אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה נו

תשובה נה

שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק לס' שמות תרסד"ל:

שוכ"ט לידידי הרב הגדול בתורה, מעוטר בתפארה, בגמ' וסברא כמו"ה מנחם צבי נ"י ראזענבערג הרב דק"ק נאדיפאלו:

מכתבו קבלתי שבוע זו ולא הי' פנאי להשיב עד היום ואשר נועץ עמי אם להעמיד תנור ברזל בביהכ"נ ולהסיק בו כדי שלא יהי' קור בביהכ"נ ידע אהובי כי אני שונא חדשות ומזקני' נתבונן ומנהג ישראל תורה הוא ואם עשו כן באיזה מקומות בקדשי' אין למדי' למד מן הלמד ודבר הלמד בבנין אב אינו חוזר ומלמד בבנין אב:

ולמען לא יהי' ביאה ריקנית אשעשע קצת בד"ת ובהשקפה ראשונה עלה בדעתי להביא ראי' דאסור מהא דב"ב ג' ע"ב מרימר ומר זוטרא סתרי ובני בי קייטא בסיתווא ובני בי סיתווא בקייטא ופירש"י ביהכ"נ הי' להם לימות החורף נמוך בכתלי' רחבים וחלונות מועטי' מפני הצינה ובימות החמה ביהכ"נ אחר שאויר שולט בו ואמאי לא פי' דבי סיתווא הי' בו תנור בית החורף אלא ודאי דזה אסור. אלא דז"א דא"כ לא היו צריכי' לשני ביהכ"נ כמ"ש תוס' שם ובפי' ר"ג מאוה"ג שהיו להם שני ביהכ"נ אחת לקייטא ואחת לסיתווא דהא הי' די להם באחת ובסיתווא יסיקו בתנור ולא בקייטא:

אמנם עיי' במהרש"א ומהרש"ל שם דלמ"ש התוס' בי קייטא ובי סיתווא הוי כמו איכא תיוהא ושרי לא הי' להם רק ביהכ"נ א' ובכל חצי שנה היו סותרי' אותה ומשני' בבנינה דהיינו בסוף סיתווא היו סותרי' אותה ובוני' בי קייטא ובשלהי קייטא סותרי' הבי קייטא ובנו בי סיתווא ע"ש ודאי קשה ל"ל כולי האי יסיקו בסיתווא בתנור ולא בקייטא אלא ודאי דאין להעמיד תנור בית החורף בביהכ"נ. אך קושטא דמילתא דאין ראי' מזמן הגמ' כי אולי לא הי' רגילי' או לא הי' להם תנורא להסיק בהם להתחמם:

אבל נ"ל שטעם הדורות שלפנינו שלא העמידו תנור להתחמם בביהכ"נ עפ"י מה דקי"ל באו"ח סי' קנ"א דביהכ"נ לא נכנסי' בהם בחמה מפני החמה ובגשמ' מפני הגשמי' ועי' מג"א שם סק"א ואם הי' תנור להתחמם בביהכ"נ היו הרבה נכנסי' לשם מפ' הצינה להתחמם כמו שעושי' בביהמ"ד וזה אסור ובפרט שאין נזהרי' משיחה בטילה בביהכ"נ והי' מקדמי ומחשכי לזה:

ועוד נ"ל לתת טעם עפמ"ש באו"ח סוסי' רע"ו בארצות קרות מותר לעכו"ם לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרי' הגדולי' להתחמם בו אפי' בשביל הגדולי' מותר אם הקור גדול שהכל חולי' אצל הקור ולא כאותן שנוהגי' היתר אעפ"י שאין הקור גדול ביום ההוא ועי' ב"י שם מה שהחמירו כמה ראשונים ומה שהקילו ועיי' באחרונים שם הרבה קולות בזה ועכ"פ בביהכ"נ החמירו בזה שלא יבואו לידי חילול שבת ח"ו וראיתי כמה גדולים אנשי מעשה והיו מדקדקים ונזהרים שלא להעם תנור בית החורף בשבת בחדר המיוחד להם ומפני הצינה היו קוני' שביתה בחדר הב"ב אשר שם נשים וקטנים.

ואולי אפשר לומר עוד דיש לחקור אמאי לא גזרי' בהבערה להתחמם שמא יחתה בגחלי' כמו דגזרינן בסי' רנ"ג ודנ"ד גבי תבשילי' ואין לומר דהכא כיון דלא שרית לי' אלא ע"י עכו"ם זכור הוא כדאמרינן ביצה ח"י מתוך שלא התירו לו אלא ע"י דליו זכור הוא דשאני התם דהחשש הוא על שעה שמטביל ואז אית לי' היכירא במה שלא התירו לו אלא ע"י דליו אבל כאן ניחוש לאחר שילך הנכרי משם ישכח ויחתה בגחלי' דאז אין לו היכירא. אכן לק"מ דדוקא בתבשיל שא' לבדו עוסק בתבשיליו חיישי' שמא ישכח ויחתה אבל כאן שרבים מתחממי' אצל המדורה או תנור מדכרי אהדדי וכדאמרי' שבת קמ"ז אבל יו"ד בנ"א מסתפגי' וכו' ופי' רש"י הואיל ומרובי' הן מדכרי אהדדי [ובטו"ז יו"ד סי' ק"י סק"ה תמה מזה על הב"י שם. ולק"מ דאם החשש שמא ישכח גזרינן יותר ביחיד מבמרובים דבמרובי' מדכרי אהדדי אבל שם החשש שמא יטעו בדין יש ברבים חשש יותר שימצא א' שיטעה בדין מביחיד ואולי לזה נתכווין נקה"כ שם] ועיי' רש"י שבת י"ט ד"ה משלשי' ועיי' בר"ן רפ"ג דר"ה דמשו"ה לא גזרי' במילה בשבת שמא יעבירנו משום דאין הכל טרודי' ומדכרי לי' והק' ע"ז אמאי גזרי' בהזאת טמא מת שחל ז' שלו בע"פ שחל בשבת שמא יעבירנו ותי' דנהי דאין טרודי' בהזאה מ"מ כולם טרודי' בפסחיהן מדכרי לי' ע"ש. ולפ"ז בביהכ"נ שכולם טרודי' בתפלה ול"ש מדכרי לי' שפיר י"ל דחיישי' שמא יחתה בגחלי' ולהכי לא העמידו תנור בית החורף בביהכ"נ:

והרי שלך לפניך שיש למצוא טעמים למנהג של ישראל ואולי יש עוד טעמים ולא דבר ריק הוא ואם ריק הוא מענו לכן איננו נמנה לעשות חדשות להתיר להעמיד תנור של ברזל בביהכ"נ. ושוכן מעונים. ישמרנו מפחים וצנים. ויוסיף לנו כח ורב אונים. ויברכנו בברכת כהנים ידידו דוש"ת:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה