בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה רנד
שיל"ת ב' איפאלו ג' לסדר צו תרנ"ז לפ"ק:
בימי הפורים יזרח אור לישרים כבוד ידידי הרבני החו"ש שמו ינון הנגיד הנכבד מו"ה יקותיאל ווייס נ"י רה"ק בק"ק טיסאפירעד:
יקרת מכתבו הגיע עדי בעש"ק העבר סמוך להכנסת כלה ויען הייתי טרוד בתשובה חמורה לא הייתי עט ממהר להשיב עד היום ובדבר השאלה באשה שיש לה:
חולי פאָרֹפַאל אשר אמר עם הספר כי ידידי הגאב"ד דשם נ"י אסרי. ואח"כ פלפל עמו ידידי נ"י בדבר הלכה זו והסכים עמו להתיר וביקש ממני שגם אני אסכים להתירא הנה בל"ס ראה הגאון אב"ד מחותני נ"י מ"ש בזה נובי"ק סי' נ"ח וחת"ס סי' קמ"ה וסי' קע"א ואמרי אש סי' ס"ג ותשובות מהרי"א סי' רי"ט וגם אני עני כתבתי בזה תשובה ארוכה זה שנתים [ע"ל סי' רנ"ב] אבל כעת אני טרוד מאוד ואחרי הפורים צריך אני לנסוע עם בני נ"י ואח"כ במילי דפסחא ואין פנאי לעיין במקור הלכה חמורה כזו ולהיות כסומא נשען על פקחים לא מצאתי בו תועלת לכן אינני יכול להסכים בהיתירא כמו רגע, ואני תמה על ידידי נ"י אשר הוא בעה"ב טרוד בעסקיו שהכניס ראשו בין ההורים הגדולים אשר כתבו שהם מיראי הוראה בענין זה אבל להשיב מפני הכבוד על פלפולו אחישה מעשי:
והנה כתב ליישב דעת רמ"א סי' קפ"ז בספק אם הדם בא מן המקור או מן הצדדים תלי' במכה מכח ס"ס והקשו מה ס"ס הוא זו הא אם הי' דם נדה הרי היא אסורה, ותי' דתוס' כתובות דף ט' הקשו באשת כהן נמי איכא ס"ס ספק מוכת עץ ואת"ל דרוסת איש שמא אין תחתיו ובפחותה מבת ג' ספק מוכת עץ ואת"ל דרוסת איש שמא באונס והק' פנ"י הא הוי ס"ס שאינה יכולה להתהפך והעלו שם [בזה אני מעתיק לשונו ממש כי אינני יודע פירוש נכון בדבריו] דמטעם חזקה נגעו בה שייך לפלפל בספק הנולד באשה זו והנה חזקת הגוף כבר הלך לו הלא שור שחוט לפניך אמנם חזקת כשרות שבאשה יכוף אותנו לדון בתחילה יותר ויותר על הכשרות באופן שהיא מוכת עץ ואונס כל מה שלא יתנגד לחזקת כשרות שבה כי בהיות ספק תחתיו ורצון מכחיש חזקת כשרות שבה ע"כ אנו מדיינין בתחילה לקיים בס"ס החזקת כשרות שבאשה, והנה ג"כ נ"ל דהנה הב"ח העלה דחזקה אורח בזמנו בא לא להחמיר בלבד אמרו כ' אם גם להקל שרק בזמנו בא ולא פעם אחרת וע"כ כאן שלא בשעת וסתה אם אנו מדייני' והחזקה אומרת שאורח אינו בא אלא בזמנו וכל ספק הנולד צריכין אנו להתחיל לקיים חזקה ולומר ספק מן הצדדין ספק מן המכה ולקיים החזקה שאורח בזמנו בא אלו דבריו, הנה המתרץ קושי' פנ"י אינני יודע מנו וגם לפרש דבריו איני יודע רק כיון דאיכא חזקת כשרות מסייע לס"ס אמרינן ס"ס אעפ"י שא"י להתהפך ובין אם זה כוונתו או כונה אחרת לא תירץ כלום על קושי' פנ"י דהתינח בפחותה מבת ג' איכא חזקת כשרות שלא זינתה ברצון אלא היא מוכ"ע או אנוסה אבל פנ"י הק' באשת כהן דספק מוכ"ע ואין תחתיו א"י להתהפך ולומר שמא אין תחתיו זינתה ואת"ל תחתיו זינתה שמא מוכ"ע ע"ש ובזה ל"ל מכח חזקת כשרות שהיא מוכ"ע או אין תחתיו דהא גם כשהיא תחתיו באונס נמי היא בחזקת כשרות וצדיקת ועיין מהרש"א חולין י"א בתוד"ה כגון, ואפי' נימא דלאו משום חזקת כשרות דצדיקת אתי עלה רק חזקת כשרות לבעלה או לכהונה מ"מ הרי כתבו תוס' שם דאדרבה אמרי' דאוקמא אחזקת הגוף שהיתה בתולה והשתא תחתיו היא דנבעלה ועיין כתובות ע"ה ע"ב בתוד"ה אבל דחזקת הגוף עדיף מכל חזקות:
ומ"ש ידידי ליישב בזה דעת רמ"א שגה מאוד ולא ראה דברי רמ"א בפנים שכ' וכן אם אין לה וסת קבוע והוא ספק אם הדם בא מן המקור או מן הצדדין תלינן במכה מכח ס"ס ובאין לה וסת ל"ש חזקה שאין האורח בא שלא בזמנו דכל יומא זמנו הוא:
ומה שנ"ל ביישוב קושי' פנ"י לפמ"ש הש"ך בדיני ס"ס אות ט"ו דהא דבעינן יכול להתהפך היינו היכא דספק השני יכול להיות קודם הספק הראשון כמו שם אות י"ג אבל בספק על ספק לא על ואת"ל על שמא לא דרס הוי ס"ס אע"ג דאין יכול להתהפך דהא א"א להסתפק אם דרס רק אם על וא"כ עכ"ח אתה צריך להתחיל בספק זה תחלה לכן לא בעי' יכול להתהפך וה"נ אין לספק ספק אונס ספק רצון או ספק תחתיו נבעלה ספק אין תחתיו אלא אם נבעלה אבל אם היא מוכ"ע ל"ש ספיקות אלו וא"כ ע"כ אתה צריך להתחיל בספק זה ספק מוכ"ע ספק דרוסת איש ולכן לא בעי' כלל יכול להתהפך:
ובפחותה מבת ג' נ"ל עוד עפמ"ש דגמ"ר בש"ך הנ"ל דהא דבעינן יכול להתהפך הוא מחמת ספק באיזה ספק נתחיל וסדא"ו לחומרא וא"כ לרמב"ם דסדא"ו מה"ת לקולא לא בעי' יכול להתהפך ע"ש והנה תוס' הקשו נוקמא בחזקת היתר לבעלה ותרצו כיון דל"ל קלא הוי רצון רובא והקשו א"כ מה מהני ס"ס ותי' דרובא ברצון הוי רק דרבנן, ולפ"ז בפחותה מבת ג' גם בלי ס"ס אינה אסורה רק מדרבנן דמוקמי' בחזקת היתר לבעלה ואי משום רובא ברצון הא לא הוי רק מדרבנן ובדרבנן שפיר מהני ס"ס אף דא"י להתהפך דהא סד"ר לקולא וא"ש:
ובזה מיושב גם דעת רמ"א דהא רואה דם מחמת תשמיש מטעם וסת אתאין עלה וקי"ל וסתות דרבנן וכ"ש וסת שע"י מעשה וא"כ הוי רק דרבנן ולא בעי' יוכל להתהפך כנ"ל, ובזה הנני חותם בברכת שלום ואמת ושמחת פורים ידידו דושו"ט:
עוד לו:
מה שחזר על דבריו הראשונים לפענ"ד לא הועיל כלום דרמ"א כתב תחלה ביש לה ווסת חולה שלא בשעת ווסתה במכה אעפ"י שאין ידוע בודאי שמכתה מוציאה דם ואח"כ כתב וכן אם אין לה וסת קבוע להתיר מכח ס"ס וע"ז הי' קושי' הש"ך שא"י להתהפך ותי' ידידי לפי דעת הב"ח חזקה אין אורח בא אלא בזמנו לכן לא בעי' יוכל להתהפך ודחיתיו דבאין לה ווסת אא"ל אין אורח בא אלא בזמנו וע"ז בא לחזק דבריו מסיום דברי רמ"א שכתב ומ"מ בשעת וסתה היינו ביש לה וסת או מל' יום לל' יום היינו באין לה וסת אינה תולה במכתה ה דאל"כ לא תטמא לעולם וא"כ לא הועיל כלום דנהי דאשה שאין לה וסת חוששת מל' יום לל' יום אבל אין כאן חזקה שאינה רואה רק מל"י לל"י יעיין בב"ח ובאחרונים ויראה שכן הוא ואפ"ה מתיר משום ס"ס ושפיר הקשה ש"ך שאין יוכל להתהפך ואין מקום לתירוצו יעיין היטב ויראה שכן הוא האמת, ובזה אתן החותמת, ידידו הנאמן דושו"ט:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל