אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה רצ

תשובה רפט

עוד להנ"ל

מ"ש על קושי' עט"צ ברמב"ם פ"ב מעביו"כ דמלבנין עששיות לכ"ג וביו"כ מטילי' למים משום דאין שבות במקדש והא טבילה ראשונה הי' בחול כמו"ש רמב"ם שם דטבילה ראשונה באמת לא הטילו עששיות כמו"ש ביד מלאכי גם למ"ש שעה"מ שם דאף דשבות במקדש לא התיר במדינה אפי' בירושלים מ"מ בהר הבית הותר וגם טבילה ראשונה הי' בהר הבית בשער המים סמוך ללשכת פרהדרי' יפה כתבת:

ומ"ש בשמי ליישב הקושי' בתענית י"ד דקאמר שופרות בשבת מי שרי ולמ"ש ריטב"א דבמילה בשבת לא גזרינן שמא יעבירנו משום דגם המצוה ודאי שהוא שמיני ודאי ול"ש דלא בקיאי בקביעא דירחא כמו בלולב וה"נ שופרות על כל צרה שלא תבוא הוא ודאי ול"ש שמא יעבירנו ומה קאמר שופרות בשבת מי איכא ואמינא דאין הפי' שופרות בשבת מי איכא אינו משום איסור מלאכה שמא יעבירנו אלא משום עונג שבת אסור להריע בשבת על כל צרה שלא תבא תיתי לי שאני עומד בדיבורי ונכון הוא:

והקושי' שהבאת בכתובות ה' אלא מעתה יו"כ שחל להיות בשני בשבת ידחה גזירה שמא ישחוט בן עוף ומה פריך למ"ד טבד"מ אפי' לא עשה מצוה פטור א"כ כיון דאכילת עיו"כ הוא מצוה מה"ת אם ישחוט בן עוף ליכא אי' דאו' דהוי טבד"מ ולהכי לא גזרי'. לק"מ מתרי טעמי חדא דנהי דמצוה לאכול בעיו"כ אבל אין מצוה לשחוט ואפי' שחוט כשר וא"כ אינו טרוד בד"מ ולא הוי טבד"מ:

ועוד דלא מקרי טבד"מ אלא אם עושה מעשה שעשה בה עבירה אותו מעשה גופא הי' דבר מצוה כגון בתינוקת בשבת קל"ז שמל של ע"ש בשבת והי' טרוד בשל שבת דאותו מעשה מילה גופא הי' מצוה בשל שבת או נתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי שאכלה הי' מצוה בצלי או בהוציאו לולב לר"ה מפני שהוציא ברשות מצוה שהי' מצוה עליו ליטול הלולב בשבת והי' טרוד ברשות מצוה אבל כאן לא הי' לו רשות להיות טרוד בשבת בשחיטת בן עוף לא הוי טבד"מ. וגם בעט סופר יפה כתב שאין מצוה לאכול בשר דוקא. כ"ז כתבתי בחפזי וד' ימהר ויחוש ישועה לנו בגוף ונפש. ומצאנו נופש. כנפש אביך הנאמן המצפה לישועה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה