אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה רפז

תשובה רפו

שיל"ת ב' אויפאלו יע"א:

שוכ"ט לידידי מחו' הרב הגדול. מעוז ומגדול. מעוטר בתפארה כמו"ה יוסף ליב נ"י סופר אבדק"ק דערעטשקע. וכעת הגאב"ד דפאקש:

מכתבו קבלתי וכו' ומה שנתקשה לדעת מל"מ פ"ו מסוכה דחצי' עבד וחצי' ב"ח חייב בכל מ"ע שהז"ג והרי מבואר בסימן תקפ"ט ס"ה דאפילו עצמו אינו מוציא בתק"ש לפי שצריך לשמוע מבר חיובא וכיון דצד עבדות ג"כ תוקע ואינו בר חיובא אין צד חירות יוצא בשמיעתו ממנו ואמאי לא מצינו מפורש שאינו יוצא בק"ש של עצמו רק אחרים צריכין להוציא וניחא לי' כיון דפסקינן בסימן ס"ב דאם לא השמיע לאזנו יצא א"כ המצוה הקריאה ולא השמיעה ושפיר יוצא בקריאת עצמו דאתי צד חירות ומפיק צד חירות. אך ק"ל ממגילה דפסק רמ"א סימן תפ"ט דאף עצמו אינו מוציא ושם עיקר המצוה. הקריאה ויש להקשות יותר לשיטת הסוברים דאפילו עבדים שאינם משוחררים חייבין בקריאת מגילה כיון דגם נשים חייבין ועיין ב"י רס"י תרפ"ח א"כ חצי' עבד וחצי' ב"ח כולו בר חיובא ואמאי אינו מוציא את עצמו:

ושוב מצאתי בב"י שכתב באמת דהא דאינו מוציא את עצמו היינו רק לשיטת הסוברי' דאפי' אם נשים חייבות במ"מ היינו משום שגם הם היו באותו הנס שנעשה הנס ע"י אשה אבל עבדים פטורי' משום דהוי מ"ע שהז"ג אבל להסוברי' דכיון דאשה חייבות לפי שהיו באותו הנס פי' בסכנה דלהשמיד עבדים נמי חייבים שגם הם היו בסכנה באמת מוציא את עצמו ע"ש. מיהו לפענ"ד נראה דזה דוקא לדעת המחבר דפסק כהפוסקים דנשים חייבות גם בקריאה אבל לדעת רמ"א שפוסק כבה"ג דנשים אינם חייבות בקריאה רק בשמיעה ולהכי מברכות לשמוע מגילה א"כ גם עבדי' אינם חייבים בקריאה רק בשמיעה וא"כ צד עבדות אינו חייב בקריאה וצד חירות חייב בקריאה שפיר לא אתי צד עבדות ומפיק צד חירות והיינו שכתב מג"א סק"ט עצמו אינו מוציא היינו למ"ד דנשים אין מוציאות אנשים ועיין מחה"ש שם. והא דכ' מג"א סק"ה דנשים אינם מוציאות אנשים הוא רק מפני כבוד ציבור ע"ש היינו רק לדעת המחבר דס"ל דנשים חייבות בקריאה אבל לדעת רמ"א דנשים אינם חייבות בקריאה רק בשמיעה מדינא אין מוציאות אנשים. אבל עדיין אינו מיושב מ"ש מק"ש כיון דקורא בעצמו הרי צד חירות יוצא בקריאתו דלא בעי שמיעה דנימא שהשמיעה באה ג"כ מדיבור צד עבדות שאינו בר חיוב קריאה וצד עבדות דבעי שמיעה ודאי יוצא במה ששומע בין מצד עבדות שהני נשים מוציאות נשים בין מצד חירות שהרי אנשים ודאי מוציאות נשים:

אבל מעיקרא לק"מ דגם במגילה אינו יוצא בקריאה בלי שמיעה דהרי המחבר פסק כרמב"ם דחרש המדבר ואינו שומע אינו מוציא בקריאתו משום דלאו בר חיובא הוא לפי שאינו שומע וכתב הב"י הטעם אף דקי"ל כר' יודא מ"מ מגילה שאני דאם אינו משמיע לאזנו ליכא פרסומי ניסא וסוגי' דמגילה י"ט אינה להלכה רק לשקלא וטרי' עיין מחה"ש ורמ"א לא השיג עליו ויהי' היישוב מה שיהי' עכ"פ המחבר ורמ"א פסקו כן וס"ל דמגילה בעי גם שמיעה וא"כ צד חירות צריך שישמע ממי שהוא בר חיוב קריאה ושמיעה וכאן בא השמיעה מצד עבדות שאינו בר חיוב קריאה לכן גם עצמו אינו מוציא ולק"מ:

ולפענ"ד נראה עוד דלכ"ע מחיוב בשמיעה אלא דהמקשן במגילה י"ט ס"ל דלר"י שני מצות חלוקות הן הקריאה והשמיעה ואפי' חרש שאינו שומע חייב בקריאה עכ"פ וכן נשים במגילה אעפ"י שאין חייבי' בקריאה חייבי' בשמיעה ולהכי ס"ל לר"י דק"ש ולא השמיע לאזנו יצא ידי קריאה אבל ידי שמיעה לא יצא רק שאין לו תקנה דבעי' שמיעה בשעת קריאה ועיין רשב"א חולין י"ב ולדידי' חרש יכול לקרות דחייב בקריאה ומוציא אחרי' משום שליחות עיין כפ"ת ר"ה כ"ח ועל שמיעה דל"ש שליחות דהוא מידי דממילא עיין פי' הרא"ש נדרים ע"ב הרי הוא שומע ור' יוסי ס"ל דקריי' ושמיעה מצוה א' היא ומי שלא שמע א"י אפי' ידי קריי' וא"כ חרש שאינו בשמיעה אינו בר חיוב קריי' ולכן אינו מוציא בקרייתו. ועיין רשב"ם ב"ב פ"א ע"ב שהסביר הא דאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו הוא משום דכתיב קרא מצות בילה עכ"פ לכתחילה א"כ לא ציותה תורה רק במנחה שיהי' אפשר לקיים בה מצות בילה אבל באינו ראוי לבילה לא ציותה תורה ולהכי פסול אפי' דיעבד ע"ש ולפ"ז כל הנ"ל א"ש רק לס"ד דלא יליף ר"י שמיעה למצוה מקרא אבל למסקנא דיליף מקרא שמע ישראל השמע לאזנך וכו' דבעי' עכ"פ שמיעה למצוה א"כ מי שאינו ראו' לשמיעה לא ציותה תורה בקריי' ולהכי חרש פטור גם מקריי' ולכן השומע ממנו לא יצא וא"ש פסק הרמב"ם ומחבר והוא קרוב למ"ש טו"ז. ולפ"ז שפיר לא אתי צד עבדות שאינו מחויב רק בשמיעה להוציא צד חירות שמחויב בקריי' ושמיעה כמו בשופר:

ואמנם אינני צריך לכל זה רק מה דפסק רמ"א דאפי' עצמו אינו מוציא היינו לכתחילה ומשום דלכתחילה ודאי מצוה בשמיעה ולא אתי צד עבדות ומפיק לי'. וכ"ת א"כ אמאי לא אישתמיט בשום מקום לומר דלכתחילה צריך לשמוע ק"ש מפי אחרים. נ"ל לחדש דבר דמעיקרא לק"מ דרמב"ם פ"ח מעבדי' הח"י כתבו אסור לאדם ללמוד לעבדו תורה ונראה שהוא נובע ממ"ש פ"י ממלכי' ה"ט דעכו"ם שעסק בתורה ח"מ ויליף לה בסנהדרין נ"ט מדכתיב לנו מורשה ולא להם וזה שייך נמי גבי עבד ואעפ"י שחייב במצות שאשה חייבת מ"מ מה"ת גם אשה פטורה. ולפ"ז ק"ש שהוא לימוד תורה אסור לעבד לקרות ועיין שג"א סי' א' וממילא דאפי' חצי' עבד וחצי' ב"ח אעפ"י שחייב בכל מצות כישראל לדעת המ"מ מ"מ מק"ש פטור משום דצד עבדות אסור לקרות ק"ש. ואל תשיבני ליתי עשה דצד חירות ולדחי ל"ת דצד עבדות דנ"ל סברא ישרה דלא אמרינן עדל"ת אלא אם אותו הצד שעובר הל"ת מקיים העשה אבל כאן צד עבדות עובר ל"ת וצד חירות מקיים העשה לא אמרינן עדל"ת. וכעין זה כתב בתשו' שתי לחם סי' מ"ד ליישב קושי' תוס' בעירובין ק' ליתי עשה דמתן ד' ולדחי ל"ת דבל תוסיף ותי' בס' הנ"ל דלא אמרינן עדל"ת אלא אם באותו דבר עצמו שחוטא הוא מקיים עשה כמו מילה בצרעת וסדין בציצית ואשת אח אבל כאן העשה הוא בדם השלמי' שהוא במתן ד' והל"ת דבל תוסיף הוא בדם העולה שהוא במתן א' ע"ש וה"נ כאן כמ"ש ומשו"ה לא הוזכר דין זה לגבי ק"ש. והי' זה שלום וברכה כנפשו ונפש ידידו דוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה