בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה מא
שיל"ת ב' אויפאלו ג' לס' נשא דימי הגבלה תרנא"ל:
חוסן ישועות, בחג השבועות ושמחת יו"ט זמן מתן תוה"ק לידידי הרבני החרוץ ושנון וריח לו כלבנון שמו ינון מו"ה אברהם יצחק נ"י בק"ק מאדע:
מכתבו מיום ד' אמור בא לידי בזמנו אבל הייתי טרוד בשאר ענינים ולא הרשני עתי להשיב עד היום ומה ששאל בשני אבילי' המתפללי' במקום א' ואחד מהם ירד לפני התיבה אם רשאי השני לילך משה עם עשרה אנשים למקום אחר לאחר שסיים הש"ץ תפילת י"ח ולומר במקום אחר אשרי ובא לציון ולומר אח"כ קדיש שלם עם תתקבל ונתעורר לזה לפי שראה במטה משה עמוד העבודה אות ר"ח דבדין הי' לאומרו קדיש שלם אחר תפילת י"ח אך משום דלא את' לזלזולי בתהלה לדוד ולמנצח וסדר קדושה ממתיני' להשלימו עד לאחריהם ע"ש ולכן נסתפק כיון שזה לא התפלל י"ח אם יוכל לומר קדיש שלם:
תשובה אמת שכן הוא גם בכלבו ה' תפלה סוף אות י"א אבל מ"מ נ"ל פשוט שיוכל לאומרו שהרי זה וודאי פשוט שבמקום הראשון יוכל האבל השני לירד לפני התיבה ולומר אשרי ובלצ"ג וק"ש דהרי בש"ץ שטעה וא"י לחזור למקומו עומד אחר תחתיו ואם הוא בג' אחרונות מתחיל רצה ופשיטא שאומר אח"כ ק"ש אף שהק"ש הוא על כל התפלה לא על ג' אחרונות לבד עיי' או"ח סי' קכ"ו והטעם כמ"ש טו"ז סי' ק"מ סק"ב דמה שהש"ץ קורא כאלו הוא קורא דייני' לי' ע"ש ועיי' באו"ח סי' תקפ"ה דאם התוקע א"י להשלים התקיעות ישלים אחר על סמך ברכתו כיון שהראשון בירך להוציא כולם ושומע כעונה ועיי' במג"א שם וה"נ הרי שמע תפילת י"ח מהש"ץ והש"ץ כיון להוציאו ושומע כעונה והרי הוא כאלו הוא התפלל תפילת י"ח ושפיר יכול לומר ק"ש ולפענ"ד אפי' בתפילת מנחה או מעריב אם נאנס הש"ץ אחר תפילת י"ח וא"י לומר ק"ש יכול אחר ששמע תפילת י"ח מש"ץ לומר ק"ש אבל אפי' את"ל שבזה אין אחר אומר ק"ש על השמיעה לחוד מ"מ כשיורד לפני התיבה ואומר אשרי ובלצ"ג וודאי יכול לומר ק"ש על סמך שמיעה תפילת י"ח מש"ץ וא"כ מ"ל במקום זה מ"ל במקום אחר כיון שהוא והמנין שהלכו עמו שמעו תפילת י"ח מש"ץ ואומרי' קדושה דסדרא שפיר יכול לומר ק"ש כמו אם הש"ץ עם כל המנין היו הולכי' למק"א שיכול לומר ק"ש:
אבל מה שיש להסתפק למ"ש המג"א רסי' קל"ב דאם בא לביה"כ בשעה שמתחילי' לומר קדושה דסדרא יאמר עמהם אף קודם שהתפלל ע"ש אם בכה"ג יכול האבל לירד לפני התיבה ולומר קדושה דסדרא ואח"כ ק"ש כיון דעיקר ק"ש על תפלת י"ח והוא לא התפלל י"ח כלל או לא התפלל בעשרה וגם לא שמע מש"ץ. אבל נ"ל לפמ"ש אבודרהם דפוס אמשטרדם דף מ"ה שתקנו סדר קדושה בסוף בעבור ע"ה המאחרי' לבא לתפלה שלא יפסידו שמיעת קדושה דאמר' בשלהי סוטה אמאי קאי עלמא אסדרא קדושה ואישור דאגדתא ולכך תקנו לתרגם סדר קדושה זה כדי שיבינו ע"ה וכו' ותקנו להם כאן כמו תפלה קטנה בתחילה אשרי ואח"כ קדושה וזכרון ציון ות"ת כמו שתקנו בליל שבת ברכה מעין ז' עבור המאחרי' לבוא וגם מניתי האזכרות שיש בסדר קדושה זה ומצאתי י"ח כנגד שמנה עשרה ע"ש וכיון שהאי סדר קדושה הוא במקום תפילת י"ח שפיר שייך לומר עליו ק"ש כמו על תפלת י"ח. וכן למ"ש ב"י סי' קל"ב בשם שיבולי לקט שתקנוה משום שגזרו שלא יענו קדושה והיו אורבי' להם ותקנו במקום קדושה דתפלה ע"ש באריכות. וכן הוא לחד דיעה בכלבו הנ"ל אות י"ד נמי י"ל שהוא במקום תפילת שמנה עשרה וראוי לומר עליו ק"ש:
וגם למ"ש ב"י בשם ש"ל וכלבו הנ"ל שאחר תפלה הי' קורי' מקרא משנה ושמועות וכו' וכיון שרבתה העניות ולא היו יכולי' לעסוק כ"כ היו קורי' בנביא פ' ובלצ"ג ואני זאת בריתי והוסיפו ואתה קדוש וכו' וגם הוסיפו קדושה מטעם הנ"ל וכתב הכל בו והיינו דאמרי' דאקדושה דסדרא מתקיים עלמא דאיכא תורה וקדושה וכו' ע"ש וא"כ שפיר ראוי לומר עליו קדיש דרבנן ועיי' באבודרהם דף כ"ו בפי' הקדיש שכתב דכשאומר קדיש אחר קריאת תלמוד או מדרש אומר במקום תתקבל צליתהון על ישראל ועל רבנן וכו' וא"כ כיון שמתרגמי' הקדושה והוא מדרש וראוי לומר עליו קדיש דרבנן ועיי' מג"א סי' נ"ד דהיינו על ישראל ועל רבנן שפיר יכול לומר גם תתקבל צלותהון שהוא חד עם על ישראל וכיון שהוא בסיום תפלה שפיר דמי יותר לומר תתקבל צלותהון מלומר על ישראל וא"ש:
אבל אין אנו צריכי' לכל זה דהרי מבואר ברמ"א סי' נ"ה דאם יצאו לאחר שהתחיל תפלת י"ח בקו"ר וקדושה יכולי' להשלי' כל סדר קדושה ולומר הק"ש שלאחרי' דשייך לתפלה שהרי אומר תתקבל צלותהון וכו' ומשמע דזהו אליבא דכ"ע אפי' לשיטת הסוברי' דיחיד אינו אומר אותה ועיי' סי' קל"ב וסי' נ"ט ס"ג והיינו משום דגם קדושה דסדרא שייך לתפלת י"ח וכיון שכבר התחיל בתפלת י"ח בעשרה גומר גם קדושה דסדרא אפי' שלא ביו"ד משום דכתפלה אריכתא דמי וכמ"ש תוס' ברכות ד' ע"ב ד"ה אר"י לענין השכיבנו כיון דתקינו לה רבנן כגאולה אריכתא דמי ע"ש ועיי' ב"י או"ח סי' רל"ו וה"נ כיון דתקינו לי' רבנן כתפלה אריכתא דמי' מטעמי' הנ"ל ותדע דאל"כ הוי הפסק בין תפלה לק"ש אע"כ כתפלה אריכתא דמי' ושפיר יכול להתפלל עם מנין במק"א סדר קדושה ולומר ק"ש עכ"פ כששמעו רוב מנין חזרת התפלה מהש"ץ והנח להם לישראל אם אינן נביאי' בני נביאי' הם. ועיי' בלבוש סי' קל"ב שהאריך בענין קדושה דסדרא וכתב ואח"כ אומרי' קדיש ומוסיפי' בו תתקבל צלותהון וכו' דקאי אתפלת י"ח כמוש"ל שע"כ לא נשלמה התפלה וכו' מבואר כמ"ש דכתפלה אריכתא דמי זה הנלפע"ד להלכה ולמעשה. והנני ידידו"ש החותם בברכת התורה ולומדי':
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: