בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה פו
עוד להנ"ל
ומה שכסתפקת בדין המבואר באו"ח סי' ר"מ ס"ו דאם פירש טלית על גבי ארגז חשיב ככלי בתוך כלי אם בארגז שיש לו דלתים סגי בסגירת הדלת ובזה מיקרי כלי בתוך כלי או גם בדלתים סגורי' צריך פריסת טלית והבאת ראי' ממג"א שם סקי"ט שכתב דאם הארגז מחזיק מ' סאה וכו' חולקת רשות לעצמה וע"כ איירי דהדלת סגור דאל"כ הספרי' נראי' ואסור לשמש נגדם וא"כ מוכח דבאינו מחזיק מ' סאה אפי' דלת סגור צריך פריסת הטלית ושוב דחית דאפשר לומר דבחולק רשות לעצמו אפי' דלת פתוח מותר דהוי כמו חדר אחר דמותר אף שדלת פתוח ושכ"כ בחכמת אדם ה' נדה ע"כ:
הנה בגוף הדבר אם הארגז חולק רשות לעצמו אם מותר בדלת פתוח עיי' במג"א סי' הנ"ל סקט"ו לענין מחיצה דאם יש נקבים וחלונות כעין סרוגה אעפ"י דלענין טומאה חשיב כמחיצה כדאי' באהלות פ"י אבל הכא אסור עד שיהי' הספרי' מכוסי' מן העין שאינם נראי' ע"ש ולפ"ז פשוט גם בארגז שמחזיק מ' סאה שצריך דוקא שיהא הדלת סגור שלא יהיו הספרי' נראי' אמנם בסי' שט"ו סק"ב העלה דאם עשה מחיצה וחולקת רשות לעצמה אפי' הספרי' נראי' למעלה מן המחיצה שרי לשמש ולהשתין כנגדו ורק אם אינו עושה מחיצה רק כיסוי צריך שלא יהא הספרי' נראי' והביא ראי' מסי' ע"ט ס"ב גבי צואה דאם היא בבית אחר אפי' הדלת פתוח ויושב בצדה שרי לקרות כנגדה ע"ש ועיי' מחהש"ק שם דשדי בי' נרגא דזו רק לדעת הרא"ש בסי' ע"ט אבל להרשב"א שם ברואה אותה אסור:
ונ"ל דודאי שפיר קאמר המחהש"ק לענין להשתין נגד הספרי' דקאי בי' מג"א בסי' שט"ו אבל לענין תשמיש גם לרשב"א שרי בכה"ג דהרי המג"א שם בסי' ע"ט סק"ח כ' דאפי' לרשב"א במעצים עיניו או בלילה שאינה רואה אותם שרי ע"ש וא"כ בתשמיש דישראל קדושי' הם ואין משמשי' מטותיהן ביום ואם אינו בית אפל אסור לשמש כמבואר בסי' ר"מ סי"א ועיי' במג"א שם סקכ"ו וכן אסור לשמש לאור הנר כמבואר שם סי"א וא"כ אינו רואה הספרי' ושרי בכה"ג ועיי' טו"ז סי' תרע"א סק"ה ולפ"ז גם בארגז גדול הי' מותר אפי' הדלת פתוח ואמנם המג"א עצמו לא החליט להתיר אם הספרי' נראי' ועי' א"ר סי' ר"מ סקי"ד שג"כ מסתפק בזה ועיי' בפמ"ג סי' שט"ו ובסי' ר"מ במש"ז השיג על מג"א דגם בתיבה גדולה מחזיק מ"ס צריך כלי בתוך כלי ועיי' טו"ז יו"ד סי' רפ"ב סק"ד ובתשו' רמ"א גופא סי' ל"ד שהביא מג"א כתב זה רק דרך קושי' למאי דמבואר באהלות פ"ח מ"ג וברמב"ם פי"ב מטומאת מת דין ב' ועי' ראב"ד וכ"מ שם ופי"ג ה"ג דכלי עץ הבא במדה נמי חוצץ דיצאה מכלל כלי ונעשית רשות לעצמו א"כ כיון דסתם ארגז גדול למה חשיב רק ככלי א' ע"ש ולפענ"ד הי' אפשר לומר כמו דלא מהני בספרי' כיסוי כליין המיוחד להם כן לא מהני לחלוק רשות לעצמו אלא כשעושה לשם כך לחלוק רשות אבל ארגז שמיוחד לספרי' והוא מכלי הבית ואינו עשוי לחלוק רשות בטיל הוא לגבי הספרי' ואינו חולק רשות לעצמו ועי' טו"ז יו"ד רסי' רפ"ב לא משמע כן ועיי' פ"ת שם אות י"א ועיי' בתשו' מהר"מ שיק או"ח סי' צ"ד תשובה ארוכה בענין זה ויען כי הדבר צריך בירור ואינו נוגע לענינינו אקצר ועיי' עוד בר"י ברכות כ"ה גבי עשרה לא קמבע"ל דודאי מחיצה הוי כדעת הגאון דוקא במטה סתומה שאינו יכול לראותה מהני מחיצה ודעת מורו דאפי' במטה שאינה סתומה ואעפ"י שאפשר לראותה אפ"ה כיון דיש בגובה המטה עשרה ל"ל בה ע"ש:
ואמנם יהי' הדין בארגז גדול איך שיהי' מ"מ בארגז קטן דמטעם כיסוי אתאי עלה ולא מטעם מחיצה אין ס' דסגירת הדלת לא מיקרי כלי בתוך כלי חדא דהא בעי' שכלי א' לא יהי' מזומן לו וכלשון הרמב"ם פ"ד מתפילי' הכ"ד וע"י מס"ת ה"ז וכאן הדלת מזומן להם ואפי' כיס הטלית שמניחי' בו גם כיס התפילי' כ' מג"א בסי' מ' ס"ב דלא מקרי כלי ע"ש ועוד דכלי הא' צריך שיהי' מכוסה בכלי השני כלשון כלי בתוך כלי וכאן אין הארגז מכוסה עם הדלת רק הספרי':
אך לפענ"ד אם הארגז אין לו דלת והוא פתוח מלפניו אפי' כיסה כל הארגז עם גלימא נמי לא מקרי כלי בתו"כ אף שאינו מזומן להם וגם כלי א' מכוסה בכלי אחר וראי' לכל זה דהרי האי דינא דפירס טלית ע"ג ארגז חשיב ככלי בתו"כ הוא ממאי דאמרי' בברכות כ"ה גלימא אקמטרא ככלי בתו"כ דמי ועי' במשנה כלים פט"ז מ"ז כיסוי קמטרא טהור ועי' תוי"ט שם נראה שכלי זו מכוסה בשעת מלאכה כשיש דבר בתוכה וכן פט"ז מאהלות מט"ו העשוי' כמין קמטרא ועי' בתוי"ט שם ד"ה הנוגע ותימא אי מיירי במכוסה כדקתני בתוספת' וכדמוכח סיפא דעשוי' כמין קמטרא ע"ש מכל זה נראה דקמטרא מכוסה בכיסוי אפ"ה בעי' פירס גלימא עלי' אבל הכיסוי לא מהני דליהוי כלי בתו"כ ועוד ראי' מדברי חי' רשב"א שם בברכות שכתב אהאי דגלימא אקמטרא כלומר אע"פ שהגלימה אינה כרוכה עליהם מלמטן אלא נתונה עליהם מלמעלן בלבד ע"ש ואם איתא דאפי' אין הכיסוי עליהם מהני גלימא הי' להרשב"א לומר דהיינו רבותא אעפ"י שאין על הספרי' רק כיסוי א' מלמעלה דהיינו הגלימא אפ"ה מהני דהו"א דצריך כיסוי בב' כיסויין דוקא א"וו דזה באמת לא מהני רק דלא בעי' כרוכה עליהם מלמטה במקום שעומד כיון שמכוסה בתיבה והמקום שעומד עליו הוא כסוי שני וא"כ מכ"ש אם אינו מכוסה מלמעלה או מלפניו אלא בכיסוי שלו דהיינו הדלת דלא מהני כיון דהוי רק כיסוי אחד וגם מזומן לו וגם כלי הא' מגולה מכל הצדדים וכהנ"ל וזה ראי' ברורה לפענ"ד:
ובזה תנוח דעתך צלח ורכב ולמוד בהתמדה, ותצליח בתורה וביראה, לעשות פרי תבואה, ויהי' מכירך ברוך חותנך ידידי נ"י כנפש רבך הדוש"ת וחותם באהבה:
עמרם הק' בלוה"ם בק"ק הנ"ל.