בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה פ
שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק תולדות תרנ"ב לפ"ק:
שוכ"ט לאהו' תלמידי הרבני המופלג מו"ה אברהם ווייס ני' ביישוב טעלעגד:
מכתבך קבלתי בזמנו ואשר שאלת בא' שעשה תמד מחרצנים שלא נעצרו בקורה ואמר שברור לו שאם הי' מעצרם הי' יוצא מהם ק' מדות יין ונתן עליהם שני מאות מדות מים אם לברך על התמר בפה"ג כמ"ש בשו"ע סי' ר"ד ס"ו דאם לא נעצרו אפי' מצא רק כדי מדתו או פחות מברכי' בפה"ג או דילמא זה דוקא ביינות שלהם הדין כן ולא ביינות שלנו כמש"ש סעי' ה' או אפשר יען שהשו"ע נקט ביינות שלנו אפי' רמי ג' ואתי ד' אינו מברך בפה"ג וכאן יש תרתי דהוי רמי ב' ואתי ג' ושנית שהחרצני' לא נעצרו והגם שמרמ"א רסי' ר"ב משמע דדוקא ברוב יין מברך בפה"ג שאני התם דשכר תאנים מפסידי' טעם היין אבל מים אינו מפסיד רק מחליש כחו. בגמר דבריך אתה נתפס שבמקום אשר עמדת לא ישבת ולא ראית דברי מג"א סוסקט"ו דמים מפסידי' ופוגמי' היין ע"ש וכן לא ראית דברי מג"א סי' ר"ך דשכר תאנים אינו מפסיד טעם היין ואת אזלת בתר איפכא. וגם מ"ש דכאן איכא תרתי דהוי רמי ב' ואתי ג' שגית הרי לא מדדו ואולי לא הוסיף מדתו רק חלק ששית דודאי בטל יין במים כמ"ש ביו"ד סי' קל"ד ס"ה ועיי' במג"א סי' ר"ד סקט"ו ומ"ש ושנית שהחרצנים לא נעצרו אין זה תרתי שעיקר הכוונה בהוסיף חלק רביעית מלבר דמברך בפה"ג משום דכך דרך מזיגה ביינות שלהם כדאמרי' כל חמרא דלא דרי על חד תלת לאו חמרא ובלא נעצרו אמרי' אף שלא הוסיף מדתו או אפי' הפחית מדתו שיש בו יין כדי מזיגה רק שמים נבלעי' בזגי' ויין יצא ונכנס בתמד כשיעור מזיגה וכאן שלא מדד ליכא רק חדא שלא נעצרו ואפי' רמי תרי ואתי ג' שודאי נכנס תילתא יין א"כ מה שלא נעשה אינו מע"ה ואינו מוריד:
ובגוף הדין נראה דביינות שלנו אין חילוק בין רמי תלתא ואתי ג' ובין רמי ב' ואתי ג' דאין דרך למזג כך יינות שלנו ולשתות במקום יין ועיי' מג"א סקט"ז והא דנקיט בשו"ע רמי ג' ואתי ד' משום דכך הי' דרך מזיגה ביינות חזקי' שלהם אבל הה"נ רמי ב' ואתי ג' אם אין דרך מזיגה בכך אין מברכי' בפה"ג וכמו שסיים בשו"ע שם ונראה שמשערי' בשיעור שמוזגי' יין שבאותו מקום ולפ"ז מסברא הי' נר' אפי' אין בו רק מעט מים לא יברך בפה"ג כיון שאין דרך כלל למזוג יינות רפוים שלנו ולשתות במקום יין וכן הביא האלי' רבה סי' ר"ד אות י"ד בשם עולת תמיד אלא שהניח בצ"ע למעשה אבל המחה"ש שם תופס עיקר כדעת הא"ר דאפי' רוב יין אינו מברך בפה"ג וכמו שהוכיח א"ר מדברי הלבוש שהשמיט דברי רמ"א וכ"ז ברוב יין אבל ברוב מים ודאי נראה דמברך רק שהכל וכן הסכים פמג"ד באשל סי' ר"ד סקט"ז ע"ש לכן נ"ל בנ"ד לברך רק שהכל נהי' בדברו. ואנו נסע ונלך לאורו אור פני מלך חיים וברכה עד העולם כנפשך ונפש רבך הדו"ש:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: