בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה שכב
עוד להגאון הנ"ל:
מה שכ' הד"ג נ"י להצדיק דבריו שכ' בבהמה של שני שותפי' שהקדיש חצי' וחזר ולקחה שיוכל להקדיש מחדש חציו הראשונה דאין לומר א"א מקדיש דשא"ש דכבר הוא של הקדש דבקדוה"ג מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן והשגתי עליו מדברי תוס' ורמב"ן דס"ל דגם בקדוה"ג מקרי שינוי רשות וכ"כ הרשב"א בחי' גיטין ד' נ"ה ויושב פר"מ עפ"י ירושלמי שקלי' פ"ד ה"ד ר' חזקי' בשם ר"י קדשי בה"ב שפדאן תמימי' יצאו לחולין אין תימר לא יצאו לחולין האיך קדשי מזבח חלין על קדשי בה"ב ופי' רי"ט אלגאזי ד' ס"ו בספרו ד"ה וראיתי שא"א לקדושת מזבח לחול על קדושת בדה"ב ולכן המקדיש תמימי' לבדה"ב א"א שיעשו קדושת המזחבח אלא בפדיון שיצאו לחולין ואח"כ מחויב מה"ת להקדישם למזבח ולכן הטלת מום קודם שמקדישם למזבח אינו אסור רק מדרבנן ע"ש ולפ"ז חידש הד"ג נ"י דאף קדוה"ג אינו שלו להקדיש מחדש לרמב"ן ותוס' ורשב"א הנ"ל מ"מ בבהמה של שני שותפי' שלא מהני הקדישו רק למכרה ולהביא בדמי חצי' עולה נשאר הוא לבעלי' לגמרי שלא נכנס לרשות הקדש קנין בעצם וגוף הבהמה שהרי צריך למכרה וגם אין לבדה"ב כלום ממנה ושפיר יכול להקדיש מחדש עכ"ד:
ולפענ"ד כיון דנחית על חצי' קדושת דמים נחתא נמי עלי' קדוה"ג כדאמרי' בתמורה י"א וי"ט וכמה דוכתי ואינו נמכר בלא מום ולא גרע ממקדיש אבר שאין הנשמה תלוי' בו דתמכר דוקא לצרכי עולות עיין בגמ' שם ורמב"ם פט"ו ממעה"ק ה"ב וא"כ כשהוממה ומכרה נתפס קדושת עולה על חלקו בדמי' וכשקונה בהמה להקריב בעבור הדמים הוא נתפסת בקדושת עולה וא"צ לקרות לה שם עולה וא"כ ממילא יש חלק וקנין לגבוה בה כמו בכל קדוה"ג לשיטת הנ"ל דמקרי שינוי רשות כיון שיש להקדש זכות בה להקריבה וה"נ בזה יש זכות להקדש שנקרא עליו שם עולה וחליפי' יהי' עולה וקרב לגבי מזבח ולכן לא ירדתי לסוף דעתו בזה ואמאי נשאר הוא בעלי' לגמרי:
אבל מה שהביא מירושלמי הנ"ל פותר אין לי דהא דאין קדשי מזבח חלין על קדשי בדה"ב אין הטעם משום שהוא אינו יכול להקדיש לפי שאינו בעליו דהרי כשפדאן הם שלו והוא בעליו לגמרי ובירושלמי שם לא מיירי כלל דאם לא יצאו לחולין פדאן חוזר וקדשות והרי הם של הקדש דודאי אינם של הקדש רק שלו רק מיירי שם אם אחר שפדאן תמימי' אם מותרי' בגיזה ועבודה וחלב ע"ש קודם לזה בק"ע ומהר"א אלא הטעם כמש"כ מהר"א שם האיך קדשי מזבח חלין על קדשי בדה"ב דתנן ימכרו לצרכי עולות ואי אפי' לאחר פדיונן אינן יוצאי' לחולין ואכתי קדושת בדה"ב עליהם האיך קדשי מזבח יחול עליהם לאחר המכירה והא תנן בתמורה א' קדשי מזבח וא' קדשי בדה"ב אין משני' אותם מקדושה לקדושה וכו' ושם בתמורה ל"ב הטעם משום שנאמר בבכור לא יקדיש איש אותו שלא יעשנו עולה או שלמי' והה"ד לשאר הקדשי' שאין משנין אותם מקדושה לקדושה וכמש"כ הרמב"ם פ"ד מתמורה הי"א ועיין בראב"ד שם ולפי"ז אין לו ענין כלל לנידון דידן דגם במקדיש מחדש לשם עולה שהוקדש מתחילה אינו משנה מקדושה לקדושה אלא משום דאינו בעליו אתאי' עלה כיון שהוא קודם פדיון ונידון ירושלמי מיירי אחר פדיון לכן לא ידעתי מה הביא מירושלמי הזה זה מה שיש לי לעורר בדבריו הנעימים בהשקפה ראשונה. ופר"מ ישים עיניו עליהם לטובה. ונושע בנחת ושיבה. כנפשו הטהורה. ונפש מחותכו אוהבו ומוקירו ודושת"ה:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: