בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה ערה
שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק לס' והיה ברכה ותרם כראם קרני לפ"ק
לתורני אחד נ"י:
אשר ידידי נ"י מתרעם על החזנים כבר האריך בגנותם די והותר הגאון בכור שור במס' תענית דט"ז והגאון ר"א פלעקלעש זצ"ל בספרו הנחמד מילי דשמיא דיבור ו' מאמר י"ד ומה לנו להוסיף על דבריהם הקדושים בכמה דורות אחריהם אשר התורה והיראה ירדה עשר מעלות אחורנית והדור פרוץ במילואו ואת יראי החטא ימאסו ואינם שומעין להישר והטוב ואת הישר בעיניהם עושים וד' ירחם:
ואשר אמר עם הספר כי עושים איסור שנוטלים שכר שבת. יפה השיב לו הרב נ"י כי הדבר מבואר להיתר בשם הר"ש מובא בטו"ז או"ח סי' תקפ"ה סק"ז דאין איסור על החזנים ששוכרים אותם להתפלל בשבת דהא נותנים מהשכר לקיום המצוה להתפלל ומה שהקשה הטו"ז מהא דשוכר לשמור את הפרה תינוק שמביא הטור גם כן יפה השיב לו הרב נ"י לחלק דהתם רק הכשר מצוה משא"כ להתפלל הוי מצוה גופא ואעפ"כ צריך קצת נועם ותבלין:
ולענ"ד נראה לחלק בתרי גווני. א) לפי מה דאמרינן כריתות י"ד שאני שעיר המשתלח דהכשירו ביו"כ בכך ע"ש. מבואר דלעשות מלאכה ביו"כ בשביל מצות יו"כ יש היתר יותר מלעשות מלאכה בשבת בשביל מצות יו"כ ועיין ר"ן בסוגיא דכבתה. וה"נ ליטול שכר שבת ויו"ט בשביל מצות שבת ויו"ט גופא ס"ל לר"ש דשרי אבל ליטול שכר שבת בשביל שאר מצוה שמירת פרה ותינוק אסור. ב) נ"ל דאיסור שכר שבת הוא רק משום דמיחזי כעובדא דחול שהרי אינו עושה שום איסור בדבר שנוטל שכר בעבורה. ולפ"ז ס"ל לר"ש דל"ש איסור זה אלא בדבר שנוטל שכר בעבורו גם בחול דהיינו שהוא שייך גם בחול אבל להתפלל בשבת דזה ל"ש בחול לא מחזי כעובדא דחול ושרי שכר שבת דל"ש אלא בשבת משא"כ דבר הרשות שייך גם בחול אבל שכר מצוה דשייכא בחול כמו בשבת כמו שמירת פרה ותינוק אף דהוא דבר מצוה מ"מ אסור שכר שבת וא"ש. ומאפס הפנאי תנוח דעתו בזה המעט ידידו הדו"ש:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל.