אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה צו

תשובה צה

בין גאולה לגאולה, ריוח ששון וצהלה, לידינ"פ הרבני החריף ובקי, זך ונקי, כמו"ה אברהם צבי יונג ני' פה העירה:

מכתבו היקר בזמנו של זה לא כזמנו של זה קבלתי והייתי מעוכב בן יומו להשיב ומאז לא הרשני דברים שוני' להשיב ועתה באתי ליישב מה שהאריך לסתור דעת מג"א סי' רע"ג סק"ח שמחזק ומכריח דעת הגאונים שהביא המחבר שאם שתה כוס של יין שחייב עליו ברכה יצא ידי קידוש במקום סעודה דהיינו דוקא אם שתה רביעית מתוס' פסחים ק"א ד"ה ור"י שכתבו דמיירי ששתו בביה"כ ואפ"ה לא יצאו ידי קידוש במקום סעודה יעיי"ש. וק"ל לפר"מ דמאי הוכחה יש מדברי תוס' לדעת הגאונים הא תוס' ע"כ לא ס"ל כדעת הגאונים שהרי בדף ק' ד"ה רי"א אין מפסיקין וגומר כל הסעודה ומברך בהמ"ז ואח"כ מקדש הקשה תוס' איך יעשה קידוש בלי סעודה הלא אין קידוש אלא במקום סעודה עיי"ש ואי ס"ל לתוס' כהגאונים הלא יוכל לעשות קידוש ושותה רביעית והוי שפיר במקום סעודה ואפי' למ"ש מג"א סקי"ב בשם לבוש וב"ח בדעת הגאונים שצריך שישתה עוד כוס מלבד כוס של קידוש ושתיה זו הוי במקום סעודה הלא גם זה יוכל לעשות ועכ"ח דתוס' לא ס"ל כגאונים וא"כ אין ראי' מג"א מתוס' כלום:

ולפענ"ד הי' נראה לחדש דבר דאמרינן בפסחים קי"ז בין שנים ראשונים ושני' אחרונים מותר לשתות וכן בין ראשון לשני ועי' באשר"י שם דף ק"ח ומג"א סי' תע"ב סק"ז והביא שם רשב"ם בשם ירושלמי דבין ג' לד' אסור שמא ישתכר אבל יין שבתוך המזון אינו משכר וה"נ יין שלפני המזון עיי"ש ועי' בטו"ז סי' הנ"ל סוף סק"ה מבואר דאפי' בכוס א' שייך שמא ישתכר ולפ"ז נ"ל דבפסח אם כבר גמר סעודתו ועושה אח"כ ד' כוסות שלא על הסדר וכמ"ש תוס' פסחים ק' הנ"ל אסור לשתות עוד כוס לאחר קידוש במקום סעודה דהרי הוא יין שלאחר המזון ומשכר, ואולי כיון דשותה לשם מצוה אף דאינו מברך יש בו ג"כ משום נראה כמוסיף על הכוסות ודוקא בין ראשון לשני דאינו שותה רק משום רשות אין בו משום נראה כמוסיף על הכוסות כיון דאינו מברך ודוקא בין ג' לד' כיון שצריך לברך נראה כמוסיף על הכוסות ועיי' אשר"י ומג"א הנ"ל אבל כאן דשותה לשם מצוה אף דאינו מברך י"ל דאסור משום דנראה כמוסיף על הכוסות וצריך עיון:

אבל טעם הראשון נראה ברור ולפ"ז כיון דהך דרי"א אין מפסיקין קאי נמי בפסח שפיר י"ל דתוס' ס"ל כגאוני' ואפי"ה הק' שפיר בפסח ואיך יעשו קידוש בלא סעודה הא בעינן קידוש במקום סעודה ואי שישתה רביעית הלא בזה אינו יי"ח עדיין עד שישתה עוד רביעית כלבוש וב"ח הנ"ל והרי אסור לשתות עוד רביעית שמא ישתכר:

וממילא לק"מ:

ועיין בב"י סי' רע"ג שכ' דאין ראי' שתוס' פלוגי אגאונים ממ"ש בדף ק"א ד"ה טעימו מידי דהיינו טעימת לחם וי"ל דכתבו כן רק משום דבשתיית יין עדיין אינו יי"ח סעודת הלילה אבל לענין קידוש במקום סעודה שפיר י"ל דמהני וכדברי הגאונים והק' בס' תוס' שבת שם סקי"א הלא כתבו תוס' שם ד"ה ובקידושא דמשום סעודת הלילה לא הקפיד דיכול לאכול למחר ג' סעודת רק משום קידוש במקום סעודה ותי' דודאי משום סעודת הלילה ל"ה מטריחם לטעום שם כיון דאפשר למחר אבל כיון שהוצרכו לטעום משום קידוש במקום סעודה שוב הצריכם ללחם דהוא מילתא דשוי' לתרווייהו לקידוש במקום סעודה ולסעודת הלילה עיי"ש. ולפ"ז גם י"ל דל"ק להו לתוס' משום הסעודה של לילה גופא די"ל יעשנה למחר ולכן הק' דאין קידוש אלא במקום סעודה וכיון שצריך להטריח ולשתות משום קידוש במקום סעודה שוב צריך ללחם כדי לצאת ידי שניהם כנ"ל קידוש במקום סעודה וסעודת הלילה וכיון שעכ"פ צריך לעשות עוד סעודה אמאי אין מפסיקין ולעולם תוס' ס"ל כגאונים וא"ש. ובזה ניחא מה שסיימו תוס' בתירוצם ואותה סעודה עולה לו לסעודת שבת וכו' והוא שפת יתר ולפמ"ש א"ש כיון דקושי' התוס' הי' רק מצד חיוב סעודת הלילה ג"כ דבל"ז לא הי' קשה מצד קידוש במקום סעודה כיון דאפשר למיעבד כגאונים:

ואמנם לפענ"ד נראה בזה דבר חדש דעד כאן לא קאמרי גאוני' שאם שותה רביעית מכוס של קידוש או רביעית מלבד הכוס של קידוש לב"ח ולבוש שיוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה אלא באוכל אח"כ סעודת שבת כדינו בפת שיצא בו ג"כ ידי סעודת שבת דאז אמרי' אף דבעי' קידוש במקום סעודה היינו משום דצריך שלא יהי' הפסק בין קידוש לסעודה [ועיי' תוס' פסחים דף ק"ג ע"ב ד"ה ר' אשי] דהא צריך לאכול לאלתר או שיהי' דעתו לאכול לאלתר וכמבואר בהג"ה סי' ער"ג ס"ג ועיי' מג"א שם סק"ה ושינוי מקום הוי הפסק כמו דהוי הפסק לענין ברכת היין לרב ושמואל וס"ל לגאונים דלא הוי הפסק רק בין קידוש לתחילת הסעודה אבל אם כבר שהם כאן רביעית יין שצריך ברכה לאחריו שהוא שייך לסעודה ובהמ"ז של הסעודה פוטרו מברכה שלאחריו ועיי' תוס' פסחים ק' ד"ה ידי וכבר הוא באמצע סעודה אינו מזיק הפסק וכמו לר"י לענין ברכת היין דבין ברכה לשתי' הוי שינוי מקום הפסק וכמ"ש תוס' ק"א ד"ה ור"י ובאמצע שתי' לא הוי שינוי מקום הפסק ועיי' סי' תקפ"ה בטו"ז ומג"א ותקפ"ח ס"ג. אבל אם אינו אוכל סעודה כלל אח"כ דאינו מקיים סעודת שבת כלל בשתיית רביעית לכ"ע וכמ"ש ב"י הנ"ל ודאי גם הגאונים מודו דלא מקרי קידוש במקום סעודה דהרי כתב רשב"א ק"א דילפי' לי' מדכתי' וקראת לשבת עונג במקום קריאה שם תהא עונג וכיון דאינו יוצא ידי עונג אינו יוצא ידי קריאה. ומכ"ש לטעם השני כיון דאיקבע קידוש על היין מסתמא על היין שבשעת סעודה הוקבע דחשוב וכיון דאין כאן סעודה כלל אין כאן יין בשעת סעודה ואין כאן חשיבות וא"כ גם ידי קידוש במקום סעודה לא יצא כיון דאין כאן סעודה:

וזה לשון הטור סי' ער"ג כתבו הגאונים הא דאמרי' אין קידוש אלא במקום סעודה א"צ שיגמור שם כל סעודתו אלא אפי' אכל דבר מועט או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה יצא ידי קידוש וגומר סעודתו במק"א וכו' והנה הך וגומר סעודתו במק"א הוא שפת יתר וכן הוא ג"כ לשון השו"ע שם אלא הוא הדבר אשר דברנו דוקא אם גומר סעודתו במק"א כדינו לצאת ידי סעודת שבת הוי זה אתחלתא דסעודה ויי"ח קידוש במקום סעודה אבל אם אינו גומר ואינו יי"ח סעודת שבת גם ידי חובת קידוש במקום סעודה לא יצא וכן תחילת לשונו א"צ שיגמור שם כל סעודתו משמע כן דגמר א"צ רק התחלה ואין תחילה בלא סוף:

ומ"ש ב"י דאין ראי' מתוס' נגד הגאונים דתוס' לא כתבו כן משום דבשתיית כוס לא ליפקו ידי קידוש אלא משום דלא נפקי ידי סעודה אלא בפת וכדמשמע מסוף לשונם כונתו דודאי אם הי' יודע שיוכלו לאכול סעודת שבת בביתם הי' יוצאי' יי"ח קידוש במקום סעודה בשתיי' כוס כאן אבל כיון דלא נפקי ידי סעודה אלא בפת ואם לא יוכלו לאכול סעודה בביתם לא יוכלו לצאת לא ידי סעודה ולא ידי קידוש במקום סעודה בשתיית כוס כאן כנ"ל לכן כתבו תוס' דטעימו מידי היינו טעימת לחם שיי"ח סעודה. וע"ז סיים אבל אפשר דמודו לדברי הגאונים הללו דלענין קידוש במקום סעודה שפיר מקרי מקום סעודה במקום ששותה כוס יין שחייב עליו ברכה והיינו אם גומר סעודתו אח"כ בביתו בפת כדינו:

ומ"ש תוס' שם ד"ה ובקידושא שלא הי' מקפיד על סעודת שבת וכו' היינו משום שיכולי' לעשות למחר ג' סעודות כונתם דק"ל אמאי צריך להאי דאין קידוש אלא במקום סעודה אפי' יש קידוש שלא במקום סעודה מ"מ הי' לו להקפיד משום סעודת שבת גופא וע"ז תי' דאי יש קידוש שלא במקום סעודה אין להקפיד משום סעודת שבת דיכולי' לעשות למחר אבל אי אין קידוש אלא במקום סעודה צריך לעשות סעודה היום דוקא בפת אפילו לגאונים רק במקום קידוש א"צ רק שתיית רביעית וא"ש:

ומעתה לק"מ מה שהק' בעל תוס' שבת הנ"ל על הב"י מדברי תוס' אלו שכתבו דאין קפידא בשביל סעודת שבת רק אי יש קידוש שלא במקום סעודה אבל הב"י קאי אי אין קידוש אלא במקום סעודה שפיר יש קפידא משום סעודת שבת דאי ליכא סעודת שבת כלל אפי' במק"א לא הוי שתיית יין רביעית במקום קידוש וקידוש במקום סעודה וכמ"ש:

ולפ"ז שפיר הק' תוס' ואיך יעשו קידוש בלא סעודה כלומר בלא סעודה כלל הלא אין קידוש אלא במקום סעודה ואפי' אם ישתה רביעית מלבד כוס של קידוש כיון דאינו אוכל סעודה כלל אפי' במק"א לא הוי קידוש במקום סעודה אפי' לדעת הגאונים כנ"ל. וע"ז תי' דחשיב קידוש במקום סעודה כיון שמיד אחר הסעודה עושה קידוש ואותה סעודה עולה לו לסעודת שבת. דאי לא היתה עולה לא הוי קידוש במקום סעודה אפי' שתה רביעית וכמ"ש. ולק"מ קושיתו דתוס' נמי ס"ל כגאונים ודבריהם שבעתים מזוקקים ולשון זהב לשונם:

מיהו אפי' לו יהיבנא דתוס' לא ס"ל כגאונים מ"מ דברי מג"א נכונים ואין ראיתו משמואל דס"ל ידי קידוש לא יצאו אלא מהא דפריך הגמ' שם אדאביי הא כל מילי דמר עביד כרב דילמא הא דס"ל לרב ידי קידוש יצאו היינו משום ששתו שם חה מהני לרב וכדעת הגאוני' אבל לשמואל ג"ז לא מהני וכתוס' אבל בלא שתו כלל גם לרב לא יצאו ולכן אמר מי טעימו מידי ובאמת אין הפי' טעימת לחם כמ"ש התוס' לפי האמת רק שתיית יין ומאי פריך אלא ודאי מוכח דשתיית פחות מרביעית הוי לענין קידוש כלא שתו כלל ומדרב לדעת תוס' נשמע לשמואל לדעת הגאונים דפחות מרביעית לא מחשיב כלל דליקרו קידוש במקום סעודה ובעי רביעית דוקא וא"ש::

וכל זה כתבתי להגדיל תורה ויאדיר אבל באמת אני תמה על תמיהתו וכי תוס' בדו זאת מלבם דלר"י מיירי ששתו בביהכ"נ הלא הביאו גמ' ערוכה דברכות מ' שאם הפסיק בין המוציא לאכילה צריך לחזור ולברך וא"כ ר"י ע"כ מיירי ששתו בביהכ"נ והוכיח מג"א שפיר דלדעת הגאונים בעי רביעית דוקא דאל"כ תקשי לגאונים הא ר"י ע"כ מיירי ששתו בביהכ"נ דאל"ה קשי' מהאי דברכות וא"כ לשמואל אמאי לא יצא ידי קידוש נהי דבעי קידוש במקום סעודה דמסתמא רב ושמואל מיירי בגונא דמיירי ר"י ועיי"ש במחה"ש אע"כ דגם לגאונים בעי שתיית רביעית ומה בכך דתוס' פליגו אגאורם הלא אין ראי' מג"א מתוס' אלא מגמ' שהביאו תוס' ומה יענו הגאונים לגמ' זו וזה פשוט ובזה תנוח דעתו יען כי הזמן קצר. וכ"ט מאתו לא יבצר. כנפשו ונפש ידידו הנאמן:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה