובה, הנה כעת אני טרוד מאוד ואין לי פנאי לפלפל בדבריך ולדין יש תשובה אבל מכותלי דבריך ניכר שלא ראתה רק פ"א אור ליום כ' מרחשון וא"כ אפי' אינה מניקה א"צ לחוש רק פ"א ואם אז לא ראתה א"צ לחוש לו יותר דנעקר בפ"א כמבואר סי' קפ"ט ס"א וכ"ש כשהיא מניקה דאפי' בג"פ אינה קובעת וסת וא"צ לחוש רק פ"א כמו לוסת שאינה קבוע כמבואר סי' הנ"ל סל"ג וא"כ כדין עשו וא"צ כפרה:
ד) ומה ששאלת אימת זמן טבילה לאחר שהפילה הוא דין מפורש בסי' קצ"ד ס"ב ובש"ך סק"ד דצריכה ז' נקיים אחר י"ד יום וליכא מאן דמחמיר להצריכה פ"א יום רק בעל נפש יחמיר לפרוש ליל מ"א וליל פ"א ועיין הגהת מהרב"פ שם [עיין בסד"ט שם אות ו' בד"ה עוד כ' בטו"ז ובמחה"ש שם ובתשו' חת"ס יו"ד סוס"י קס"ט ובהגהות תוס' שבת ביו"ד דפוס ווילנא]:
ה) ומה ששאלת אם מיום שהפילה יש לה דין מניקת כד"ח שאינה קובעת וסת גם זה מבואר בפ"ת סי' קפ"ט אות כ"ח בשם כו"פ וכן הסכים בסד"ט דיש לה דין מינקת דאין אברי' חוזרים עד לאחר כד"ח והחוו"ד כתב דאפילו הפילה רוח יש לה דין מינקת:
ו) ומה ששאלת אודות זקנה שלא ראתה כמה שנים ומצאה כתם ואין לה במה לתלות אם טהורה לבעלה פשוט פ"ק דנדה ה' כל הנשים כתמן טמא למפרע ונשים שאמרו חכמים דיין שעתן [דהיינו בתולה מעוברת וזקינה כמבואר שם ד'] כתמן כראייתן ופרש"י מכאן ואילך טמאות חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות וכו' ומבואר דזקינה כתמה טמא ודברי פמ"א ח"א סי' י"ב תמוהי' וכבר דחאו פ"ת סי' קצ"א אות ב', ומה שהקשית מסי' קפ"ט סע"ל לק"מ דשם הפי' לענין לחוש לוסת דינה כתינוקת שלא הגיע זמנה לראות שמבואר שם דינה קודם לזה ע"ש בטור, והוא מבואר יותר ברמב"ם פ"ט מא"ב ה"ה, ובזה תנוח דעתך והי' שלום וברכה חיים עד העולם כנפשך ונפש רבך הנאמן דושו"ט:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל