בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה קפח
בעזה"י ב' אויפאלו עש"ק בחוקותי ל"ג בעומר תרמ"ג לפ"ק:
לידידי הרבני המופלג החכם השלם כמו"ה ישראל אונגאר נ"י בק"ק מונקאטש חתן הרופא פיקקלער דשם:
הנה ע"ד הקושי' שהק' אותי בשם מרן חת"ס ז"ל וזאת מה שעלה בדעתי בהשקפה ראשונה בהא דאמרי' חולי' ד' חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח מותר מיד מפני שהן מחליפין והיינו משום חזקה דלא שביק היתירא ואכיל איסורא ואמאי נימא כאן נמצא כאן הי' כמו שחמץ זה נמצא כאן עתה כן הי' כאן בפסח וכדאמרי' כתובות ע"ה ע"ב. ולפענ"ד נראה לחלק בכמה פני':
א) עפמ"ש נקה"כ יו"ד סי' שצ"ח לדחות ראי' טו"ז מפסחים צ"א דבנפל עליו גל ומצאו מת דלא אמרי' אוקמא אחזקת חי עד השתא משום דאזלי' בתר חזקה דהשתא וכתב נקה"כ דל"ד דודאי אם אין לנו זמן ידוע עד אימת הי' בחזקה דמעיקרא ומתי התחיל חזקה דהשתא י"ל דאזלי' בתר חזקה דמעיקרא אבל כאן בנפל עליו גל יש סברא דפסקה חזקה דמעיקרא משעת נפילת הגל להכי מעמידי' אותו משעה זו בחזקה דהשתא עיי"ש וה"נ אני אומר דלא אמרי' כאן נמצא כאן הי' אלא אם אין סברא שנולד מקרה זה ברשות זה יותר מברשות האחר כגון במומין שאין סברא לתלות יותר ברשות האב מברשות הבעל להכי אמרי' כאן ברשות זה נמצאו כאן הי' אבל כאן דיש סברא דלא שביק היתירא וכו' ומחליף א"כ יש סברא לומר דאף דכאן נמצא מ"מ לא הי' כאן בפסח בזה לא אמרי' כלל כאן נמצא כאן הי' וא"ש:
ב) נ"ל דלא אמרי' כנוכ"ה אלא בדבר שנולד במקרה כגון מומי' או טריפות ואין אנו יודעים באיזה רשות נולד אמרי' דברשות שנמצא המקרה ברשות זה הי' אבל בדבר הנעשה בידי אדם במתכווין ל"ש לומר כנוכ"ה שהרי במתכווין עשה כן עתה ולא קודם ועי' תשו' צמח צדק סי' מ"ג:
ג) נ"ל דדוקא אם הספק נולד מחמת כאן נמצא כמו במומין וטריפות שהספק נולד לנו מחמת מומין וטריפות שמצא עתה ומכח זה אנו באי' לדון אם הי' כאן מעיקרא אז שפיר אמרינן כנוכ"ה ברשות זה אבל כאן אין אנו באי' לדון מחמת שנמצא עתה הוא אחה"פ ואין זה ריעותא כלל ואלו הי' נמצא אצל ישראל כשר לא היינו דני' עליו כלל שהוא חמץ שעעה"פ רק משום שהם עוברי עבירה ומשהי' חמץ בפסח נימא כאן הי' בפסח וכאן נמצא עתה זה לא אמרינן וכאן נמצא כאן הי' אמרי' אבל כאן הי' כאן נמצא לא אמרינן. וקצת דוגמא לזה מה ששמעתי בשם הגאון מהר"מ בנעט לתרץ מ"ש בשו"ע או"ח סי' י"ב דאם נפסקו ב' ראשי' פסול שמא נפסק חוט א' והק' נימא על ראש א' כל דפריש מרובא פריש ותי' הנ"ל דלא מהני מרובא פריש רק להכשיר זה שפירש ולא להכשיר מה שנשאר במקומו וה"נ לא אמרי' כאן נמצא וכו' אלא אם אנו דני' מצד כאן נמצא אבל לא אמרי' כאן נמצא וכו' אם אנו דני' מצד כאן הי':
ד) ואפי' את"ל דכאן הי' כאן נמצא נמי אמרי' מ"מ נ"ל דהיינו דוקא אם הי' כאן בודאי אבל בחמצן של עוברי עבירה לא היינו יודעי' בודאי בפסח שיש להם חמץ רק משום שנמצא עתה נימא שהי' להם גם בפסח חמץ זה וכיון דביארנו דל"ש כאן לומר כאן נמצא וכאן הי' רק כאן הי' וכאן נמצא וכיון שאינו ודאי שהי' ל"ש לומר כאן הי' כאן נמצא דהרי הא דכאן הי' גרע מחזקה שלא נתבררה בשעתה דכתבו תוס' בחולין י"א דלא הוי חזקה דהתם נתברר עכ"פ עכשיו למפרע שהיתה כשירה בשעה שנולדה אבל כאן גם עתה לא נתברר בודאי שהי' לו חמץ בפסח וזה פשוט:
ה) נ"ל דדוקא על מקרה שנמצא בדבר ברשות א' אמרי' כאן נמצא המקרה ברשות זה כאן הי' המקרה ברשות זה בדבר זה אבל לומר על חפץ שהוא עתה ברשות זה שהי' מעולם ברשות זה ולא ברשות אחר זה לא שמענו דודאי שכיח מכירה ונתינה שחפץ יוצא מרשות לרשות ודוגמא לזה בשבת ח' דאין איסור רק הוצאה מרשות לרשות ולא הוצאת רשות עיי"ש ברש"י ד"ה רחבה:
ו) נ"ל לפמ"ש בחולין נ"א ד"ה המוציא שהקשו מנדה נ"ח בדקה עצמה וחלוקה והשאילתה לחברתה היא טהורה וחברתה תולה בה ומפרש ר"ש דלענין דינא תנן דלא מחייבה חברתה לכבס הבגד ואמאי לא אמרי' כאן נמצאו וכאן הי' וכו' ותי' דגבי חלוק לעולם הוא ברשות הראשונה בעלת חלוק שלא בא ליד השני' בתורת מכר אלא בתורת שאלה ולא שייך למימר ברשות שואלה נמצאת ולא ברשות בעלת חלוק עיי"ש וה"נ אני אומר כיון דקי"ל דחמץ אינו ברשותו של אדם רק לענין בל יראה עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו א"כ א"א לומר כאן נמצא ברשותו כאן הי' ברשות זה בפסח שהרי בפסח ודאי לא הי' ברשות זה דאינו ברשותו רק לענין בל יראה ועתה ל"ש ברשותו לענין ב"י כלל רק רשות גמור וא"ש נכון. ובזה הנני חותם בברכת התורה ולומדי':
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל