אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה עח

תשובה עז

שיל"ת ב' איפאלא ב' שופטים ב' דר"ח אלול תרנ"ט לפ"ק:

שוכ"ט וכוח"ט להרבני המופלג מלא פלג מו"ה אברהם צבי ראזענוואססער נ"י שו"ב בכפר קונאגאטא:

כתבו בשאלתו בא לידי בזמנו ולא הי' פנאי להשיב עד היום והוא שהובא לשם פ' כבשים ממקום אחד ונשחטו מהם הרבה ובכולם הי' הכבד מתולעת באופן שהוא כשר לדעת תבו"ש סי' מ"א אות ח' שהעלה דאם כל הכבד שלם והיא מתולעת אפי' היא מתולעת גם במקום הזיתים כשר אבל הי' בהם עוד ריעותא כשבדק הריאות מצא מגבה ובפרט סמוך לחצר הכבד מראות אדומות ובתוכם כמו נמוכים תכופים זה לזה ובדקם בפושרין והי' מבצבץ והטריף כמ"ש בס' אוהל יצחק בזבחי תמים אות סמ"ך בשם ב"א, אלא נסתפק בריאות אשר נמצאו להן כתמים כנ"ל אי אמרינן כיון שהנסיון מעיד שסופו לנקוב כמו שהרבה היו נקובין א"כ כנקוב דמי וטרפה גם קודם שנקוב:

הנה מה שהכשיר בכבד שלם שהתליע כולה אפי' במקום הזיתים כדברי תבו"ש יפה פסק ולפענ"ד אפילו אין הכבד שלם רק כשיש בין הכל לבד נקובי התולעים כזית בשר במקום חיותא ובמקום מרה נמי יש להכשיר וכפי' הש"ך סי' מ"א סק"ו בדעת מהרש"ל, ומה שתמה עליו בתבו"ש דא"כ ביבש קצת מן הזיתים נמי ליצטרף מן הסמוך לו להשלים הזיתים כמו במתולעים ואי דבעי' דכזית דמעיקרא יהי' שלם בלי השלמה א"כ בתולעת נמי נימא הכי ע"ש, נ"ל לחלק דביבש קצת מן הזיתים גם הלח הוא מקולקל ולא הדר בריא ואין כאן כזית במקום מרה ומקום חיותא אבל בתולעים כתב רשב"א במשה"ב דהתליע אינו כניטל והדר בריא אלא דאם לא נשאר כזית שלם אפי' בצירוף הסמוך לו אמרינן כיון דריעא כולי האי לא הדר בריא אבל כי איכא כזית שלם בצירוף הסמוך לו שפיר הדר בריא גם הזיתים וכמ"ש הוא עצמו לענין אם הכבד שלם, ומה שמרמז בדבריו כיון שנאכלת מקצתה ריעה טפי נ"ל סברא ישרה כיון דחזינן בניטל הכבד ונשתייר כזית במקום חיותא או במקום מרה מעיקר הדין כשר אלמא דעיקר חיות הכבד הוא בזיתים אלו ובשאר הכבד ליכא רק מעט חיות ולכן נאכלה שם כולה כדרך דבר שאין בו חיות אבל הסמוך לזיתים יש בו חיות טפי כמו שהאברים הקרובים ללב מתים יותר מאוחר מאברים הרחוקים עיין חכ"ץ סי' ע"ז לכן אם גם זה חזר ודאי יש חיות מועט בזיתים ולא הדר בריא אבל אם יש כזית בצירוף הסמוך לו אמרי' דעדיין יש חיות גמור בגוף הזיתים והדרא בריא ועיין תשובת צ"צ סימן צ"ח והגהות ש"ד סימן פ"ו בשם ראב"ן ולב"ש אות כ"א:

ומה שהטריף אותן שמצא הריאה מבצבץ במקום הנקודות אדומות ודאי יפה עשה ולא הי' צריך לזה דינו של ב"א שהביא זבחי תמים דהתם יצאו התולעים דרך הנקבים והי' אפשר לתלות שלאחר מיתה נקבו התולעים אבל בנ"ד לא מצא תולעים כלל בריאה רק הכבד היתה מתולעת ומהיכי תיתי לתלות היתר ממקום למקום והרי אפי' לאיסור אין מחזיקין איסור ממקום למקום עיין טו"ז סיל"א סק"ד ועיין סי' נ"א ואו"ח סי' תס"ז ובכמה דוכתי:

אבל מה שמסופק לומר כל העומד לנקוב כנקוב דמי נראה פשוט דאין להוסיף על הטרפות כדאמרינן בחולין נ"ד ואין לך בזה אלא מה שמנו חכמים וידעו בבקיאותם בטבעיים שלקותא כזו עומד לינקב ואז טרפה משעת הלקותא או שאנו יודעים עכ"פ מצד הנסיון שבכל או רוב הכבשים במקומות אלו הוא כן אבל בשביל איזה מספר כבשים שהיו הרבה מהם נקובים בלקותא זו אין לדון מזה על שאר הכבשים שנלקחו עמהם דלקותא זו עומד לינקב, ועוד מאן לימא לן דמצד הלקותא ניקבו אותן שנקבו עד דנימא דלקותא זו עומד לינקב דלמא להיפך דע"י שנקבו בא הלקותא שהאדימו:

וגם מה שרצה להטריף משום תרתי לריעותא כבד מתולעת ואדום בריאה וכמ"ש בה"ג היכי דעבי' כבדא חזינן לריאה אי חיורא כצמר גפן טרפה, ליתא דזה דוקא אם שתי הריעותות באבר אחד שייך לומר כיון שיש בו שתי לקותות נלקה כל כך עד שהוא טרפה אבל לא שתי לקותות בשני אברים שכל אחד מהם כשר ועיין סי' ל' ס"ב וטו"ז ושמ"ח שם אות ב' וסי' ט"ל ואפי' אי הוי אמרינן דמכה בדופן ומראה כשרה בריאה הוי תר"ל ודלא כמ"ש בספר בית יצחק סי' ל"ח בתיקון הבית אות ח' היינו משום דהתם עכ"פ יש שייכות לריאה עם הדופן שהרי לדעת כמה פוסקים שהביא רמ"א סי' ל"ח ס"ד בריאה אדומה אם יש מכה בדופן כנגדה טרפה וכן ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה אבל כאן מה ענין כבד מתולעת למראות אדומות שבריאה והא, דבעבי' כבדא וריאה חיורא כצמר גפן דטרפה לבה"ג ודאי קבלה היתה בידם דשייך זה לזה ועיין סי' נ"ב ס"א, ובלאה"נ כבר כתב פמ"ג בשפ"ד אות ה' בהאי דעבי' כבדא ומראה שלה כצמר גפן דטרפה דלאו אריאה קאי אלא אכבד דמראה הכבד הוא כצמר גפן ועיין בספר לחה"פ פ סי' מ"א אות ח"י:

ומ"ש להכשיר מטעם ספק ספיקא שמא לא בא התולעת לריאה ואת"ל בא שמא לא ניקב כמ"ש דרכי משה סי' ל"א בתולעת הנמצא בחוטם דיש ס"ס שמא נתהפך ולא הי' במוח ואת"ל הגיע שמא לא ניקב הקרום מובא בטו"ז שם סק"ד אינו נ"ל דהתם ליכא שום ריעותא במוח אבל כאן יש לקותא בריאה ועיין טו"ז שם:

אבל מה שדחה עפ"י דברי הגאון מלבוב שתי' קושי' טו"ז שם ממחט בחלל הגוף משום דקשי' הא ס"ס משם אחד שמא לא ניקב המוח ותי' עפ"י דרכי משה או"ח סי' תל"ט דאם יש ספק אם התחיל הדבר כלל אמרינן ס"ס גם משם אחד ומשו"ה בתולעת בחוטם חוץ לקדירה הוי כלא התחיל כלל משא"כ מחט בחלל הגוף לא מהני ס"ס משום דהוי משם אחד וא"כ גם כאן הוי רק ס"ס משם אחד, הנה הגאון הנ"ל במח"כ לא כיוון יפה דד"מ בסי' תל"ט כתב דאם העכבר ודאי הביאה כאן חמץ וספק אכלתי' ואת"ל לא אכלתי' שמא הוציאתו הוי שם אחד שמא לא נשאר החמץ כאן אבל ספק שמא לא הביאה כאן חמץ ואת"ל הביאה שמא אכלתי' לא הוי שם אחד ועיין מג"א שם סק"ג וא"כ אינו ענין לכאן דהוי שם אחד שמא לא ניקב קרום של מוח:

אבל קושיתו לק"מ דגם בספק על בסי' נ"ז סי"ג מכשירין מכח ס"ס שמא לא על ואת"ל על שמא לא דרס ועיין ש"ך שם ותקשי הא הוי שם אחד שמא לא דרס ועיין פליתי סי' ק"י אלא דהאמת כמ"ש חיו"ד שם בבית הספק אות ב' דאם ספק אחד הוא אם הי' כאן ריעותא כלל ואת"ל שהי' ריעותא שמא לא הי' ריעותא המטרפת שפיר הוי ס"ס ע"ש והכא נמי ספק הגיע תולע אל המוח או לאו ואין כאן ריעותא כלל ואת"ל הגיע ויש כאן ריעותא שמא אינה ריעותא המטרפת דלא ניקב קרום של מוח ושפיר הוי ספק ספיקא:

ואפשר ליישב קושי' טו"ז גם ע"ד זה דבפסחים יו"ד גבי ספק ביאה פירש"י בשדה פלונית כלומר באחת השדות וכו' וכל שדה ושדה מסוימת במצרי' משמע דוקא בכה"ג קרי ספק ביאה אף שודאי נכנס לבקעה כיון שכל שדה חלוק לעצמו במצרי' הוי שדה זו ספק על בה אבל אם אינו חלוק במצרי' אפי' שדה גדולה מאד וטומאה רחוקה מראשית השדה מ"מ לא מקרי ספק על ועיין יד אפרים סי' נ"ז בשם תשו' ב"ח החדשות דכלוב בחדר ועל הדורס בחדר הוי לגבי כלוב ספק על ע"ש ולפ"ז בתולעת בחוטם הוי קדירת המוח כשדה מסוימת במצרי' והוי ספק על שפיר כתב ד"מ דהוי ס"ס כמש"ל אבל מחט בחלל הגוף שהספק על כל אברים הפנימים שמא ניקב אחת מהנה והוי לגביהן חלל הגוף כמי שאינה מסוימת במצרי' ולא הוי ספק על לכן לא הוי ס"ס משום דהוא משם אחד, ולפי זה בנ"ד מכבד לריאה ודאי הוי כמסוימת במצרי' והוי ספק על ושפיר הוי ס"ס גמור אלא דאין לסמוך ע"ז מטעם שכתבתי:

סוף דבר הכל נשמע כי אלו הריאות שנמצא בהם אותן כתמים ובודק בנפיחה ואינו מבצבץ יש להכשיר:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה