אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה רלא

תשובה רל

בחודש אדר ראשון ינצרהו ה' כאישון ידידי הרבני המופלג מלא פלג הנגיד כמו"ה מאיר נ"י:

מכתבו קבלתי ועתה באתי עד"ת, ע"ד שאלתו כי דרך הסוחרי' הגדולים שמוכרים לסוחרים קטנים שאם לוקחין מהם סחורה במעות מזומנים ולוקח משלם מיד נותני' הסחורה קצת בזול ומניחין ללוקח מב' ועד ה' פראצענט ונקרא בשם קאססא שקאָנטאָ אבל אם לוקחי' מהם בהקפה אין מורידין מן השער' הקצוב לעת הזאת כלום ועפ"י הרוב טעמם בזה כיון שגם הם צריכים לשלם פראצענט על חובותיהם וידידי נ"י שיש לו מסחר עצי בנין כתב שלא מלאו לבו לנהוג היתר בזה עד אשר ישאל את פי, וטוב עשה בעמיו כי בעו"ה רבו זחוחי לב הגס לבם בהוראה ומיד שיודעים לקרות בספר בלי נקודות קופצים ומורים במה שרואים בהעברה בעלמא ואולי גם בעיונם אינם מבינים פשוטי הדברים על בורין וכן לא יעשה:

והנה בגוף השאלה כבר נשאלתי בזה זה איזה שבועות מבני הרבני החו"ב מו"ה בנציון נ"י שיש לו ג"כ מסחר עצים ההוא אמר דזה דומה להא דיו"ד סי' קע"ג ס"ז אם קונה דבר ששוה י"ב ביו"ד בשביל שמקדים המעות וכו' וכתב רמ"א וכ"ז לא שרי אלא בסתם אבל אם מפרש לומר אם תתן לי עכשיו אתן לך ביו"ד ואם לאחר זמן בי"ב אסור ע"ש וה"נ כן, ושוב כתב דבמסחר עצים אין חשש בזה דהרי כ' רמ"א וכ"ז בדבר ששומתו ידוע אבל אם אין שומתו ידוע אפי' אין לו שרי ומבואר בס"א דאין שומתו ידוע היינו טלית וכיו"ב ע"ש וכש"כ עצים דאין שומתו ידוע דפעמים נמכר ביוקר ופעמים בזול, והנה מ"ש דבמסחרו אין חשש בזה לפי שאין שומתו ידוע תמהני הלא בעצמו כתב דקאססא שקאנטא דומה למפרש והרי במפרש אפי' באין שומתו ידוע אסור ואפי' ביש לו כמ"ש רמ"א שם ס"ז ומחבר ס"א אלא דבאית לי' הביא הטור י"א דמותר אפי' במפרש וטעמם נראה כיון דמעות קונות מה"ת ואם חוזר בו מקבל מי שפרע הו"ל לענין רבית כאלו קנאה קנין גמור מעתה וכיון דאין אי' במכירת פירות אלא מדרבנן הלכך אין כאן הקדמה ועיין בב"י אבל באין לו אפי' אין שומתו ידוע לכ"ע אסור במפרש:

וגם מ"ש דבמסחר עצים הוי אין שומתו ידוע לפי שהשער עולה ויורד לא כוון יפה דהרי כ' הש"כ סקי"ז ולפ"ז כי שרי' באין שומתן ידוע אפי' באין לו נמי ביצא השער בדוקא הוא ע"ש ויש להבין לפ"ז איך מקרי אין שומתו ידוע כיון שיצא השער הרי שומתו ידוע כמו שהוא השער אך ז"א דפרה וטלית אף שיצא השער מ"מ אין כל הפרות וטליתות שווים רק צריך לראות אותם אם הם כמו אותן שבשער ואי אפשר לקצוב השער מבלי שיראה אותם ולא מפי השמועה וא"כ אין הרבית ניכר לכל העולם אף ששומעים הדבר לכן מקרי אין שומתן ידוע ולא הוי כמפרש אבל דגן וחטי' שיכולי' לשאול לכל אדם כמה השער וא"צ לראות הדבר כלל ואף שאין כל החטים שוות מ"מ יכול לצייר לו איך ומה הם מבלי ראות זה מקרי שומתו ידוע כיון שהרבית ניכר לכל השומעים ועיין חוו"ד אות י"א וא"כ גם במסחר עצים שומתו ידוע שאפשר לידע השער מבלי ראות רק עצים שארכן ורחבן ועובין ואיכותן כך וכך השער שלהם כך וכך וא"כ הרבית ניכר לכ"ע והוי כמפרש ואסור:

ועוד בה שלישי' במסחרו דא"צ להאי דאין שומתו ידוע דהרי באית לי' למוכר שרי בסתם אפי' שומתו ידוע והרי כאן אית לי' למוכר ואפי' אין לו הלא משיצא השער פוסקי' אעפ"י שאין לזה יש לזה כמבואר סי' קע"ה, ואולי יש לומר דהתם דוקא בשער הזול של עכשיו מותר לפסוק עמו על כל השנה משום דיכול הלוקח לומר שקול טיבותיך ושדיא אחזרי דאלו הי' לי מעותי הייתי יכול ליקח בשוק כשער של עכשיו וע"ש בטו"ז וש"ך ריש הסימן וגם המוכר יכול לקנות עתה הסחורה בזול כשער של עכשיו במעות אלו שמקבל מן הקונה כמ"ש ב"י סי' קע"ג ד"ה כשם אבל בפחות משער של עכשיו ל"ש ה"ט דאין הלוקח ולא המוכר יכול לקנות בשער זה עכשיו ולא עדיף מאית לי' אשראי במתא בב"מ ס"ג כיון דמחוסר גוביינא אסור ה"נ כיון דמחוסר קניי' אסור ועיין תוס' פסחים מ"ו ע"ב ד"ה הואיל, ואף דגם בפחות ימצאו הלוקח והמוכר במעות אלו עכשיו שהרי כל הסוחרים הגדולים מניחין להקונה קאססא שקאנטא ז"א דגם אם יקנה בפחות מסוחר אחר יש איסור זה ואין היתר אלא ביכול לקנות בשער זה בהיתר וסברא זו הוא כעין מה שהשיג המל"מ פ"ד ממלוה ה"ב על פ"מ ע"ש אם לא שימצאו לקנות בפחות אצל סוחר נכרי ובזה ל"ש אעפ"י שאין לזה יש לזה דמשמע דוקא אם מצוי לקנות בכל מקום בשוק אבל לא בצריך לבקש ולחפש אחר סוחר נכרי ועיין סי' קע"ה שני דיעות אי בעינן דוקא יצא שער המדינה או ביצא שער עירות ע"ש ותבין אבל עכ"פ באית לי' ודאי מותר אפילו בשומתו ידוע והרי כ' רמ"א סי' קע"ג ס"ז דנאמן המוכר לומר שיש לו:

אבל מעיקרא דדינא פירכא שהוא מדמה דין זה להא דסעיף ז' ואין דמיונו עולה יפה דשם הלוקח מקדים המעות זמן הרבה קודם שמקבל הסחורה ואחר זמן מקבל הסחורה בפחות משווי' בשביל שנתן המעות קודם ומקבל הלוקח רבית בשביל הקדמת מעותיו אבל כאן הלוקח מקבל סחורתו מיד ומה שמקבל הסחורה בזול יותר בשביל מה שפורע מיד אין בזה שום אי' לא על הלוקח ולא על המוכר אבל מה שמשלם יותר אם קונה בהקפה זהו האיסור שמשלם להמוכר יותר בשביל המתנת מעותיו וזה דומה לדין המבואר בסי' קע"ג ס"א שמוכר דבר ששוה יו"ד זהובים בי"ב בשביל שממתין לו המעות דאסור בשומתו ידוע או במפרש ע"ש ולכן גם מ"ש במכתבו השני דבמהר"מ שיק חיו"ד סי' קס"ד אוסר מטעמו אינו כן שהוא אוסר מדין המבואר בס"א וכמ"ש בסמוך דהוי מוכר ביוקר והוא בא לאסור משום דלוקח בזול:

ואמנם נראין דברי השואל במהרמ"ש הנ"ל הלא הוא ידידי הרב הגאבדק"ק ווייצען נ"י שרצה לומר דעיקר השומא ושוי' הוא ביוקר כמו שמוכר בהקפה רק אם נותן לו מעות מזומנים אוזילו הוא דמוזיל גבי' לפי שצריך למעות, ומהרמ"ש שם דחי לי' בגילא דחיטתא ודורש לשון הדיוט [עיין ב"מ ק"ד] שפי' שקאָנטאָ משום שנותן בהקפה ואני דרשתי וחקרתי היטב אצל הבקיאים בלשונות וראו פי' הל הלשון עכשיו גם בלעקסיקאן שפירושו בשביל שפורע במעות מזומנים מניח לו משער הקצוב, אלא שהענין הוא כי רוב משא ומתן ומסחר בזמן הזה הוא בהקפה על שלשה חדשים או חצי שנה או שנה תמימה וגם הסוחר הגדול משלם רבית לכן שער הקצוב הוא כמו שמוכר בהקפה כדי שלא יפסיד המוכר הוצאת רבית שהוציא על סחורתו אבל כשמשלם לו מעות מזומנים הוצאות המוכר מועטים בזה לכן אוזילו הוא דמוזיל גבי':

ולפי זה הי' אפשר לצדד קצת להקל ולומר דכשלוקח בהקפה ביוקר אין המוכר מקבל שכר המתנת מעותיו אלא שדרכו להרויח בסחורתו למשל עשרה זהובים במוכר סחורה במאה אחר כל הוצאות שהוציא בסחורתו ולכן כשמוכר בהקפה והיו הוצאותיו מרובים בתשלומי רבית אינו משתכר חלק יו"ד ממאה רק אם מוכר ביוקר אבל כשמוכר במעות מזומנים משתכר חלק יו"ד מק' גם בפחות לכן אוזילו מוזיל גבי':

אך באמת ז"א דמה חזית דאזלית בתר המוכר זיל בתר הקונה דאלו הו"ל זוזי הוי שקלי כי השתא בזול השתא דלית לי' זוזי שקיל ביוקר כדאמרי' בב"מ ס"ה ועיין טו"ז סי' קע"ג סקי"ב דיש חשש אי' דמוכח מכח דאנו מוכיחי' מפני מה קונה זה ביוקר ודאי משום המתנת המעות ע"ש וא"כ ודאי אסור ליקח בהקפה ביוקר יותר ממה שקונה במעות מזומנים דבזה הוי כמפרש אם מעכשיו בפחות ואם לזמן מרובה ביוקר ואף די"ל דמה דאמר לזמן מרובה ביוקר הוא שער שלו ומה שאמר עכשיו בפחות אוזילו מוזיל גבי' הא מבואר בסי' קע"ג ס"ג דאפי' מכר לו סחורה בי"ב ע"מ לפרעו לאח"ז יכול לומר לו תפרע לי מיד ולא אקח ממך אלא יו"ד ודוקא שכבר נגמר המקח בי"ב וזכה בו הלוקח כבר אבל קודם שנגמר המקח אם אמר לו תפרע לי עכשיו יו"ד שוב אסור ליקח אח"ז י"ב אם לא ירצה הלוקח ליתן עכשיו ע"ש וכש"כ בקאססאשקאנטא דודאי הוא קודם שנגמר המקח:

ועלה בדעתי עוד ללמד זכות דכשהמוכר מוכר ביוקר יותר בהקפה אינו בשביל המתנת המעות רק בשביל אחריות המעות שאינו בטוח והרבה קונים שאין משלמין ונופלים על פניהם ואומרים בר"ח ומבריחין נכסיהם וא"כ אפשר דלגבי מוכר ליכא אי' למכור ביוקר לזמן דזה בשביל אחריות מעותיו ועיין חוו"ד רס"י קע"ג ואין ראי' מזמן הגמרא וטוש"ע דאז ל"ה שכיח כל כך לוה רשע ולא ישלם, ואם יש היתר לגבי מוכר ממילא מותר לגבי לוקח דהרי כ' הרא"ש ב"מ ס"ח סי' מ"ב דאבק רבית אין איסור ללוה ואפי' אי' דרבנן ליכא אלא דוקא גבי מלוה איכא איסורא הלכך ליכא איסורא ללוה אלא משום לפ"ע וכו' וכאן דהוא היתר לגבי מלוה ומוכר שהוא מקבל הרבית ממילא ליכא אי' על הקונה כלל משום לפ"ע, אלא דג"ז אינו דהרא"ש דייק שם בלישנא דאבק רבית כי האי אין איסור ללוה מדלא יהיב מדידי' טפי לא קרינא בי' לא תשיך אבל שאר אבק רבית ודאי אסור גם ללוה ובלאה"נ הא אומרים בפירוש שמשלם יותר בשביל המתנת המעות לכן חזרתי על כל הצדדים ולא מצאתי היתר:

וגם התקנה שכתב מהרמ"ש שם שיכוון הלוקח שלא לזכות במקח רק שיהא אצלו כעין עיסקא ויהא לו שכר עמלו ויאמר כן בפני שני אנשים שלא יהי' דברים שבלב ואע"ג דאם הי' המוכר יודע מזה לא הי' נותן לו זה אינו מזיק והוי המקח בטל ואין כאן איסור רבית ע"ש, ואני תמה אם המוכר לא הי' נותן לו והוא אינו רוצה לזכות בו כיצד זה עושה סחורה בפרתו של חבירו וגזל הוא אצלו ששולח יד בממונו של חבירו ואפילו שואל שלא מדעת מקרי גזלן והוא בורח מאש הקטנה איסור רבית דרבנן לאש הגדולה איסור גזל דאו', ועיין בהג"א בב"מ ס"ה שכתב ואם הלוה הוא נכרי והוא מלוה ע"פ יאמר שמעון ללוי הקונה אני מוחל לנכרי כל מה שחייב לי ולא אודיענו ובטח בי ואתננו לך ולא אזכה בו לצורך עצמי אלא לצורכך ומעכשיו אני פטור ממך בענין זה דומה שאינו רבית והמחמיר תע"ב ע"ש ולמה לי' כולי האי יחשוב זה בתשרי בלבו שמוחל לנכרי ולא יזכה לעצמו רק ללוי אלא עכ"ח דזה לא מהני אלא בפסק כן עם הקונה וה"נ לא מהני אלא בפסק כן עם המוכר, לכן לפענ"ד שומר נפשו ירחק מזה שלא לקנות בהקפה ביוקר ביותר ממה שקונה בדמים מזומנים, ובזה יבא שלום ינוח על ראשו ויצליחהו ה' בכל אשר יפנה, ויברכהו בכל אשר יעשה כנפש ידידו הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה