בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה שעט
שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק פקודי תר"ס לפ"ק:
ישלח ה' עזרו מקודש. בזה ראש החודש. לכבוד ידידי חביבי הרבני החריף ובקי. זך ונקי. מחו' מו"ה משה שמואל שטערן נ"י:
מכתבו הנעים מיום ב' שבוע זו הגיעני בזמנו. ובד"ת כתיב ענה מ"ש ליישב קושי' תוס' מגילה ד' כיון דר"י עכ"ח אי"ל טעמא דשמא יעבירנו בשופר ולולב ל"ל במגילה טעמא דעיניהן של עניים נשואות לממ"ג עפ"ד הר"ן שכתב דבני הכפרי' שמקדימי' לקרות גם מתנות לאביוני' מקדימי' וע"ז אר"י למילתי' והגמ' קבעה למילתא דר"י אהא דלא קרי' בשבת דגם מה"ט לא קרי' בשבת. ומצאתי סמוכי' לו דכעין זה כתבו תוס' שבועות ה' ע"ב ד"ה רבא ע"ש אבל מ"מ כאן לא נ"ל לומר כן דא"כ לא צריכי' לדר"י שהרי ברייתא היא תנ"ה שם במגילה ד' ושם מפורש כדברי הר"ן:
ומה שדורש מקרא מגילה בזה דמעיקרא לא כתי' מתנות לאביונים וכי אהדרי' קרא כתי' גם מתנות לאביונים אין משיבים על הדרוש רק אודיעהו מה ששמעתי בזה דבר נאה ומתקבל מחותני הרב הגדול חו"ב המנוח מו"ה חיד"ה כהנא זצ"ל מקראסנא דהרי כתב מג"א סי' תרצ"ה סקט"ו דמתנות לאביונים הוי מעות ולהכי מעיקרא דכתי' יו"ט לא כתי' מתנות לאביונים דהוי מעות ואסור ביו"ט משום מוקצה אבל לבסוף דלא כתי' יו"ט דלא קבילו עליהו כדאמרי' מגילה ה' ע"ב שפיר כתי' מתנות לאביונים:
וכשאני לעצמי נ"ל עוד לחדש דבר דאף דבכל מצוה דרבנן כופי' אותו לקיים עיי' ש"ך יו"ד סי' רט"ל סק"כ מ"מ על מצות מתנות לאביונים אין כופי' דהא אמרי' חולי' ק"י ע"ב כל מ"ע שמתן שכרה בצדה אין ב"ד של מטה מוזהרי' עלי' ופירש"י דלכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימה זהו עונשו שלא תיטל שכר זה והק' בתוס' א"כ אמאי כופי' על הצדקה ותי' משום דאיכא לאו דלא תקפוץ ולא תאמץ ע"ש. וכבר התעוררו אחרוני' דמתנות לאביוני' הוא בכלל מצות צדקה אלא דמצד מצו' צדק' א"צ דוקא שתי מתנו' לשני אביוני' וגם אם כבר נתן כשיעור המבואר ביו"ד סי' רמ"ט אינו מחויב יותר ועכ"פ אל יבזבז יותר מחומש כמבואר שם בהג"ה אבל מצד מתנות לאביונים צריך ליתן ולפ"ז בנותן מתנות לאביונים בפורים ודאי מקיים מצות צדקה אפי' כבר נתן כשיעור ועיי' ביו"ד סי' רמ"ח ס"ז ויש לו שכר צדקה אבל לאו דלא תאמץ ולא תקפוץ ליכא כיון דכבר נתן כשיעור וא"כ אין כופי' ע"ז דזה עונשו שאינו נוטל שכר זה. ועיי' תוס' שבת פ"ח ד"ה שכפה ואעפ"י שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהי' חוזרי' כשיראו האש הגדולה שיצאה נשמתן ע"ש ואמרי' שם מכאן מודעה רבה לאורייתא ופרש"י שקבלוה באונס אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש וכו' ולפ"ז מרדכי וב"ד חשבו שלא חזרו בהם ואין טועני' טענת אונס וא"כ מחויבי' מה"ת לשמוע לתקנותיהם כמ"ש הרמב"ם בפ"א מה' ממרים וכופי' ע"ז ולהכי לא כתי' רק דברי' שב"ד יכול לכופם לקיים ולא מתנות לאביונים שאין כופי' כנ"ל. אבל לבסוף לא כתיב יו"ט משום דמלאכה לא קבילו עליהו וקשה הא עברו על מ"ע עפ"י התורה אשר יורוך ול"ת דלא תסור וע"כ שטענו טענת אונס רק הדר קבלוה ומלאכה לא קבלו וכיון דתלי' בקבלתם קבלו נמי מתנות לאביונים:
ובזה מיושב גם קושי' תוס' במגילה ז' דאסתר ברוה"ק נאמרה שנ' קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה דהיינו מתנות לאביונים ולא מלאכה ואמאי קיימו זאת למעלה משום דעד עכשיו הי' להם טענת אונס רק עכשיו קיימו מה שקבלו כבר ולהכי לא עברו על מ"ע ול"ת הנ"ל אם קבלו מה שרצו ולא קבלו מה שלא רצו. ובזה הנה בריתי אתו החיים והשלום ושמחת פורים עדי יבנה המקדש בראש הרים כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: