בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה ריא
בעהשי"ת
שיו"ט לאהו' תלמידי הרבני המופלג מהו"ר אהרן משה סג"ל נ"י. אשר שאלת בע"פ שחל להיות בשבת אם מחויבית לאפות מצות מצות בע"ש אח"צ הנני להעתיק לך דבר א' מחידושי בסוגי' זו בפסחים דף מ"ט וז"ל הפנ"י הק' עמ"ש הבעה"מ שם דר"מ לטעמי' דס"ל כר"י דאין ביעור חמץ אלא שריפה וכיון שא"א לשרפן בשבת משו"ה מבערי' לפני השבת ושורפי' כמצותן וחכמים לטעמיהו דהשבתתו בכל דבר משו"ה מבערי' בזמנו בשבת והק' הנ"ל לא מיבעי לשיטת תוס' לעיל י"ב דר"י דוקא לאח"ז איסור ס"ל דבשריפה אבל בזמן ביעורו בשש מודה דהשבתתו בכל דבר וודאי ל"ש ה"ט אלא אפילו לשיטת רש"י דלר"י דוקא בתחילת שש וכל שש דאכתי מה"ת שרי הוא לר"י בשריפה דוקא אבל לאח"ז אי' השבתתו בכ"ד מ"מ זה דוקא כשמבער ע"פ ממש שחל בחול שעה קודם זמן אי' אבל כשחל ע"פ בשבת גם אם מבער בע"ש בי"ג אינו בשריפה דוקא רק השבתתו בכל דבר ואם כן יכול לבערו בכל דבר גם בשבת ע"ש:
ונ"ל לפמ"ש פנ"י עצמו בפסחים דף י"ב בדעת רש"י עפ"י ה"ר שלמי וע"פ המכילתא דודאי מעיקרא דהוי יליף ר"י דחמץ בשריפה מק"ו דנותר שאינו בב"י וודאי עיקר סקו"ח היינו לאח"ז איסורו דומי' דנותר אבל אחר שהשיבו לו חכמים וחזר ר"י ודן דין אחר נותר ישנו בבל תותירו וחמץ בבל תותירו מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה ולישנא דבל תותירו ל"ש אלא קודם זמן איסורו שלא יבא לידי נותר ה"נ בחמץ שלא יבא לידי ב"י ונהי דבנותר א"א לשרפו קודם זמן איסורו אם ידוע שלא ימצא אוכלי' מ"מ בחמץ ודאי עיקר מצות שריפתה קודם זמן איסורו כד' שיהיה מושבת בזמן איסורו ע"ש והנה תוס' מנחות נ"א ד"ה אפי הק' אהא דפריך שם צ"ה ואפייתן בפנים אלמא תנור מקדש ואין דוחות את השבת איפסלי' בלינה הא כלי שרת אין מקדשי' אלא בזמנן דהא לא כתיב תנור בקרא ותי' כיון דלא דחו שבת אם כן מאתמול נמי הוי זמנן ע"ש ולפ"ז ה"נ כיון דשריפת חמץ הוא קודם זמן איסורו שלא יבא לידי ב"י וכיון דאין שריפת חמץ דוחה שבת הוי זמנן מע"ש ובעי שריפה דוקא שלא יותיר לבא לידי ב"י:
ובזה יש ליישב קושי' הר"ן עמ"ש הרמב"ן במלחמות והר"ן גופא דכל היכי דאמרי' מבערים היינו בשיור מתוספתא י"ד שחל להיות בשבת מבערי' הכל מלפני השבת ואופה לו מצה מע"ש דמשמע דאינו משייר חמץ רק אופה מצה ואוכל וכמ"ש בעה"מ, ולפמ"ש י"ל דהרי מבואר בטור או"ח סי' תנ"ח דמצות מצה צריך לאפות בע"פ אחר חצות היום משום דאיתקש לפסח ושחיטת הפסח הי' בי"ד אחר חצות ואם כן אם חל י"ד בשבת איך אופי' בע"ש בי"ג והא הוי שלא בזמן הפסח אמנם לתוס' מנחות הנ"ל א"ש דוודאי זמנם בשבת אלא כיון דאפיית מצה אינו דוחה שבת הוי ע"ש זמנם משא"כ פסח דדוחה שבת דכתיב במועדו אפי' בשבת לא הוי ע"ש זמנו:
ולפ"ז א"ש פי' התוספת דאמרינן בסנהדרי' דף פ"ו סתם משנה ר"מ סתם תוספתא ר"כ סתם סיפרא ר"י וכולהו סתימאי אליבא דר"ע ור"ע הא ס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה כדאמרינן בפסחים ס' ולכן י"ד שחל להיות בשבת מבערי' הכל מלפני השבת משום דא"א לשרפן בשבת וכמ"ש בעה"מ וק' קו' פנ"י הנ"ל וצ"ל כתי' הנ"ל כיון דאינו דוחה שבת הוי ע"ש זמנם והראי' דע"ש זמנם דהא ואופה לו מצה פי' מצה של מצוה מע"ש מה"ט כיון דאינו דוחה שבת הוי מ"ש זמנם ע"כ מבואר דהחיוב לאפות מצה של מצוה בע"ש דאז זמנו ולא יפה הם עושי' אותן שאופין ביום ה' קודם י"ד ופוק חזי מה עמא דבר שכל ישראל הכשרים אופי' בע"ש בי"ג לכן אל תטוש תורת אמך ואל תלך בדרך אתם רבך דושו"ט:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: