בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה רלו
שיל"ת ב' איפאלא עש"ק וירא תרנ"ז לפ"ק:
ישאו הרים שלום לאוצר בלום ידידי הרב המאה"ג זקן שקנה חכמה ויראתו קדומה, ברה כחמה, כקש"ת מו"ה חיים צבי נ"י ווינקלער ולפנים אבדק"ק ראצפערטא:
יקרת מכתבו מן יום ב' לך הגיעני בזמנו אבל הייתי טרוד בטרדות רבות אשר לא נתננו די השיב וכו' עכשיו אמרתי לשמח לבבו עכ"פ בד"ת, ואשר הרעיש על מה סומכין עכשיו שמגדלין השערות בשפה העליונה ומספרי' כל הזקן כמו שעכו"ם עושי' ואפי' בחורים בישיבה ובניהם של המכוני' חסידים עושין כן באין מוחה והרי למ"ש הרמב"ם ברפי"א מה' ע"ז אין הולכין בחוקות העכו"ם וכו' ולא בשיער וכו' ומסיים דלוקה ע"ש וא"כ לדבריו עוברי' בכל רגע בלאו דולא תלכו בחוקות הגוים:
הנה מ"ש שעובר בכל רגע אינו מדוקדק שהרי גבי לבישת כלאים במכות כ"א בעי' עכ"פ שהה כדי לפשוט וללבוש ועיין תוס' שבועות י"ז ד"ה או וא"כ ה"נ אינו עובר אלא בכדי לגדל זקנו או בכדי שיוכל לספר שפה העליונה:
ואמנם בגוף הדין הרי כבר כתב מהרי"ק שורש פ"ח הביאו ב"י סי' קע"ח דאין אי' משום ובחוקותיהם אלא בדבר שהוא חק בלי טעם או דבר אשר שייך בו פריצות דרך צניעות וענוה וא"כ בנ"ד אינו חק בלי טעם רק להתנאות ולהתיפות ככל המאדעס ואין בו משום ובחוקותיהם ואי משום שהוא דרך פריצות הרי כבר דייק מהרי"ק שם מלשון הרמב"ם שכתב ולא ילבש במלבוש המיוחד להם ולא כתב במלבוש הדומה להם שלא נאסר אלא מלבוש שכבר נתיחד להם ופירשו ישראלי' ממנו מפני צניעתן או ד"א שכמין שנתיחד להם מפני גיותן ופירשו ישראלים ממנו מפני יהודתן אז כשלובשו הישראלי נראה כמודה להם ונמשך אחריהם אבל כשאינו מלבוש המיוחד להם ע"ד זה אין ישראל חייב להשתנות כלל ע"ש מבואר דדוקא אם כבר נהגו בו הגויים מקדם ולא ישראל רק אדרבה פירשו מזה וא"כ מינייהו ילפי' אז אסור משום ובחוקותיהם אבל אם התחילו בזה נכרי' וישראלי' בפ"א דלא מינייהו ילפי' לא כדאמרי' סנהדרין נ"ב והביא בחי' הר"ן בשם י"מ לפי שהתורה קדמה להם והגם שהר"ן הק' ע"ז שבכל דבר י"ל שלא קדמו הם ולכן פי' דאין אי' אלא בדבר שהוא חק בלא טעם ואין לו מבוא בדרכי הטבע ע"ש מ"מ דברי מהרי"ק נראה דתרווייהו איתנהו דבר שהוא חק בלי טעם אסור אפי' לא קדמו הם אבל דבר שאינו חק בלי טעם אין אי' אלא א"כ קדמו הנכרים וא"כ אנן בדידן תרווייהו ליתנהו דאינו חק בלי טעם וגם לא קדמו הגוים והראני בני הרבני החו"ב מו"ה יודא צבי נ"י מ"ש היעב"ץ בסידור שלו בדיני ט"ב חלון ז' שבעוה"ר בכל המאדעס היהודים קודמין:
ולולא דברי הראשונים הייתי מפרש פי' אחר בגמ' דסנהדרין הנ"ל דאינו אסור משום ובחוקותיהם אלא בחוקים שהם חוקקים מדעתם וסברתם דאז נראה כמודה להם ויש לחוש שימשך אחריהם ואחרי דעותיהם המשובשים כדכתיב פן תנקש אחריהם אבל בחוקים שחקקה להם תורה דב"נ דינו בסייף כמ"ש רמב"ם פ"י ממלכים הלכה ה' וא"כ לא יומשך אחריהם ואינו מודה להם רק בתורת ד' וכן הא דשורפין על המלכים בע"ז י"א הוא משום כבוד המלך כמ"ש רמב"ם פ"ב ממלכים ופי"ד מאבל [עיין בתשו' ריב"ש סי' קנ"ח מובא בד"מ יו"ד סי' שצ"ג אות ג'] והרי ב"נ מצווה על הדינים וכתב רמב"ם פ"ט ממלכים שחייבים להושיב דיינים ושופטי' וכו' ולדעת רמב"ן חייבי' בכל הדינים כישראל ע"ש בכ"מ וא"כ י"ל דגם זה בכלל דינים לנהוג כבוד במלכים ואינו מודה להם רק לתורה ואינו נמשך אחריהם והיינו דקאמרי' כיון דכתיבא באורייתא לאו מינייהו גמרי' עי"ז דרכם ונימוסם:
ועוד נ"ל דל"ש ובחוקותיהם אלא בדבר שעושין משום אמונתם ועבודתם אבל בדבר שאין עושין לאמונה ועבודה אין בו משום ובחוקותיהם וכמ"ש ב"ח סי' קע"ח על ולא יבנה מקומות כגון היכלות של עכו"ם וכו' דאינו אסור אלא כגון אותן שהם עשויי' לקיבוץ עבודתם אבל כגון אותן העשויין לוועד שלהם למשפט אין איסור לבנות כתבניתם וה"נ דכוותי' ועיין רמב"ם סה"מ מל"ת סי' ל', ואולי אפשר דלא שייך ובחוקותיהם רק אם כל הגוים עכ"פ במדינה זו נוהגין בנימוס זה אבל אם אין כולם עושין כן ליכא איסור ולפ"ז בנידון דידן שאינו מצד אמונתם שהרי אדרבה הכומרים והגלחים מגלחין גם שער השפה העליונה וגם אין כולם נוהגין במנהג אחד ורבים מגדלין זקנם ואדרבה הזקן שייך לנאטיאנאל:
טראכט של בני מדינתינו וגם במדינת שטייערמארק שמעתי שהגוים מגדלין זקנם שוב לית בי' משום ובחוקותיהם:
אלא שמצאתי לב"ח סי' הנ"ל שכתב וזה שכתב הרמב"ם ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם והוא שמגדלין השער לנוי וליופי כמו הבתולות דרך שחץ וגאוה ועיין טו"ז שם סק"א שכתב שדרך העכו"ם בעלי מלחמות בהרבה מדינות לגדל שער שלהם מאוד ואינם מגלחין עצמם כלל וכו' מזה נראה דאף שאין עושין משום אמונתם ורק משום שחץ וגאוה ואין כולם עושין כן רק הפרשי' ובע"מ מ"מ יש בו משום ובחוקותיהם דלא כמ"ש, אבל יש להשיב דיש לדקדק בדברי הב"ח במ"ש כמו הבתולות שהוא שפת יתר לכן נראה דדוקא בזה שיש בו מנהג יהדות שלא לגדלם משום שלא ילבש גבר שמלת אשה ועיין רס"י קפ"ב וסי' קנ"ו אית בי' נמי משום ובחוקותיהם ועובר משום שני לאוין דמה שהפרשי' עושין כן לא מקרי שגם האנשים עושין כן ואפי' נאמר דזה מקרי גם האנשים עושין כן מ"מ החברים נמנעים בכל מקום וע"ד שכ' רמ"א סי' קפ"ב משום לתא דלא ילבש גבר ולכן כיון שעושין כמו הבתולות ויש בו משום לתא דלא ילבש גבר ומנהג יהדות שפיר יש בו משום ובחוקותיהם אף שאין כל הגוים נוהגין כן ואינו מצד אמונתם אבל בנ"ד אף שהוא שחץ וגאוה ועזות פנים כיון דאין בו שורש איסור ואינו מצד אמונתם וגם אין כל הגוים במדינה עושים כן שפיר י"ל כנ"ל דלית בי' משום ובחוקותיהם:
ועוד דהרי כתב הב"ח דמשו"ה התירו לקרובי מלכות דובחוקותיהם לא תלכו לא משמע אלא שרוצה להתדמות ולנהוג כמותם שנראה שמודה לדתם אבל מי שאין דעתו להתדמות להם אלא שצריך ללבוש במלבושיהם ולדמות להם כדי שלא יהי' לו גנאי אם לא ידמה להם זה לא אסרה תורה וכו' ע"ש ובספר שערי דעה כתב שגם ב"י כוון לזה בתי' א' וא"כ בנ"ד נמי אין מכוונין רק כדי שלא יהי' להם גנאי אם לא ידמו להם ושרי:
ויש לצרף ג"כ דעת הרא"ם שהביא הב"ח והגמי"י שהביא ב"י דל"ש ובחוקותיהם אלא במה שמנו חכמים בגמ' ובתוספתא ולא בדברים אחרים ועיין חת"ס או"ח סוס"י קנ"ט ולכן השתיקה יפה אף שהוא דרך שחץ וגאוה ואם אין הדבר ברור לך כאחותך שהיא אסורה לך אל תאמרהו, ועכ"פ אינו דבר המפורש בתורה מהו חוקותיהם ולדעת ב"י וב"ח ודרישה וד"מ הכתוב מסרו לחכמים ולא עדיף מתוס' יו"כ דאמרינן בי' מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין כמבואר באו"ח סי' תר"ח [עי' ריב"ש הנסמן] אבל שומר נפשו ירחק מזה ויקיים והדרת פני זקן ואדיר ונאור יאר פניו אתנו סלה ונהי' לו לעם סגולה:
עד יביאנו אל המנוחה ואל הנחלה, ויבנה עיר ד' על תלה, כנפשו ונפש ידידו הנאמן דוש"ת באהבה כלולה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל