בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה קכו
עוד להגאון הנ"ל נ"י
מכתבו קבלתי ומה שהתפלא עמ"ש בתשו' הקודמת בדעת טו"ז דדוקא כהן אסור לטמאות כהן קטן לפי שהוא בתורת אותו דבר אבל ישראל מותר לטמאותו בידים אבל ב"ד אפי' ישראלי' אסורי' לטמאותו משום דכתי' וקדשתו דפנו והשתומם מהו גדר ב"ד ולפענ"ד פשוט דמומחי' וסמוכי' דבני עישוי נינהו נקראי' ב"ד ומצווין וקדשתו דפנו בע"כ ומ' שאינו מומחה וסמוך אינו ב"ד דלאו בר עישו' הוא ועיי' כ"ז בחו"מ סי' א' ובאחרוני' שם ואולי עכשיו שלוחתיהו דקמאי עבדי' וכ"ע דין ב"ד עליהם ואולי רק גדול הדור או טובי העיר שהמחים ב"ד עליהם ועיי' בחו"מ סי' ב' ובזה סרה תלונתו מעלי:
ועמ"ש דאפי' אי ספי לי' בידים מותר מ"מ אין נבילה שוה הרבה להאכילה לקטני' דכמו דסחורה אסור מה"ת משום דילמא אתי למיכל לדעת טו"ז ה"נ אפי' בהזדמן אינו רשאי להשהותה הרבה בביתו ליתנו לקטני' משום דילמא אתי למיכל וכתב פר"מ שלא מצא דין זה דבהזדמן מחויב למכור מיד עכ"ד. אין זה חידוש שלא מצא דין זה דרק מסברא אמרתי כן אבל מ"מ נ"ל דודאי לפי האמת דספי לי בידים אסור ובדילי מיני' ל"ח דילמא אתי למיכל אפי' אינו מוכר מיד אבל אם יהא מותר להאכילו לקטן בידים שפיר יש חשש דילמא אתי למיכל ועי' תה"ד סי' קמ"ז ואו"ח סי' תרי"ב ס"י ובטו"ז שם. אבל מה דק"ל אפי' אסור לשהותה הלא יכול למכור ביום א' לישראלי' אחרי' בשביל קטני' תמהני הלא אחר אינו רשאי לקנות נבילה אפי' לקטנים משום אי' סחורה בדברי' אסורים דלקנות לא מקרי נזדמן: