בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קלג
א) אודות אווזות שנשלחו ולא כתבו אם הודחו ונמלחו כדין אבוא בקצרה הנה כבר נחלקו בזה גדולי עולם דעת פמ"א ח"א סי' י"ג להתיר ובשבו"י ח"ב סי' ס"ט חולק עליו ובפמ"ג סי' ס"ט במשב"ז סקכ"ד הניח הדבר בצ"ע ולפענ"ד נראה עפ"מ דקי"ל ביו"ד סי' ס"ה סי"ב דכל ירך שיצא מתח"י ישראל מחותכת כדרך שמחתכין אותו מנקרי בשר היא בחזקת שניטל גידה ובנ"ד ג"כ הי' נחתך כדרך שחותכין למליחה היא בחזקת שנמלחה והודחה אם טועמה ומרגיש טעם מליחה כמ"ש בשבו"י הנ"ל ויען שיש עוד כמה אומדנות והוכחות שנמלחו דעתי להתירם:
ב) ואשר שאל אודות הכלים שנתבשל בהם העוף שלא הי' מסורת לאכלו אשר הרב אב"ד דשם אסרם הנני מושך ידי משום שאפילו הי' לי טעמים להתיר מ"מ הרב לא הי' טועה בדבר משנה וא"כ חכם שאוסר וכו' כמבואר ביו"ד סי' רמ"ב סל"א בהג"ה ועיין בש"ך בטועה בשיקול הדעת ומכ"ש כי גם אנכי אין לי על מה לסמוך להתיר כי הוא מחלוקת הפוסקים הראשונים אם לסמוך על ג' סימנים והרמ"א בסי' פ"ב הכריע שאין לאכול רק במסורת, וגם אפשר שלא דקדקו כ"כ לראות אם הי' לו ג' סימנים כראוי עיי"ש בש"ך סק"ח בשם מהרש"ל לכן במה שנשתמשו בכלי ראשון או בעירוי אינני יודע מקום להקל אבל בכלי שני יש מקום להקל כמבואר בסי' ע"ה וידבר מזה עם ידידי הרב אב"ד נ"י כי אינני מחדש בזה דבר, ובזה הנני חותם בברכה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל