אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה צח

תשובה צז

של"ת ב' אויפאלו ב' תצוה תרנ"ט לפ"ק:

שוכ"ט ושמחת פורים. לאהובי תלמידי הרבני היקר מו"ה יעקב בער ני' גינצלער בישוב געסטעלי:

מכתבך בא אלי בזמנו אבל לא הרשני עטי להשיב לך עד היום ואשר שאלת אותן המחללי' שבת לתיאבון אבל מאמיני' בו אם מחויבי' בקידוש והבדלה. לפענ"ד ודאי מחויב בקידוש והבדלה וז"ל הרמב"ם פכ"ט משבת מצות עשה מה"ת לקדש את יום השבת בדברי' שנאמר זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו זכירות שבת וקידוש וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה ע"ש ובהבדלה רבים חולקי' שאינו אלא מדרבנן אבל קידוש ודאי דאו' רק קידוש על היין הוא מדרבנן עי' תוס' שבועות כ' ע"ב ד"ה נשים גם בריש הלכות שבת כשמונה מצות שבת מנה א' לשבות בשביעי ב' שלא לעשות בו מלאכה וכו' ה' לקדש את יום השבת בזכירה. ומה"ת נאמר כיון שמבטל מ"ע א' של שבת ול"ת א' יפטר גם ממ"ע אחרת דשבת וכי מ' שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהי' ריחו נודף כדאמרי' ברכות נ"א ואטו נימא כיון דמחלל שבת בפרהסי' הוי מומר לכה"ת כולה ופטור מכל המצות ולהרבה מן הראשונים הוי מומר לכה"ת ואנן איפכא שמעי' לה ביו"ד סי' קכ"ט דאף דמומר מותר להלותו ברבית מ"מ אסור ללות ממנו ברבית לפי שהוא מוזהר על הריבית והא דשרי להלותו עי' עו"ז שם:

ואי משום היקישא דזכור ושמור הרי אמרי' בשבועות כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה אבל לא איפכא כל שאינו בשמירה אינו בזכירה ולחומרא מקש' ולא לקולא עי' תוס' שם. ועוד דגם מחלל שבת ישנו בדין שמירת שבת אלא שאינו חפץ כמ"ש תוס' ע"ז כ"ז ע"א ד"ה א"ב דמומר לערלות מיהו בר שמירת ברית הוא אלא שאינו חפץ אבל מיהו בר שמירת ברית הוא אם יחפוץ ע"ש ומ"ש שם ובגיטי' גבי קשירה הק' כל שאינו בקשירה כלומר שאינו מקיים מצות וקשרתם אינו בכלל וכתבתם וזה מבטל מצות קשירה מעליו דבריהם צריכי' ביאור ועי' כת"ס או"ח סי' ס"ט. ולפענ"ד כונתם אחת משתים או משום דהו"ל למיכתב וכתבתם קודם וקשרתם דהכתיבה קודם הקשירה אעכ"ח הקדים הקשירה ללמד שמי שאינו קושר קודם אינו בוכתבתם. או משום דתכלית הכתיבה הוא הקשירה וא"כ מי שאינו קושר אין מצוה בכתיבה כלל ולכן אינו בוכתבתם:

אבל קידוש והבדלה אין המצוה על שמירתו את השבת רק על השבת דקביעא וקיימא והקב"ה מקדש השבת שפיר ישנו בזכירה הואיל ואיתא בשמירה אם יחפוץ וכמו שמברך ברכת השחר לכמה שיטות אעפ"י שהוא לא נתחייב בהם מברך על שהקב"ה ברא צרכי העולם עי' או"ח סי' מ"ו:

ויש להביא ראי' לזה מהא דאמרי' בשבועות ד'. י"ג יכול לא יהא יו"כ מכפר אא"כ התענה וקראו מקרא קודש ולא עשה בו מלאכה לא התענה ולא קראו מקרא קודש ועשה בו מלאכה מנין וכו' ופי' רש"י לא קראו מקרא קודש לא קבלו בברכותיו לומר מקדש ישראל ויו"כ וק' תיפוק לי' כיון דלא התענה ועשה בו מלאכה א"צ לקבלו בברכותיו כלל א"וו דאפ"ה צריך לקבלו בברכותיו וה"נ בשבת אעפ"י שאינו משמרו ממלאכה אפ"ה הוא מחויב הוא בקידוש היום ד"ת וכן בהבדלה לכן נ"ל שיקדש ויבדיל. ומרוב טרדותי לא הספיק הזמן לחפש ולעיין יותר. ומקדש השבת יקדשינו במצותיו ויטהר לבינו לעבדו באמת. וכל שומר שבת כדת מחללו. שכרו הרבה מאוד עפ"י פעלו. ויהי חלקינו עמהם לעולם. עדי ישוכלל היכל ואולם. ויחנינו כשמי עולם. כנפש החותם בברכה:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה