בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה שלו
שיל"ת מחרת יוה"כ תרנ"ה לפ"ק:
ברכת החג לתלמידי אהובי הרבני המופלג בתורה חו"ש מו"ה מענדל קאהן נ"י:
היום קבלתי מכתבך והנני עט ממהר להשיב בקצרה בנידון סוכתך דע כי לפענ"ד דוקא אם אין הסוכה ראוי לשום אדם לישן שם אז הסוכה פסולה ואיי"ח גם באכילה אבל אם הוא ראוי' לכל אדם רק לאחד אינו ראוי לישן שם גם זה יי"ח אכילה. ובזה מיושב הרמ"א בסי' תרט"ל ס"ב שכתב ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יכול לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור והק' טו"ז ומג"א מסי' תר"מ ס"ד בהג"ה דאם עשה סוכה במקום שא"י לישן שם אף ידי אכילה לא יצא וא"כ אם אין לו סוכה מיוחדת לא יצא כלל. ועוד הק' מג"א דבסוכה כ"ז ע"ב אמרי' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוי' לישב בסוכה א' ע"ש ולפענ"ד נראה לחלק כמו"ש דשם בסי' תר"מ אין הסוכה ראוי לשום אדם לישן שם לכן הסוכה פסולה ואיי"ח גם באכילה אבל כאן הסוכה כשירה לפנוי שאין לו אשה שיוכל לישן שם וא"כ כשירה לכל אדם אפי' מי שיש לו אשה לצאת בה באכילה:
וראי' לזה מהא דאמר רבה בריש סוכה דסוכה גבוה למעלה מכ' פסולה מדכתי' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וכו' עד כ' אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מכ' אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא ופירש"י שאינו רואה את הסכך וכו' וקשי' אדם גדול כענקים ליתכשר גם גבוה מכ' ואדם ננס ליפסל גם למטה מכ'. ונראה שבחי' ריטב"א שם הרגיש בזה ולכן כתב משום דלא שלטה בה עינא פי' דלא מעייני אינשי למעלה מכ' הכונה דלא מעייני במה שהוא למעלה מכ' לקרקע אבל לפירש"י קשה כנ"ל אע"כ דמה שהוא סוכה כשירה לשאר בנ"א כשר גם לננס ופסולה לענק כיון שפסולה לרוב בנ"א:
ובזה מקרא אני דורש בסוכות תשבו שבעת ימים ומזה אמרי' בסוכה כ"ח תשבו כעין תדורו ומ"מ כל האזרח בישראל ישבו בסוכות שכל ישראל ראוי' לישב בסוכה אחת וק' הא לא הוי תשבו כעין תדורו שא"י לישן שם ואף ידי אכילה איי"ח ועכ"ח כחילוק הנ"ל שראוי לפנוי לישן שם וא"כ סוכה גבוה מכ' פסולה אפי' לענק וזה למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וכנ"ל וא"ש ומחמת טירדת החג אקצר והנני חותם בברכה שלימה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: