אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קמד

תשובה קמג

שיל"ת ב' איפאלא ב' בשלח תרנ"ה לפ"ק:

שוכ"ט להרב המופלא ומופלג מורג חרוץ מו"ה יודא ליב ל"ב רב בס"ה תע"א:

תמול הגיעני מכתבו ושאל בשתים על השוחט וכו' ושנית שאל אודות התרנגולים אשר חלקת צוארם אדום וערום ביותר שהגידו לו עוברי אורח שאני מניחם לשחוט בקהלתי שקר העידו ואין לסמוך עליהם כמ"ש ב"י ביו"ד סי' מ"ו בשם רשב"א ויש"ש חולין סי' נ"ה, והרי אפילו בעוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחב כשל אוז ויש לו ג' סימנים בגופו כתב רע"א בסי' פ"ב שאין לסמוך ע"ז ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו שהוא טהור וכו' כ"ש בתרנגולי' שאין חרטומם רחב ואין כף. רגלם רחב והם משונים משאר תרנגולים:

ומה שהק' הפלתי בסי' ס"ג סק"ד ד"ה והנה למה אין עוף נאכל בלי מסורת ניזול בת"ר לפענ"ד לק"מ דדוקא אם כל הרוב דומה זל"ז כמו רוב בהמות כשרות שכל הבהמות הכשרות דומי' בכשרות שאין בהם א' מח"י טרפות אבל כאן נהי דרוב עופות טהורים וכשרים מ"מ הרי אינו בדמות וצלם עוף זה וע"ז אנו דנין אם העופות בדמות וצלם זה הם טמאים או טהורים ואיך שייך בזה דניזול בת"ר הלא רוב הטהורים אינם בדמות וצלם זה וכל מין יש לו צלם ודמות בפ"ע:

אלא שיש לפקפק לפמ"ש הש"ך בחו"מ סי' כ"ה סקי"ט דאפי' אין הדיינים מסכימים מטעם אחד מ"מ אזלי' בת"ר והרי ילפי' דאזלי' בת"ר מאחרי רבים להטות וא"כ כיון דרוב עופות טהורים אף שהם משונים זמ"ז ניזול בת"ר אך ז"א דהיינו דוקא ברובא דאיתא קמן כדאמרי' בחולין י"א אבל ברובא דליתא קמן דהוא הלל"מ כמ"ש רש"י שם בסוף הסוגי' שפיר י"ל כנ"ל והרי כתב הש"ך שם וביו"ד סי' רמ"ב דדוקא כשהדיינים לפנינו א"צ להסכים מטעם אחד אבל בפוסק מתוך החיבורים לא אזלי' בת"ר אם אינם מסכימים מטעם אחד שהוא רובא דליתא קמן וה"נ דכוותי' וא"ש:

ומ"ש ליישב קושי' הפלתי עפ"י דברי הפרי תואר רס"י ע"ט בדעת הרמב"ם והטור דהוא מ"ע לבדוק בסימנים ואם לא בדק עבר על מ"ע אעפ"י שהוא טהור ולכן לא אזלינן בת"ר דנהי דרוב טהורים מ"מ עובר מ"ע אם אינו בודק ואינו מבדיל, הגם שתי' זה כתוב הדר הוא על ס' שערי צדק יו"ד סי' פ"ח וסי' צ' מ"מ לא נהירא לי כלל דפ"ת לא כתב אלא בספק אם הוא טהור או טמא דאז מ"ע עליו לבדוק ולהבדיל ואם לא עשה כן ביטל עשה זו אע"פ שבאמת טהור הוא או שנמצא אח"כ שהוא טהור דספק זה אסרה תורה בעשה כודאי אפי' לשיטת הרמב"ם דסדא"ו מה"ת לקולא אבל אי אזלינן בת"ר הרי הוא יודע שהוא טהור ואין עליו מצוה כלל לבדוק ולהבדיל, וראי' לזה ממ"ש הש"ך סי' פ"ב סק"ט דאם נאכל במסורת אפי' אין בו שום סימן מותר כל כמה דלא חזינן דדרס ע"ש וכ"ש שא"צ לבדוק וה"נ אי אזלי' בת"ר ויודע שהוא טהור א"צ להבדיל ולבדוק:

אלא שמצאתי לריב"ש סי' קצ"ב שכתב ועוד כיון שהתורה ציותה לבדוק בסימנים שלא יהי' מכ"ד עופות הטמאים וכמ"ש הר"מ ז"ל בפ"א ממ"א ע"כ יש לנו לחוש לכל אחד מהן ואפי' הוא מיעוטא זולתי לפרס ועזני' ביי ביישוב שאינם נמצאים שם כלל כמ"ש הרמב"ם וכו' ומבואר מדבריו דלא אזלינן בזה בתר רוב משום מצות הבדלה:

אבל מ"מ אין זה מעלה ארוכה לקושי' פלתי דהריב"ש לא קאמר רק אף דבכ"מ אזלינן בת"ר ואפי' איכא לברורי א"צ לברר מה"ת מ"מ כאן משום מצות הבדלה צריך לברר מה"ת אבל קושי' הפלתי הי' ביש לו ג' סימני טהרה וחזינן ג"כ דאינו דורס וא"כ הרי בדקנו והבדלנו וקיימנו מ"ע דהבדלה אלא שאין אנו סומכין ע"ז משום מעשה דתרנגולא דאגמא בחולין דף ס"ב וכמ"ש רש"י ותוס' שם ולכן אין אוכלין רק במסורת וא"א לברר ולבדוק יותר שפיר הק' פלתי כיון דכבר קיימנו מ"ע להבדיל וא"א לקיים יותר ל"ל מסורה ניזול בת"ר

וראיתי מי שר"ל דבדיקת סימנים אח"ש אם נשחט הרוב הוא מה"ת אף דרוב שוחטי' רוב הסימנים ועיין תוס' חולין ט' ורשב"א שם דרש"י בחומש ס"פ שמיני כתב להבדיל בין הטמא ובין הטהור בין טמאה לך לטהורה לך בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו א"כ הבדיקה הוא מה"ת משום מצות הבדלה וכמו כן קשי' לי' אמאי אינו צריך לבדוק אחר ח"י טרפות הא כתיב להבדיל בין החי' הנאכלת ובין החי' אשר לא תאכל דהיינו בין טרפה לכשרה כמ"ש רש"י בחומש שם ונשתבש בזה דדוקא גבי עופות טמאים שעופות טהורים מרובים על הטמאים כדאמרי' בחולין ס"ג ע"ב גלוי וידוע וכו' שעופות טהורים מרובים על הטמאים וכו' ומ"מ צותה תורה לבדוק בסימני טהרה ולהבדיל א"כ גילתה תורה שלא נסמוך על הרוב רק צריך לברר בבדיקה ולהבדיל אבל בטרפות ושחיטה נהי דצותה תורה להבדיל היינו היכא דליכא רוב רק ספק השקול אבל היכא דאיכא רובא להיתרא שפיר סמכי' עלי' כמו בכה"ת וא"צ הבדלה כמו בעוף טמא שנאכל במסורת:

ומ"ש דבנזדמן יש לסמוך על הרוב אבל המוכנים בבית י"ל דהוי קבוע וא"כ כמע"מ דמי ואסור, אזיל בתר איפכא דקבוע היינו שיש במקום הזה ודאי מיעוט איסור אבל אם אין כאן מיעוט ודאי לא מקרי קבוע ועיין טו"ז או"ח סי' תר"ה ורשב"א חולין צ"ה וא"כ אדרבה כשאנו דנין על כל העולם הוי קבוע כיון דודאי איכא עופות טמאים בעולם ועיין פלתי סי' ט"ל אות ב' אבל אותן המוכנים בבית יש ספק אם יש בבית הזה או בעיר הזאת שום עוף טמא לא הוי קבוע ועיין בר"ן ביצה יו"ד וכ"ט:

ומה שהעיר מרש"י חולין ס"ג שכתב במסורה אם זכור הוא באדם כשר שאכלו יעיין בשו"ע יו"ד סי' פ"ב דבעי' דוקא שיהי' דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור ולהכי דייק רש"י באדם כשר דהיינו מוחזק בכשרות וירא שמים ועיין ברמב"ם פ"ח ממ"א ובש"ך יו"ד רס"י קי"ט דאז ודאי הוא דבר פשוט שהוא עוף טהור ואפי' הפרושים והכשרי' אוכלי' אותו בלי פקפוק וגמגום כלל:

כללו של דבר אין דעתי מסכמת להתיר אותן תרנגולים בצואר ערום ואדום אף שיש להם ג' סימני טהרה ובזה הנני חותם בטהרה וד' יטהר לבינו לעבדו באמת ואמונה מדי נעלה לציון ברננה כנפשו ונפש ידידו החותם בברכת התורה

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה