אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה קד

תשובה קג

שיל"ת ב' אויפאלו ב' בהעלותך תרס"ב לפ"ק:

שוכ"ט להאברך השנון שמו ינון. מו"ה אלימלך ני' פריעדלנדער:

עתה באתי על ד"ת מה שהתעורר על דברי ראבי"ה שהביא ב"י סי' ש"ז דאמירה לגוי בדאורייתא נמי לא אסורה אלא בדבר שא"א למצוא תקנה ע"י ישראל לעשותו כגון להתם חמין אבל אם אפשר לעשותו כגון ברה"ר דיכול להביא ע"י מחיצות בנ"א שרי' אמירה לגוי א"כ מה פריך בעירובין ס"ז הזאה שבות ואמירה לנכרי שבות מה הזאה שבות ואינו דוחה שבת אף אמירה לנכרי שבות ואינו דוחה שבת ומאי קושי' דילמא בהאי ינוקא דאפשר להביא מבית לבית אחר ע"י מחיצה של בנ"א גם ע"י ישראל לכן שבות מותר אבל הזאה א"א לעשות ע"י ישראל בהיתר. קושי' זו א"צ לפנים דגם ראבי' לא התיר שבות באי' היכי דאפשר לעשות בהיתר ע"י ישראל רק שבות דאמירה לגוי דקיל והיינו לפי מה דמשני התם דשאני שבות דאית בי' מעשה כמו הזאה משבות דלית בי' מעשה דהיינו אמירה לגוי אבל לפי הס"ד דמקשה דאין חילוק בין שבות דהזאה דאית בי' מעשה לשבות דאמירה לגוי דאין בו מעשה ודאי גם ראבי' מודה דגם שבות דאמירה לגוי אסור אפי' יש תקנה לעשות בהיתר ע"י ישראל כמו שאר שבות וראבי' לא כתב כן רק לפי המסקנא דשבות דאמירה לעכו"ם קיל לפי שהוא שבות שאין בו מעשה וז"פ:

ועוד הא מסיים שם בשם ראבי' והיכי דא"ל דילמא אתי לאחלופי בר"ה אסור אמירה לגוי אפי' באיסור דרבנן ואפי' לדבר מצוה והק' ב"י וד"מ שדבריו אלו סותרים דבריו הראשונים ע"ש ותי' הב"ח דודאי להעביר אפי' ק' אמה בר"ה מותר ע"י מחיצה של בנ"א דגם ע"י מחיצה של בנ"א נעשה רה"י אבל להוציא מחצר לחצר שלא עירבו דשניהם רה"י ואפ"ה אסרו חכמים דילמא אתי לאחלופי להוציא מרה"י לרה"ר שיטעו לומר מכדי הוצאה מרשות לרשות הוא מ"ל מרה"י לרה"ר ומ"ל מרה"י לרה"י של אחר בזה לא מהני מחיצה של בנ"א דנהי שע"י מחיצה של בנ"א נעשה רה"י מ"מ לא נעשה רה"י של אדם זה ואכתי אתי לאחלופי כנ"ל וממילא דאסור גם אמירה לנכרי זה תורף דברי הב"ח בתוספות ביאור קצת ולחנם התמרמר עליו טו"ז סי' ש"ז סק"ד וכדברי הב"ח מבואר בהדי' בב"י סי' שס"ב ד"ה כתוב בשיבולי הלקט בשם ס' התרומה ע"ש ומה שהתיר רבה בהאי ינוקא להביא חמי ע"י נכרי מבית לבית היינו במילה דוקא כמ"ש תוס' שם ועי' א"ר סי' ש"ז אות ט"ו אבל עכ"פ ע"י מחיצה של בנ"א אסור מבית לבית ופריך שפיר דיהא שבות דאמירה לגוי אסור כמו שבות דהזאה כיון דאין היתר בזה ע"י מחיצה של בנ"א ול"ש בזה היתר דראבי':

וגם לדעת טו"ז סי' ש"ז סק"ד דהא דיש היתר לומר לגוי כיון שיש היתר ע"י מחיצה מבנ"א היינו דוקא ביש שם בנ"א שאפשר לעשות מהם מחיצה וכו' אבל אם אין אפשרות לעשות מחיצה מבנ"א אסור אמירה לעכו"ם לעשות היום ע"ש באריכות ג"כ לק"מ דאביי דפריך משבות דהזאה ידע דהתם לא הי' אפשר לעשות מחיצה מבנ"א ובפרט דבעי' דוקא שלא ידע א' מהם שהועמד שם לשם מחיצה כמבואר סי' שס"ב ס"ה וגם אם עושה מחיצה מבנ"א במזיד בשבת לא מהני כלל אא"כ הי' שם מחיצה בכניסת שבת ונסתרה בשבת עי' סי' הנ"ל ס"ג ומג"א סקי"א ובכה"ג מיירי ראבי' אבל כאן לעשות מחיצה מבנ"א בתחילה בשבת במזיד לא מהני ושפיר אסור אמירה לגוי גם לראבי' ופריך אביי שפיר מהזאה ומה שהתיר רבה באמת עי' טו"ז שם וא"ש. ובזה הנני חותם בברכת התורה ולומדי' יתחזק ויתאמץ בלימוד גפ"ת וראשוני' ושו"ע. ואז יהי' מקורו ברוך כנפש המצפה להרמת קרן התורה והיראה:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה