בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום
תשובה כו
שיל"ת עש"ק מקץ תרמו"ל ב. אויפאלו יע"א. שוכ"ט לכבוד חותני אהובי הרב הגדול חריף ובקי מושלם במעלות ומדות טובות כש"ת מו"ה חיים יוסף דוב כהנא ני':
אחרי הודיע משלומינו תל"י וכו' באתי על ד"ת מ"ש על דברי חתני ני' שכתב להכשיר סת"מ שנכתב בקולמוס של עוף טמא שנסתפק בו בספר דבר שמואל הביאו שערי תשו' סל"ב סק"ד מטעם זוז"ג הקולמוס והעור וחמי ני' כתב דה"ל לומר הקולמוס והדיו כי העור אינו גורם להכתב ואפי' בקולמוס ודיו כתב דלא הוי זוז"ג משום דאין הגורמי' שווים כמ"ש לח"מ פי"ז ממ"א וכן כתבתי גם אני אבל לא הי' צריך להביא ממרחק לחמו דברי לח"מ כי המה דברי תוס' בע"ז מ"ח ע"ב ד"ה ורבנן:
אבל מה שהק' חמי ני' על דבר שמואל ממנ"פ אי תלש הקולמוס מחיים אינו טמא והלא אפי' באמ"ה האוכלה אינו חייב עלי' כדאמרינן בטהרות פ"א משנה ג' ואי בתולש אחר מיתה ג"כ אינו מטמא כי רק הכנפים והנוצה מיטמאות ומטמאות לא הקולמוס שהיא גדולה כמ"ש רמב"ם ור"ש שם מ"ב וכן לענין אי' אכילה אמרינן כן. לק"מ דלא עדיף קולמוס משערות בהמה טמאה דג"כ אין בהם איסור בהמה טמאה ולא טומאות נבלות ואוכלי' אם לא משום יד או שומר עיי' חולין קי"ט ע"ב ואפ"ה בעי' דוקא שערות מבהמה טהורה כמבואר באו"ח סי' ל"ב סמ"ד משום דבעי' ממין המותר בפיך ועיי' בתוס' שבת ק"ח וה"נ הקולמוס אפשר שצריך להיות ממין המותר בפיך:
ועל מ"ש לאחרוני' דס"ת שכתבו על איה"נ פסול משום דכתי' כתבו לכם ודרשינן משלכם א"כ נדרוש נמי לכם שיהא בו היתר אכילה כדדרשינן באתרוג בסוכה ל"ה וכיון דעור נבלה וטריפה אסור באכילה כמ"ש רמב"ם פ"ד ממ"א א"כ אמאי פסקו ביו"ד סי' ער"א דמותר לכתוב ס"ת על עור נבלה וטריפה. וכתב חמי ני' דרמב"ם קאי רק על עור רך כמ"ש שמבצבץ משם הדם כשיחתכו לא עור מעובד יפה כתב אלא שלא ביאר יפה דמ"מ קודם העיבוד לא הי' בו היתר אכילה אבל הדבר פשוט לפמ"ש תוס' סוכה שם ד"ה לפי ואע"ג דגבי תרומה טמאה דרשי' בשבת כ"ה שלך תהא להסיקה תחת תבשילך התם כיון דנטמאת ואסרה הכתוב שייך לדרוש לך דידי' לגבי שאר הנאות כמו לכם דלולב דל"ש בי' אכילה וה"נ דכתי' כתבו לכם דרשי' דבשעת כתיבה צריך להיות לכם דוקא וכיון שבשעת הכתיבה הרי הוא מעובד כדפסקי' ביו"ד רסי' ער"א דבעי' עיבוד מישראל דוקא ואז ל"ש בי' היתר אכילה כמו בלולב לכן דרשי' לכם רק לשאר הנאות ולא להיתר אכילה:
ובלאה"נ נ"ל דלק"מ שהרי סיים הרמב"ם שם אעפ"י שהוא אסור ה"ז פטור מפני שאלו אינן ראוי' לאכילה ואין מצטרפי' עם הבשר לכזית ועיי' מ"מ שם וכיון שאינן ראוי' לאכילה אעפ"י שהם אסורי' באכילה מ"מ כיון שאינן ראוי' לאכילה הוי כמו לולב שאינו ראוי לאכילה ולא דרשי' בהו לכם להיתר אכילה וא"ש:
ומ"ש חותני ני' מדברי ריב"ש שהביא קצו"ח סי' ת"ה דאיה"נ יש לו בעלי' וכ' שכן משמע בגמ' סוכה שם דאל"כ ל"ל באשירה ועיה"נ טעמא דמיכתת שיעורא תיפוק לי' דלא הוי לכם זה קושי' תוס' שם ותי' דמה"ט פסול גם ביו"ט שני דל"ש לכם ובחי' רשב"א שם הוכיח מכח קושי' זו דאיה"נ יש לה בעלים וכמ"ש חותני ני' וכבר הוא מחלוקת ישינה בראשוני' עיי' ריטב"א קידושי' נ"ו ועיי' תשו' אבני מילואי' סי' ז'. וד' ימלא משאלות לבינו לטובה, בנחת ושובה, עד זקנה ושיבה פרנסה טובה וכלכלה. עדי יבנה עיר ד' על תלה, כנפשו ונפש חתנו כבנו הדוש"ת:
עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל: