בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה רט
עוד להנ"ל
ועל שאלתך השני' הנה ביו"ד סי' קי"ד ס"ו בהג"ה משמע דאין לחוש לשמרים אא"כ דרכן בכך ועיין מג"א סי' תמ"ז סקכ"ה וה"נ בשרית כזו אין דרכן בכך ועיין בש"ך סי' פ"ג דלא מחזקי' אי' עדיף מרוב:
וכיון שהגעיל החביות במים אף שלא הגעילו במים ואפר תחילה עכ"פ מה שחזר ונבלע בחביות היי"ש שבו מעט וקודם פסח שהוא היתר לא אמרי' חענ"נ כמ"ש מג"א סי' תמ"ז סקל"ח וא"כ יש ביי"ש של פסח שנתן בו אח"כ ס' נגד היי"ש של חמץ אפי' ודאי הי' בו יי"ש של חמץ:
ובלאה"נ כתב חת"ס או"ח סי' ק"ך עפ"י דברי מחה"ש סי' תנ"א סק"מ שאפי' יי"ש של חמץ אינו כולו חמץ ויש בו גם מים ומינים אחרים וא"כ יש ס' במה שבכלי נגד חמץ הבלוע בכלי וא"כ אין כאן אלא חשש משהו וכבר כתב מג"א סי' תס"ז סקי"א דלענין אי' משהו דרבנן לא מחזקי' אי' בדיעבד לכן בהפ"מ יש לסמוך ע"ז שמותר לשתותו בפסח ומ"מ מהיות טוב לעדות אותו מחביות אלו קודם פסח לחביות אחרי' הכשרי' לפסח בלי פקפוק דהיינו שהכשרי' תחילה במים ואפר ואח"כ במים בלא אפר כמש"ל. והי' זה שלום מנאי חמיך דוש"ת באה"ר:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: