אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה נא

תשובה נ

שיל"ת ב' אויפאלו יום ב' לס' נח תרסב"ל:

שוכ"ט לרבני המופלג האהוב ההולך קדמת אושר מו"ה פנחס אלימלך סג"ל ני' בסטראזק:

מכתבו הגיעני ביום ש"ק העבר ותמול הייתי טרוד והיום הנני להשיבו על אשר נפשו בשאלתו שבמקומו זה איזה שנים שקנו שני ב"ב ס"ת ומסרו לקהל לקרות בו והמנהג שבכל ש"ק מוכרי' המצות רק ביו"ט מוכרי' כל עלי' בפרט ועתה ביום שמחת תורה באו שני האנשי' הנ"ל ואומרי' כי הס"ת שלהם ע"כ הם מכבדי' חתן תורה ובראשית ומפטיר למי שרוצי' ואין ס"ת כי אם זאת ונפשם איותה לדעת אם הדין עמהם ויש להם זכות על זה או לא:

תשובה כעת לא מצאתי דין זה מפורש אבל נ"ל שאין לבעלי הס"ת שום זכות בזה לכבד כיבודי' הנ"ל למי שירצו ולא מיבעי' אם מסרו הס"ת לצבור במתנה גמורה לחלוטי' בלי שום תנאי פשיטא שאין להם שוב שום זכות בו רק הכל של צבור והצבור עושי' בו כדת האדם העושה בשלו אלא אפי' לא מסרו לצבור רק בשאלה לקרות בו נמי נהי דגוף הס"ת אין לצבור בו קנין הגוף אבל יש להם בו קנין פירות דהיינו הנאת שימוש לקרות בו והשואל דבר מחבירו ולזמן ידוע וקידש אשה בהנאת שימוש מקודשת אם נתן לו רשות להשאיל לאחרי' כמבואר בתשו' הרא"ש כלל ל"ה סי' ב' ועיי' בטור שו"ע אה"ע סי' כ"ח סי"ט וח"מ וב"ש שם וכן אם זרק לה קידושין או גט בדבר השאול לה מקודשת ומגורשת כמבואר בתשו' הנ"ל ועיי' באה"ע סי' ל' וסי' קל"ט וכן חצר המושכר קונה לשוכר כמבואר בחו"מ סי' ר"ס ס"ד ועיי' סי' שי"ג וסמ"ע וש"ך שם וה"נ חצר השאול ועיי' בס' נתה"מ בפתיחה לסי' ר' וא"כ יכולי' הצבור לקרות למי שירצו ואין לבעלי הס"ת שום זכות בזה:

וכי תימא התינח בשאלו לזמן ידוע דאין המשאיל יכול להחזירו מתח"י עד סוף ימי השאלה אבל בסתם שאלה הרי המשאיל יכול לתובעו בכל עת שירצה כמבואר בחו"מ סי' שמ"א וא"כ בעלי ס"ת שאינם משאילין הס"ת לקרות בו סיום והתחלת התורה ומחמיר רק בתנאי שהם יכבדו כיבודים הנ"ל למי שירצו זה אינו דהא כתב בנתיבות שם דלא כלה זמן השאלה עד שתבעו להחזירו ומותר להשתמש בו לעולם עד שתבעו וחייב באונסי' לעולם והרי כאן לא תבעו בעלי הספר להחזירו רק שחשבו דאפי' הוא גם עכשיו בתורת שאלה לצבור מ"מ יש להם זכות זה לכבד למי שירצו וז"א דכל זמן שלא תבעו להחזירו יש להצבור הנאת שימוש ע"ד הראשונה שהשאילום בלי שום תנאי ורשות ביד הצבור לכבד למי שירצו הצבור והגבאי' או למכור כמנהגם. ועוד דכאן אפשר שאינם יכולי' לתבוע כלל הס"ת בחזרה בש"ת דכיון שלא תבעו קודם יו"ט מסתמא השאילו להם עד לאחר יו"ט דניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' כדאמר' בכמה דוכתי' עיי' או"ח סי' י"ד וסי' תרמ"ט וכ"ש כאן דליכא ס"ת אחרת א"כ אם אין משאילי' לצבור לקרות בו בש"ת הוי מעכבי' את הרבי' מלעשות מצוה שהוא עון גדול כמ"ש רמב"ם פ"ד מה' תשובה:

וכדמות ראי' לזה ממ"ש תוס' יומא י"ט ע"ב ד"ה מי דנ"מ אי אמר בעל הקרבן לא בעינא דלקרבי' כהן שבאותו משמר אלא כהן אחר אי אמרי' שלוחי דידן דוקא הא אמר לא בעינא ולא נקריב לי' כהן שבאותו משמר בע"כ ואי אמרי' שלוחי דרחמנא נינהו נהי נמי דמפרשי' אף שלוחי דרחמנא נינהו עיקרם שלוחי דרחמנא נינהו ולא כל כמיני' לעכב על ידם שלא יקרובוהו דהני משמר ע"י אלמא אע"ג דהקרבן הוא שלו וכדאמרי' ב"ק ע"ו מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן ע"ש מ"מ דוקא אי רק שלוחי דידן יכול ליתנו להקריב לכהן שירצה משום דאין אחר יכול להיות שלוחו בע"כ אבל אי לאו ה"ט או אי שלוחי דרחמנא א"י לכבד להקריב לכהן שירצה אע"ג דקרבן שלו הוא רק יקריבו כהני משמר ועיי' תב"ש סי' כ"ח ססי"ד וה"ה אע"ג שהס"ת שלהם א"י לכבד למי שירצו רק הצבור וראשים הממוני' על הצבור יכולי' לכבד ולמכור כנהוג:

ועוד נ"ל דודאי אפי' התנו בעלי ס"ת שמשאלי' או נותני' הס"ת ע"מ שלא יעלה כהן ראשון תנאם בטל דהרי כתב מג"א סי' ר"א סק"ד דוקדשתו לקרות בתורה ראשון הוא מ"ע דאורייתא מגמ' גיטין כ"ט ורמב"ם במנין המצות סי' ל"ב ופ"ד מכלי מקדש וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל וכ"ש כשלא התנו בתחילה והרי כתב מהרי"ק שורש ט' הביאו מג"א סי' קל"ה סק"ז אם המנהג לקנות במעות מי שיקרא ראשון בהתחלת התורה בבראשית ואם קונה אותו ישראל מוחל הכהן על כבודו ויוצא מביהכ"נ ופ"א לא רצה הכהן לצאת מביהכ"נ מותר לכפות ע"י השלטון לצאת מביהכ"נ כדי שלא יתבטל המנהג לכבוד התורה ע"ש וא"כ המנהג וכבוד הצבור וכבוד התורה עדיף מכבוד הכהן כ"ש שאין בעלי הס"ת רשאי' לכבד למי שירצו ולבטל המנהג וכבוד התורה:

ונראה דמה שנוהגי' באיזה יישובי' קטני' בחתן תורה ובראשית שמכבדי' לבעלי' של ס"ת יצא להם זה ממה ששנינו פ"ג דביכורי' משנה ג' הפחות והסגני' והגזברי' יוצאי' לקראתם לפי כבוד הנכנסי' הי' יוצאי' וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדי' לפניהו וכו' שנהגו כבוד בעושי מצוה וה"נ בעל ס"ת אפשר שקיים מצות כתיבת ס"ת ועכ"פ קיים מצות וצדקתו עומדת לעד זה הכותב תנ"ך ומשאילו לאחרי' כתובות נ' לכן נוהגי' גם בהם כבוד לכבדם בכיבודי' הנ"ל ועיי' מהרי"ק שורש הנ"ל. אבל באמת אין משם ראי' דהתם דוקא בשעה שעוסקי' במצוה נוהגי' בהם כבוד וכדמשמע בחולי' נ"ד דאמרינן עלה דהאי בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה וכו' אבל כאן שהתעסקות במצוה כבר עברה שמסר הס"ת לצבור אפשר שא"צ לנהוג בהם כבוד כלל. ואפי' אי נימא שגם בזה מצוה לכבדו או אפי' במקום שהמנהג כך מ"מ נראה שא"י לכבד לאחר כמ"ש מג"א סי' קל"ו במקום שנהגו שהפרנס הוא עולה אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו וכ"כ מהרי"ק שורש ט' שבמקום שנהגו שחתן בראשית עולה במקום כהן שא"י למכור זכותו לאחר מ"ש. ובמהר"מ שיק או"ח סי' ס"ב קיהה ע"ז ממעשי' בכל יום שרה"ק ורבני' שיש להם עלי' לס"ת מכבדי' לאחר. אבל אין זה ראי' דשם נתיסד המנהג מעיקרא כך שיהי' יכולי' לכבד גם לאחר:

ושוב הק' מ"ש מכהן דמה"ד יכול למחול לרבו או למי שגדול ממנו כמבואר בגיטין כ"ט ע"ב והמרדכי מייתי ראי' לדינו מכהן ע"ש באריכות. ולק"מ כיון דהוא משום כבוד הכהן יכול למחול על כבודו וממילא הכבוד הוא לרבו או למ' שגדול ממנו אבל שיהי' לו זכות להקנות לאחר למי שהוא בוחר בו זה לא ישמעני:

אחרי הרהורי דברי' אלו חפשתי בספרי' ומצאתי בתשו' תשב"ץ ח"ג סי' קצ"ד עוד שאלת מי שהקדיש ס"ת לב"ה ורוצה להתגדל בו להעלותו לבימה הוא או אחר תחתיו אם רשאי בכך או אם יכולי' לעכב ע"י הפרנסים ובמפתחות שם הלשון מקדיש ס"ת אם יש לו זכות למוסרו לא' מאוהביו להתכבד בו בכל יום שמחת תורה דף מ"א קצ"ד והיא היא שאלה זו. תשובה דבר תלוי בשעת הקדש אם הקדישו על תנאי שתהי' לו חזקה זו ושיהי' יכול למנות אחר תחתיו קטן ממנו יתקיים התנאי ואם לא השאיר חזקה אלא לו לבדו הצבור יכולי' לעכב על אחר שאינו גדול כמו המקדיש שכבוד התורה היא שיתכבדו בה גדולי הקהל כמו שאמרו בירושלמי דיומא בפ' בא לו ע"י בנ"א גדולי' התורה מתעלה בהם ואם אין שם תנאי' ויש מנהג בזה בעיר יעשו במנהגם שכל אלו הדברים תלוים במנהג וכשיקבע המנהג חזר הדבר להיות דין ע"ש מבואר דאם לא התנו מתחילה אין להם זכות אפי' לעצמם ואפי' התנו לעצמם אין להם זכות לכבד לאחר קטן מהם ולפ"ז נראה דאפי' לגדול כמותם או אפי' לגדול מהם אין להם לכבד דילמא אתי לאינצויי דמה"ט תקנו דכהן קורא ראשון ויש לעיין בזה:

ועכ"פ בהא נחיתנא ובהא סליקנא שמן הדין אין זכות לב' אנשים שקנו הס"ת לכבד חתן תורה ובראשית ומפטיר למי שירצו רק הכל כמנהג שהי' שם מימי קדם. ובזה יבא שלום ינוח באהליכם, כנפשכם ונפש החותם בברכת שום שלום טובה וברכה:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה