אור ברסלב

בית שערים אורח חיים· רבי עמרם בלום

תשובה כ

תשובה יט

שיל"ת ב' אדפאלו ג' יתרו תרנז"ל. שוכ"ט לידידי מחו' הרב הגדול, מעת ומגדול, מעוטר בתפארה כמו"ה יוסף ליב נ"י סופר אבדק"ק דערעטשקע:

עטו עט סופר בא אלי בש"ק העבר לעת מנחת ערב ובמוצאי מנוחה פתחתיו וקראתיו אבל ביום א' הלכתי בדרך לדבר מצוה ולא הי' לי פנאי להשיב עד היום. ועל דבר קושי' מהרש"ק בס' החיים שהק' מדברי שו"ע או"ח סוסי' ל' שכתב דאם כבר התפלל ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין לו להניחם אח"כ על דברי טו"ז או"ח סי' ת"ר שכ' דאם חל ר"ה בע"ש ולא נזדמן להם שופר עד שכבר התפללו של שבת ועדיין הוא יום שמותר ומחויב לתקוע, ואני בעניי אינני רואה אפי', ריח קושי' דהרי כאן בתפילין הטעם משום דהוי תרי מילי דסתרי אהדדי כמ"ש ב"י וטו"ז כאן והרי בהדי' כתב טו"ז שם סי' ת"ר דאין למנוע לתקוע שופר משום תרי מילי דסתרי דודאי לא מבטלי' מצוה בזמנה בשביל סתרי אהדדי דזה לא אמרינן אלא בשאינו תלוי המצוה באותו הזמן ע"ש:

ואי קשי' לי' הא גם בתפילין מבטלי' מצוה בזמנה משום סתרי

אהדדי דהא כל שעתא ושעתא מצוה הוא ואפי' קיימם בשעה זו חייב לקיימה אח"כ וא"כ כשלא הניחם בשעה זו אפילו הניחם קודם ואח"כ מ"מ מצות שעה זו ביטל וכמ"ש תוס' שבת קל"א ד"ה ושווין לענין ציצית ומזוזה ע"ש אבל בזה נ"ל סברא ישרה דהרי הטור והמחבר פסקו שם דלילה זמן תפילין רק דרבנן אסרו ופטרו להניח תפילין בלילה והרי אין הלילות שווין בכל זמן ובליל תקופת טבת פטור מהנחת תפילי' כמו בלילות קצרות וא"כ אין לדבר קצבה כמה שעות במעל"ע פטרוהו רבנן מהנחת תפילין והא ודאי כשפטור מדרבנן לא מקרי ביטול מצוה דיש כח בידם לעקור דבר מה"ת בשב וא"ת ועיי' רשב"א ר"ה ט"ז ד"ה למה וכיון דחיוב תפילין מה"ת שווה ביום ובלילה ורבנן פטרותו בלילה והם שעות שאין להם קצבה שפיר אמרינן דאם התפלל ערבית לא יניח תפילין משום תרי מילי דסתרי כיון שכבר עשאו לילה ולא שייך לומר דאין מבטלי' מצוה בזמנה וכו' שהרי אין זמנה ביום יותר מבלילה וגם אין קצבה כמה שעות יוכל לבטל במעל"ע:

ועוד נ"ל לחלק דהרי מבואר בדברי חי' רשב"א הנ"ל דכשמבטל מצות עשה עובר על בל תגרע עיי"ש ונ"ל מסברא דבתפילין אף דמצוה להניחם כל היום מ"מ אם הניחם רק שעה אחד שוב אינו עובר על בל תגרע וכמ"ש תוס' ר"ה ט"ז ד"ה ותוקעים שאם עשה מצוה אחד ב"פ ליכא בל תוסיף ע"ש ה"נ מצוה שיש לה משך זמן אם אינה מקיימה כל משך הזמן ליכא בל תגרע ולפי"ז י"ל דוקא בשופר דאיכא בל תגרע כשמבטלה אין מבטלי' משום תרי מילי דסתרי אבל בתפילין מיירי שכבר הניח תפילין היום שעה אחד דשוב ליכא בל תגרע ושפיר מבטלין משום תרי מילי דסתרי:

ויש קצת ראי' למ"ש מהא דקתני בברייתא שבועות כ"ה ע"ב לא הנחתי תפילין היום וכו' והאי היום גרותר והו"ל למנקט שלא הנחתי תפילין אלא לפימ"ש תוס' שם דאתו לאשמעוני' אע"ג דליתא בלא אניח ולפ"ז דוקא באומר היום ליתא בלא אניח דהוי נשבע לבטל את המצוה כיון שלא יניח היום כלל אבל בלא היום לא משמע לעולם ועיי' תוס' שבועות כ"ה ע"א ד"ה איני א"כ כשהניח שעה חדא שוב ליכא בלא אניח משום נשבע לבטל את המצוה כיון שאינו עובר על בל תגרע בביטולה ויש לדחות:

ושלישי' על כולו לפימ"ש מג"א סי' רס"ו בשם בה"ג ורמב"ם דאפילו לרבנן דזמן תפילת המנחה עד הערב יכול לצלויי של שבת בע"ש אע"ג דבחול אסור להתפלל ערבית בזמן ההוא וביאר מג"א הטעם משום דתפילת ערבית נגד אברי' ופדרי' שמקטירן בלילה ובשבת אסור ליתנו דאמרינן ולא עולת חול בשבת ע"ש ולפי"ז בשלמא בתפילין אם התפלל ערבית כבר עשאו לילה כר"י ותפילין אסור להניח בלילה שפיר הוי תרי מילי דסתרי דאי אפשר להיות יום ולילה בפ"ע לכן אינו מניחן אבל שם בשופר אם כבר התפלל של שבת בזה עדיין לא עשאוהו לילה דהרי יכול להתפלל של שבת גם ביום אלא שעשאוהו שבת מבעו"י ועיין בתוס' הרא"ש ברכות כ"ז שהק' אהא דרב צלי וכו' משבת כ"ג דאמרינן ובלבד שלא יקדים ותי' שאין זו הקדמה כיון שהי' מקבל עליו שבת באותה שעה עיי"ש וכיון דלא מהני קבלה מטעם שכתב הטו"ז קודם לזה ל"ה תרי מילי דסתרי ואין מבטלין מצוה בזמנה בשביל זה דהוי רק מחזי כתרי מילי דסתרי, ואין להקשות א"כ דלא מתני קבלה יצטרכו להתפלל עוד הפעם של שבת כקושי' תוס' הרא"ש דהוי הקדמה דל"ש תי' הנ"ל כיון דלא מהני הקבלה ז"א דאפי' בקבלה בטעות דודאי ל"מ קבלה אמרינן בברכות ב"ז שאני צבור דלא מטרחינן להו ועיין תוס' שם והכי פסקינן בסי' רס"ג סי"ד ושפיר אין צריך להתפלל עוד הפעם של שבת, וגם אין לומר כיון שתקעום יצטרך להתפלל משום תרי מילי דסתרי דלא שייך זה אלא בקו"ע אבל לא בשב וא"ת וא"ש:

וכזה נדחה נמי מה שתי' מעלתו דבתפילין מהני קבלתו להיות לילה כיון שאינו מפקיע עצמו בזה ממצוה דאורייתא דהא מה"ת לילה זמן תפילין אבל בתקיעת שופר נהי דבקבלת שבת אינו מפקיע עצמו ממצוה דאורייתא דהא מה"ת מותר לתקוע בשבת אבל בקבלת לילה מפקיע עצמו ממצוה דהא לילה לאו זמן תקיעה כלל לא מהני קבלתו ולפימ"ש ז"א דהא במה שהתפלל של שבת אינו עושהו לילה כלל רק עושהו שבת ביום וא"כ גם כאן אינו מפקיע עצמו ממצוה דאורייתא ועוד דבמה שעושהו לילה אינו מפקיע עצמו דאורייתא דאטו אסור לתקוע בלילה בלי שבת ואם תוקע ודאי יוצא יי"ח תקיעת שופר כמ"ש טו"ז שם סי' ת"ר לענין מילה בשבת:

אבל בלאה"נ דבריו אין להם מובן כלל דאטו מהני קבלתו ורצונו להפוך יום ללילה ומה דאמרינן כיון שהתפלל ערבית עשאו לילה היינו דעביד כר"י דמפלג המנחה הוי לילה ואם מניח אז תפילין עשאו יום דעביד כרבנן והוי תרתי מילי דסתרי אבל לא שיוכל לקבל ע"ע שיהי' ביום לילה רק שיכול לקבל ע"ע תוס' שבת מבעו"י עיין ר"ן יומא פ"א וא"כ אין לומר דקבלת לילה לא מהני משום דמפקיע מצות תקיעה דלאו ברצונו תלי' מילתא רק דעב"ד כר"י ובזה כל דבריו דחוי' מעיקרא:

ומה שפלפל כבוד ידידי מחו' הגאב"ד דט"פ כי' דכל יום מצוה באפי נפשה תמוה בעיני דאי נימא לילה זמן תפילין מצוה א' הוא משבת לשבת כיון דלא מפסקי לילות מימים וכדאמרינן סוכה מ"ה ע"ב סוכה דלא מפסקי לילות מימים כולהו ז' כחד יומא אריכא דמי:

ובגוף הקושי' נ"ל לחלק עוד דהתם גבי תפילין דאסור להניחם בלילה משום שמא יישן בהם אינו תלוי בלילה או ביום אלא בזמן שכיבה חיישי' שמא יישן בהם וא"כ כיון שהתפלל ערבית ומסתמא קרי גם ק"ש וכמ"ש תוס' רפ"ק דברכו' וא"כ עשאו זמן שכיבה ואסור להניח תפילין כמו בלילה גזירה שמא יישן בהם אבל תקיעת שופר דתלוי ביום אף שהתפלל ערבית מ"מ לא מבטלי' מצוה בזמנה משום תרי מילי דסתרי וא"ש:

ומילתא דתמיהא מידכר דכירנא במ"ש הטו"ז סי' ת"ר דאפי' הי' יודע שיביא שופר אח"כ ואפ"ה קיבל שבת עליו דלא מהני לי' לאפקועי החיוב של שופר דקבלה לא עדיף משבועה וקי"ל דאין שבועה חלה לעבור על המצוה והוא פלא דהרי קי"ל ביו"ד סי' רל"ו ס"ה ובאו"ח סי' תק"ע ס"ג דשבועה חלה לבטל את המצוה בכולל וה"נ הקבלה בתוס' שבת הוא בכולל עם דבר הרשות ואמאי לא מהני מיהו בדוחק יש ליישב דהרי מבואר שם סי' תק"ע סעי' א' דבלשון קבלה אינו חל על דבר מצוה אפי' בכולל וטעמא נ"ל דהא דקבלה מהני היינו כמ"ש הר"ן בנדרי' ח' דדרשינן בפיך זו צדקה והה"נ לכל דבר מצוה אבל לבטל את המצוה שאינו מצוה אין קבלה חל כלל וה"נ מה שמקבל עליו תוס' שבת בזמן הראוי לתוס' היינו משום דגלי רחמנא דמצוה להוסיף מחול על הקודש אלא שלא נתנה בו תורה שיעור ואם רצה להוסיף רק כ"ש סגי עיין ר"ן יומא פ"א אבל אם מקבל תוס' מתחילת שקיעה שהוא ג' מילין ושליש מיל או רביע קודם ביהש"מ הוי קבלה לדבר מצוה ומהני אבל לבטל מצות תקיעת שופר אינו מצוה ולא מהני. אבל מ"מ הדמיון לשבועה קשי' והו"ל לדמותו לקבלה לדבר מצוה וצ"ע. והי' זה שלום וברכה כנפשו ונפש ידידו דוש"ת:

עמרם ה"ק בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה