אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה קכג

תשובה קכב

עוד להנ"ל

מה שנתקשה בדברי תוס' יו"ט שפי' דברי תוס' בשבת דף ק"ה ד"ה הא ר"י דתיקון מצוה ל"ח תיקון ר"ש אלא כשמתקן בה דבר אחר מלבד המצוה ולהכי הוי קריעה על מתו תיקון לפי שבהקריעה מתקן את הבגד שיוכל ללבשו בכל שעה ואין בו חימום ע"ש הא אמרי' בגמ' דקורע בחמתו ומתקן אצל יצרו חשוב משאצל"ג ולכן מחלק דמה שמפשר חימומו ע"י הקריעה בשעת קריעה נקרא משאצל"ג אבל מה שמתקן הבגד שיוכל ללבשו בכל שעה ויפשר חימומו הוי צל"ג ולפום ריהטא הוא תורה חתימה וצריך ביאור רחובות. ולפענ"ד י"ל עפמ"ש הפ"ת בסוכה ל"ג ע"ב דקורע בחמתו משו"ה הוי משאצל"ג משום דמיירי שעושה למירמא אימתא אאינשי ביתי' ואינו מוכרח בשביל זה לקרוע דהרי יכול למירמא אימתא באופן אחר ולהכי הוי משאצל"ג ע"ש באריכות ולפ"ז בקורע על מתו דחייב לקרוע וא"א לפשר חמומו באופן אחר שפי' הוי מצל"ג ולק"מ:

אבל בלא"ה נמי לק"מ דהרי כתבו תוס' דתיקון מצוה מקרי צל"ג אלא דמ"מ הו' מקלקל וע"ז תירצו כיון שמפשר חמומו הוי תיקון אלא דבקורע בחמתו פריך גמ' דאינו תיקון משום דאסור לעשות כן שמרגיל יצרו עליו והוצרך לאוקמא למירמא אימתא אאינשי ביתי' אבל בקורע על מתו דמותר ומחויב לקרוע שפיר הוי תיקון שמפשר חמומו כמ"ש תוס' יו"ט ולק"מ:

ומה שהתעורר על דברי ריטב"א שהביא כ"מ פ"י משבת ה"י והוא בריטב"א מכות דף ג' ע"ב על פי' רש"י שם ובשבת דף מ"ח ע"א שכ' פי' רש"י פותח בית צואר ממש שעשה פתח חדש לחלוק בשבת חייב חטאת מפני שתיקן כלי פי' דנהי דלא מיחייב משום קורע דקורע שלא ע"מ לתפור הוא מיחייב משום תיקון כל' דהוי גמר מלאכה ותולדה דמכה בפטיש ע"ש ולפ"ז תקשי בקורע בחמתו ועל מתו נהי דהוי מתקן מ"מ משום מאי חייב הא מכה בפטיש ל"ש כאן ואי משום קורע הא אינו מ"מ לתפור וכבר התעורר בזה ראש יוסף שבת מ"ח ע"ש ועי' בס' מגן אבות במלאכת קורע שעמד ג"כ בזה ועי' במחהש"ק סי' שי"ז במג"א סק"י שהק' למה אינו חייב בפותח בית הצואר משום קורע דהא דבעי' ע"מ לתפור היינו משום דאל"כ הוי מקלקל אבל הכא דמתקן אפי' אינו ע"מ לתפור חייב ומעלתו והרב מקלויזענבורג האריכו למענותם:

והנלפענ"ד בזה דאין כוונת הריטב"א שאינו חייב משום קורע אלא במכווין לקרוע ע"מ לתפור ולאפוקי קורע בחמתו ועל מתו דפטור אעפ"י שהוא מתקן כיון שאינו מכווין ע"מ לתפור אלא כונת הריטב"א דלא מקרי מלאכת קורע אלא קרע שסופו עומד לתפרו א"כ מקרי קרוע אבל קרע שסופו להתקיים כך וזהו תיקונו שישאר חלוק לשנים כמו פותח בית צואר לא מקרי קורע וזה שכתב דקורע שלא ע"מ לתפור אין הפי' שהוא נתכוין לתפור אלא שבאמת אין סופו לתפור ולהכי אינו בגדר מלאכת קורע ולפ"ז בקורע בחמתו ועל מתו כיון שהוא מתקן חייב אעפ"י שאינו מכווין ע"מ לתפור דהא דבעי' שיכווין ע"מ לתפור הוא רק משום דבלא"ה הוי מקלקל וכאן דהוא מתקן לא בעי' שיכווין ע"מ לתפור אבל מ"מ סופו עומד לתפור אחר האבל ואחר שיכוך חמתו לכן הוא בגדר מלאכת קורע וחייב:

ולכן ניחא גם מ"ש ש"ג שהביא אם קרע ע"מ שלא לתפור ויש לו צורך באותה קריעה שצריך לתקן לעצמו בגד קרוע כגון שצריך לתקן לכל אדם בגד הראוי' לו ה"ז חייב על קריעתו ע"ש דנהי דלא נתכווין ע"מ לתפור מ"מ כיון שתקנו כמדתו הוי מתקן אבל עכ"פ אף שהבגד אין סופו עומד לתפור אבל חתיכה שקרע ממנו הוא קרוע וסופו עומד לתפור דאינה ראוי' בלי תפירה ולהכי הוי בכלל מלאכת קורע וא"ש:

ויותר נכון נ"ל לחלק בסברא ישרה דבאמת מלאכת קריעה הוא מקלקל ובעי ע"מ לתקן ולפ"ז בעושה במעשה אחד שני מלאכות מלאכת קריעה שהוא קלקול ומלאכת מכה בפטיש שהוא תיקון ודאי אם הי' עושה מלאכת קריעה ע"מ לתפור הי' חייב ב' כמו שוחט שחייב משום נטילת נשמה ומשום צובע ומשום מפרק או זומר וצריך לעצים וקטל אספתא דחייב ב' בשבת ע"ג וכל הני דחשוב התם אבל כיון דאינו ע"מ לתפור הרי הוא מקלקל ותיקונו הוא רק ע"י מלאכה אחרת של מכה בפטיש וכיון שחייב על התיקון משום מלאכה אחרת שוב אין לחייבו משום תיקון זה משום מלאכת קרע דמלאכת הקלקול בטל לגבי מלאכת התיקון ומיושב קושי' שם ע"ש. אבל בקורע בחמתו ועל מתו וכן בהך דש"ג אף שאינו ע"מ לתפור מ"מ כיון שהוא מתקן ואין התיקון שם מלאכה אחרת שפיר חייב משום קורע:

ובהכי ניחא מה שעמד בס' מגן אבות במלאכת קורע אמאי בעי' דוקא סותר ע"מ לבנות הא משכחת סותר שהוא מתקן כגון שסותר ועושה לו פתח ע"ש, ולפמ"ש לק"מ דכשעושה פתח הרי עושה גם מלאכת בונה ועי' רש"י כתובות ה' ע"ב או דילמא לפתח מתכווין והרי הוא כבנין ואסור ע"ש וא"כ כשעושה מלאכת סותר שהוא מקלקל עם מלאכת בונה שהוא מתקן בפעם אחת ותיקון של מלאכת סותר הוא הבנין ממילא חייב משום בונה ולא משום שסותר וא"כ לא משכחת חיוב סותר רק בע"מ לבנות דוקא וא"ש:

ובזה יש ליישב קושי' תוס' שבת דף ע"ה ד"ה הצד אמאי בשולה דג מן הים חייב משום נטילת נשמה ובצד חלזון אינה חייב רק משום צידה ולא משום נטילת נשמה ע"ש. ולדברינו יתכן דבדג אין בנטילת נשמה קלקול והפסד שהרי אינו עומד מחיים לחרישה ולגדל וולדות רק לאכילה. ואע"ג דאמרי' בסנהדרין נ"ט ע"ב דדגים בני מלאכה נינהו כדרחבה דבעי רחבה הנהיג בעיזא ושיבוטא ע"ש מ"מ אינן עומדי' לכך ואפשר נמי דלאו כולם בני מלאכה רק שיבוטא וכיוצא בו והך דשולה בהני דלאו בני מלאכה לזה הערני בני הב' החו"ש כה"ר יודא צבי ני' ולכן שפיר חייב במעשה אחד על צידה ועל נטילת נשמה אבל בחלזון נטילת נשמה הוא קלקול כדאמרי' התם בגמ' כל כמה דאית בי' נשמה טפי ניחא לי' כי היכי דליצול צבעא וכיון שבמעשה אחד עושה מלאכת תיקון שהוא צידה ומלאכת קלקול שהוא נטילת נשמה ממילא חייב על מלאכת התיקון ופטור על מלאכת הקלקול כנ"ל:

וד' יתקנינו בעצה טובה. בנחת ושיבה. כנפשו ונפש ידידו החותם בברכה שלימה:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה