בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה נח
עוד לרב הנ"ל
ומה שנסתפק אם מותר סתירה לצורך בנין עזרת נשים הנה דין זה מבואר בשו"ע או"ח סוסי' קנ"ב ואסור לסתור דבר מביהכ"נ אא"כ עושה ע"מ לבנות והוא ממרדכי פ' בני העיר סי' תתנ"ו מביאו ב"י סי' קנ"א אלא שהטו"ז סי' קנ"א סק"ג כ' וכתב רמ"א בסי' שאח"ז פי' שיחזור ויבנה וימלא מקום המחיצה אבל אם רוצה לנתוץ קצת במקום א' שיהי' שם גומא אעפ"י שהוא לו לצורך אסור ולכן מפקפק על השטענדערס ע"ש ואני בעניי לא מצאתי זאת ברמ"א סי' קנ"ג שוב עיינתי בפמ"ג וכ' ג"כ שאינו מפורש שם דוקא למלאות ובס' אלי' רבה חולק על טו"ז והביא ראי' מרמב"ם פ"ו מיסוה"ת ה"ז שכתב הסותר אפי' אבן אחת דרך השחתה מן המזבח וכו' אלמא דוקא דרך השחתה אסור אבל אם אינו דרך השחתה רק לתקן אפי' אינו לתקן במקומו נמי שרי. ועוד הביא ראי' מדברי רא"ם פ' ראה שפי' דברי רש"י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבח וכו' פי' הא דלא הק' על מחיקת השם היינו משום דס"ל בענין שיש צורך למחוק ואם איתא דאסור בנתיצה אף לצורך א"כ מה פריך על נתיצה:
ופמ"ג הק' הא המבשל חולין בעצי הקדש לוקה כדאמרי' מכות כ"ב ואף דאינו עושה דרך השחתה ותי' כיון שהוא דרך השחתה להקדש אף שאינו דרך השחתה להדיוט שפיר לוקה אבל כל שאינו דרך השחתה להקדש מותר ע"ש ולפי דבריו יש לפקפק על ראית א"ר מרא"ם דתוס' במכות שם הק' נלקי משום הזיד במעילה ותי' דלא חשיב רק לאו דאיתניהו בפחות מש"פ וכן הוא בריטב"א שם והנה אף דאין לוקי' על לאו דמעילה בפחות מש"פ אבל עכ"פ אסור מה"ת כמו כל ח"ש ועיי' במל"מ ריש ה"ו ממעילה וברמב"ם פ"ה ממעילה ה"ד ועיי' ברמב"ם ריש פ' גניבה ופ"א מגזילה ולפ"ז שפיר י"ל דנתיצה לצרכו כמו בשטענדער שפיר אסור משום נתיצה והא דפריך על נתיצה וכי עלה ע"ד שישראל נותצין וכו' היינו לצורכם דהא אסור משום אי' מעילה ולצורך הקדש הא מותר באמת:
ולולא דמסתפינא הייתי אומר דגם כונת טו"ז כן הוא שיחזור ויבנה וימלא מקום הנתיצה לאו דוקא במקומו אלא אפי' בונה במקום אחר וממלא מה שחסר כאן בנתיצה מותר כיון שהוא לצורך ביהכ"נ וכן משמע מסוף לשונו שסיים אבל אם רוצה לנתוץ קצת במקום א' שיהי' שם גומא אעפ"י שהוא לו לצורך אסור משמע דוקא אם הוא לו צורך אסור אבל לצורך ביהכ"נ מותר אפי' לבנות במק"א:
ויש להביא ראי' לזה מהא דב"ב ג' ע"ב אר"ח לא לסתור אינש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי א"ד משום פשיעותא וא"ד משום צלויי והכי פסקי' באו"ח סי' קנ"ב וק' אפי' כי בני אחריתי איך מותר לסתור משום נתיצת אבן אע"כ מוכח דדוקא דרך השחתה אסור אבל לצורך מותר. ולפ"ז יש ליישב דעת רמ"א בסי' קנ"ב שכ' ואסור ליקח אבנים מביהכ"נ ישינה כדי לבנות חדשה ותמה עליו הב"ח שם דממנ"פ אם כבר נסתרה, החדשה ודאי מותר ואי כונתו דאסור לנתוץ הישן כדי לבנות החדשה זה כבר מבואר במחבר ולפי הנ"ל י"ל דיש כאן בסתירת ביהכ"נ ג' מעלות זו למעלה מזו דלסתור שלא כדרך השחתה מותר למעלה מזה לבנין ביהכ"נ במק"א למעלה מזה לבנות במקומו וא"כ הו"א דעדיף טפי לסתור ביהכ"נ הישנה כדי לבנות בחדשה כדי לצאת יותר מאי' נתיצה קמ"ל דלא משום פשיעותא או משום צלויי ומה"ט עדיף לסתור אח"כ ולכן כתב המחבר אין סותרי' ביהכ"נ כרי לבנות וכו' שלא יהי' אי' נתיצה ורמב"ם פי"א מתפלה כתב אין סותרי' ביהכ"נ כדי לבנות אחרת במקומו דבזה ודאי אין אי' נתיצה או במק"א דג"כ ליכא אי' נתיצה:
וזה שחידש רמ"א בהג"א ואסור ליקח אבני' וכו' ואסור לסתור דבר מביהכ"נ וכו' לאשמועי' רבותא דאע"ג דאסור לסתור אא"כ עושה ע"מ לבנות אפ"ה אסור ליקח אבני' וכו' כד' לצאת מאי' נתיצה דאפי' אינה בונה במקומה ולא במק"א ליכא אי' נתיצה אם אינו דרך השחתה:
ופמ"ג הק' כיון דמוחק השם ונוצץ אבן מחד אזהרה הוא מ"ש דמוחק אסור אפי' ע"מ לתקן כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' רע"ו סקי"ב ומ"ש נותץ דאינו אסור רק דרך השחתה. ולפענ"ד נראה כיון דאזהרה זו הוא מלא תעשו כן לד' אלקיכם דקאי אדלעיל מיני' דכתי' לעשות בע"ז וא"כ גבי נתיצה דכתיב ונתצתם את מזבחותם שהוא דרך השחתה כמו ושברתם את מצבותם וכו' וא"א לצורך שהרי אסבה"נ וע"ז אמר לא תעשון כן לד' א"כ לא אסר אלא דרך השחתה אבל מוחק השם דדרשי' בספרי רי"א מנין למוחק אות אחת מן השם שהוא בל"ת שנ' ואבדתם את שמם לא תעשון כן לד' והרי דחשי' שם בספרי ואבדתם את שמם לשנות את שמם והביאו רש"י בחומש לכנות להם שם לגנאי וזה אינו דרך השחתה וכתיב עלה לא תעשון כן א"כ אפי' אינו דרך השחתה אסור אלא גוף המחיקה הוא איסור ולהם אפי' ע"מ לתקן אסור וא"ש:
ואגב אזכיר מה שתמה פרמ"ג עוד שם עמ"ש מג"א בשם מהר"מ פדואה הא דאסור לנתוץ דוקא דבר מחובר וצ"ע דהא השורף עצי הקדש לוקה אף שהוא תלוש כמ"ש הרמב"ם פ"ו מיסוה"ת ה"ז. ולק"מ דכבר כתב רמב"ן בחומש פ' שמיני בפסוק תנור וכירים יותץ ואמר יותץ ולא אמר ישבר ללמד וכו' וללמד עוד שהם מקבלי' טומאה אעפ"י שמחוברי' בארץ דתוץ אשר בנה כי ענין נתיצה הריסת בנין כמו ונתצו הבתים ונתץ הבית מבואר דלשון נתיצה ל"ש אלא במחובר וצדקו דברי מהרמ"פ אבל תשרפון באש שייך גם בדבר תלוש וא"ש:
היוצא מזה דבסוחר ע"מ לבנות שרי וכפסק רמ"א ופוק חזי מה עמא דבר ואפשר כיון שנהגו וא"א ליזהר לב ב"ד מתנה עליהם מעיקרא כדי שלא יבואו בנ"א לידי תקלה ואע"ג דלא התנו כאלו התנו דמי כמ"ש רמ"א לקמן סי' קנ"ד ס"ח לענין ד"א. ואני נבוך אם אי' נתיצה בביהכ"נ הוא אי' תורה או הוא רק אי' דרבנן ואסמכתא בעלמא מפסוק ואהי' להם למקדש מעט דאר"י במגילה כ"ט אלו ביהכ"נ וביהמ"ד שבבל ועיי' במרדכי פ"ק דשבת סי' קכ"ז ובמהרי"ק שורש קס"א שרמז עלי' ב"י סוסי' קנ"א ובזה הנני חותם בברכה ושלום כנפשו ונפש ידידו דוש"ת:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: