אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה שלב

תשובה שלא

שיל"ת ב' אויפאלא עש"ק נח ששון לפ"ק:

ישגה כארז בלבנון. ואחריתו יהי' מנון. כבוד מחותני אהובי הרב הגאון המפואר ענף עץ אבות כש"ת מו"ה ישעי' ני' עהרענפעלד אבדק"ק ש פאטיק יע"א:

על דבר אשר שאל במי שעשה סוכתו קצת תחת הגג שבולט חוץ לחומת ביתו והסכך כשר לא הי' רחב ז"ט אך ארכו הי' יותר מז"ט ודעתו להכשירה כדעת הב"ח סי' תרל"ד. הנה הטו"ז ומג"א שם חולקי' עליו ופוסלי' אם אין ברחבה ז"ט אפי' ארוכה הרבה וכן הסכים א"ר ופמ"ג שם וכן הוא בתשו' חכ"ץ סי' קמ"ב ואף הב"ח שמכשיר לא אמרה למעשה רק להלכה אבל כתב שלמעשה יש להחמיר ועיי' ברכי יוסף שם:

ויש להביא ראי' לזה שהרי לרבי דבעי שיעור סוכה ד"א על ד"א בעי' דוקא ד"א בריבוע ולא סגי ברחבה ב"א אפי' ארוכה הרבה כדמוכח בסוכה ח' דמשו"ה בעי' בסוכה העשוי' ככבשן שיהי' בהקיפה כדי לישב בה כ"ד בנ"א כדי שיוכל לרבע בה ד"א על ד"א ע"ש ולא סגי שיהי' בעיגול כ"כ רצועות כמו שיש בד"א על ד"א וה"נ לדידן דבעי' ז"ט על ז"ט נמי בעי' במרובע דוקא שיהי' רחבה ז"ט דוקא אבל אם אינה רחבה כ"כ אפי' ארוכה הרבה פסולה. ויש לחלק דוקא אם השיעור ד"א שהוא שיעורי' הל"מ בלי טעם אז בעי' דוקא ד"א על ד"א אבל אם השיעור ז"ט על ז"ט שהוא כדי שיחזיק ראשו ורובו ושולחנו אז אפי' אינו רחב כ"כ רק שמחזיק ראשו ורובו ושולחנו באורך נמי כשר ועיי' כעין סברא זו ברשב"א שבת צ"א ד"ה בהא לחלק בין שיעורי שבת לשיעורי שאר אי' והרי בגמ' לא הוזכר כלל ז"ט על ז"ט רק מחזקת ראשו ורובו ושולחנו שוב ראיתי שהטו"ז עצמו כתב ראי' זו ומ"מ יש לחלק כנ"ל:

אמנם דעת פנ"י בסוכה ג' נוטה לדעת הב"ח שמכשיר אלא שאינני מבין מ"ש בתוך דבריו דמדר"ה א"ר נשמע לר"ח א"כ כמו"ש הטו"ז בעצמו והדבר ברור דלר"ה דביותר מד"א כשירה ע"כ כל היכא שהוא יותר באורך או ברוחב ד"ה כשירה דהא תלי' טעמא בצל סוכה וא"כ כיון שהוא ארוכה טובא ואין רחבה אלא ד"א או אפכא תו לא סגי לי' בצל דפנות וצריך לצל סוכה וכו' וא"כ לר' חנין נמי וכו' והוא תמוה בעיני דהרי רש"י פי' לעיל למעלה מכ' אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות שהצללי' מגיעי' זה לזה מתוך גובהן של דפנות וא"צ סכך והיינו בשני דפנות שהם זו כנגד זו וכן משמע ברשב"א שם וא"כ אפי' ארוכה טובא ואין רחבה אלא ד"א שפיר איכא בכל האורך צל דפנות. וכ"ש למאי דמסקי' הכא דל דפנות ליכא צל סוכה דהפסול הוא משום דאם הסכך גבוה מכ' ליכא צל סכך וע"ז אר"ה דאם הסכך רחב מד"א אפי' למעלה מכ' איכא צל סכך ואפי' ארוכה מאה אמה הלא בכל שיעור אורך הסכך רחב ד"א אבל אם אינו רחב מד"א אפי' ארוך הרבה דל דפנות ליכא צל סכך והיינו אם נוטל כל הדפנות וצריך דוקא ארוך ורחב מד"א ואז איכא צל סכך וצ"ע:

ומ"מ לדינא מי יקל ראש נגד טו"ז ומג"א וא"ר ופמ"ג וחכ"ץ אלא דיש לי לדון בנ"ד לפמ"ש מג"א שם דלדידן שאנו יושבי' זקופי' הוי סגי בוי"ו על ז' אלא דמ"מ בעי' ז' על ז' דבבציר מזה לאו דירה הוא כלל כמ"ש הר"ן ולפ"ז י"ל דבנ"ד דעם מה שתחת הגג הוי יותר מז"ט שפיר דירה הוא ולכן אם יש במה שמסוכך בסכך כשר רחב וי"ו על ז' אורך יצא ידי חובתו:

אלא דבאמת זה אינו כיון דפחות מז' על ז' לאו דירה הוא והתורה אמרה תשבו כעין תדורו א"כ נתנה תורה שיעור סיכה שתהא גדולה כ"כ שתהא ראוי' לדירה וא"כ אפי' ראוי' לדירה בצירוף מה שאינה כשר לסוכה נמי פסולה כיון שאין בסוכה שיעור הראוי' לדירה ועיי' תוס' סוכה ב' ד"ה כי ע"ש ומצינו סברות כזה בכמה דוכתי. אלא שמג"א שם הוסיף דאפי' בסוכה גדולה שיש קרן א' משוך לפנים שאין בו ז' על ז' אע"פ שמצד הכשר סוכה הי' כשר כמו פסל היוצא מן הסוכה בסי' תרל"א ס"ז מ"מ כיון שהמקום צר לו לשבת שם אסור לישב שם כיון שאינו ראוי לדירה אבל אפי' ראוי' לדירה אם אין בסוכה הכשירה שיעור שראוי לדירה ודאי פסולה. וד' הטוב בעיניו יעשה להרים קרנינו באמת ובתמים. בטוב ובנעימים כנפשו היפה ונפש מחותנו דוש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה