אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה מח

תשובה מז

שיל"ת ב' אויפאלו ה' וארא תרנה"ל:

ישאו הרים שלום לכבוד ידידי הרבני החריף ובקי, העדני העצני, ענף ען אבות מו"ה שלמה כי' קליין בשבת תחכמוני ביישוב מ' קערעסטעש:

נועם מכתבו בא אלי ולשאול הגיע אודות שנוהגי' במקומו מקדמת דנא שבימות החורף מפני הצנה מתפללי' בחדר שהשו"ב דר שם ומביאי' שמה ס"ת לקרות בשעת הקריאה מחדר אחר המיוחד לביהכ"נ ובית הבישול מפסיק ביניהם אבל הכל בית א' רק שחדר בית הבישול מפסיק אם נכון לעשות כן ועיניו שפיר חזו מ"ש בשו"ע סוסי' קל"ה רק צידד להקל משום דהכל חולי' אצל צנה ומג"א שם כתב דבאו"ז משמע דחולה אעפ"י שאינו חשוב שרי אלא דבהג"א משמע דבעי' תרווייהו:

הנה בגוף הדין הפר"ח שם תמה על המרדכי והניח בצ"ע לדינא ובתשו' א' כתבתי ליישב דעת המרדכי על נכון ופמ"ג שם כתב באשל אברהם אות כ"ב והעולם מקילי' בכל ואין נכון וברכי יוסף שם הביא להתיר להוציא לקראת ס"ת אחרת ובשמחת תורה להביא מביהכ"נ לביהכ"נ אחרת כדי שיהיו זי"ן ס"ת להקיף:

ולפענ"ד נראה דגם המרדכי אינו אוסר אלא מבית לבית כגונא דירושלמי פ"ז דיומא ופ"ז דסוטה שהביאו הס"ת מביהכ"נ שהי' בהר הבית לעזרה אל הכ"ג אף שהי' סמוך לעזרה עיי' רש"י ריש פ' בא לו מ"מ הי' שני בתים וחצר מפסיק ביניהם אבל מחדר לחדר באותו בית אין אי' כלל וכמו שמצינו חילוק זה ברסי' רע"ג לענין קידוש במקום סעודה ועיין רסי' קע"ח. ונוהגי' בהרבה קהלות קדושות בר"ה ויו"כ שמביאי' ס"ת מביהכ"נ לפרוזדור ביהכ"נ וקורין שם ואין פוצה פה ומצפצף. הגם דיש לחלק דשם אין חדר אחר מפסיק מ"מ נראה דלא מקרי הפסק אלא אם מפסיק מקום שאינו ראוי לקריאה אבל כאן גם בית הבישול ראוי לקריאה אלא שהוא כבוד יותר בחדר האחר לא מקרי הפסק ועיי' באו"ח רסי' ס"ה ומג"א שם:

ואפשר לצדד עוד דדוקא אם מביאין שמה ס"ת באיקראי אסור דאינו דרך כבוד לס"ת אבל אם קביעות התפלה הוא שם ומביאין שם הס"ת בקביעות לקרות שם אלא שמעמידין אותו בחדר אחר לכבוד הס"ת מפני טעמי' הידועי' אין כאן איסור כלל ועדיף מאלו מביאי' ס"ת באיקראי על יום או יומים אפי' עושין שם ארון ומקום לספר תורה:

אבל העיקר נ"ל דאין אי' להביא ס"ת מבית לבית אלא לצורך יחיד או יחידי' שא"י לילך לביהכ"נ וכמו בירושלמי שם שהי' לצורך כה"ג ולהכי בעי' אדם חשוב אבל לצורך כל הצבור ודאי שרי ועדיפי טפי מאדם חשוב ועיי' בירושלמי מגילה פ"ד ה"א זה שהוא עומד לקרות בתורה מפני מה הוא עומד מפני כבודה או מפני כבוד הרבים וכו' משמע דכבוד הצבור שקול ככבוד התורה וכמה דברי' אחז"ל מפני כבוד הצבור ובהכי ניחא דברי מג"א שם סי' קל"ה סקכ"א שכתב אין מביאין שרוצי' לקרות בס"ת בעשרה ופמ"ג תמה מה מלמדינו פשיטא דמיירי שרוצי' לקרות בעשרה דבפחות מי' אין קורין ע"ש. ולפמ"ש נכון דס"ל דודאי אם יש שם עשרה בבית אסורי' משום כבוד הצבור שפיר מביאי' אצלם ס"ת אלא דמיירי שאין שם עשרה רק איזה יחידי' אלא שרוצי' לקרות בס"ת בעשרה ולאסוף שם עשרה לצורך אותם יחידי' זה אסור דבשביל יחידי' אינו כבוד לס"ת. ואולי נתכווין ג"כ דוקא שאין להם שם קב קביעות להתפלל בעשרה רק שרוצי' לקרות בס"ת ביו"ד אז אסור אבל אם יש להם קביעות להתפלל שם בעשרה ולקרות בתורה שפיר שרי וכמש"ל. שוב מצאתי בא"ר שם סי' קל"ה אות י"ז שכתב גם אפשר דמרדכי מיירי כשיחידי' חבושי' או אין להם יכולת לבא לביהכ"נ אלא שרוצי' לאסוף ענין אבל כשרבי' א"י אפשר דמודה ע"ש. וא"כ כ"ש בנ"ד שכל הקהל א"י לילך לביהכ"נ מפני הצנה ודאי יניח להם מנהגם ואל ימחה בידם. ומכ"ש שיש לחוש שעי"כ יתבטל הקריאה בס"ת לפעמים או שהרבה לא ילכו לשמוע קריאת ס"ת וכדאמרי' בירושלמי דמגילה הנ"ל דאפי' עומד מפני כבודה מ"מ בינו לבינה א"צ לעמוד אם אתה אומר כן אף הוא מתעצל ואינו קורא ע"ש. ובזה הנני ניתן את בריתי שלום כנפשו ונפש ידידו:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה