אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה רכה

תשובה רכד

סקאלא יום א' י"ב שבט תר"ך לפ"ק

ה' ישפות שלום וברכה לכבוד אה ידידי הרבני המופלג החריף ובקי מ' מענדיל נ"י מו"צ בק' טאלמיטש

תמול בש"ק קבלתי מכתבו וע"ד שאלתו באשה אחת מיושבי הכפרים שבסביבותיו שאבי' הי' דר בעיר הקרובה לשם ומת שם והאשה לא ידעה שמת רק שנאמר לה שהוא חולה מאד ונסעה לשם ובבוא' לפני בית אבי' ראתה נר דולק ונבהלה ויצא משם איש א' לנגדה ואמר לה שתלך לבית אחותה וכשבאת' לשם ומצאה שאחותה מתאבלת על אביו התחיל' גם היא לנהוג אבילות ואח"כ הלכה לבית אבי' אשר אמה מתאבלת שם וכ"ז הי' ביום הששי להתחל' האבילו' ולמחרתו נסעה האשה לקהלתו ושאל' את רו"מ אם צריכ' להשלים הז' ומי אבילות משעה שנודע לה והורה רו"מ להחמיר שתמו' לעצמ' ואח"כ בא חכם א' לגבולו וערער על הוראתו והורה שא"צ להשלים והדין שהוא מונה עם האבלי' שבעיר ואמר שמ"ש הש"ך בסי' שע"ה סקי"א וסקי"ג דבעינן דוקא שבא אצלם למקום שמת היינו לאפוקי אם הם בעיר אחרת לא בעיר שמת אבל כל שבא אל האבלי' שבעיר שמת שם מונה עמה' ורו"מ מחזיק בהוראתו ואומר שכוונת הש"ך היא דוקא שבא אצלם לבית שמת שם אבל לבית אחר מונה לעצמו וכ' שרב גדול אחד מחזיק בידו ושאל חו"ד הנה האמת היא שבפי' דברי הג"א והש"ך הנ"ל נראה יותר כדברי החכם המערער ומקו' הקבורה שבהג"א וש"ך יוכיח שא"נ לומר שמצא האבלי' במקו' הקבור' ממש אבל מ"מ בעיקר ההוראה נראה שיפה הורה רו"מ דזה פשיטא דאם נודע לו קודם שבא לבית האבלי' אף שכבר הי' בעיר שמת שם ודאי דמונ' לעצמו וכמבואר מדברי הרא"ש שכ' וז"ל אבל צריך להיות שלא ידע שמת המת עד בואו אל בית אחיו וכו' ע"ש ומבואר דלא סגי במה שלא יודע לו עד בואו לעיר הזאת וכ"מ יותר מד' הטור ע"ש וכיון דהכי היא א"כ בנ"ד אף שלא נודע לה עד בואה לבית אחותה ל"מ דכיון שאמה שהיא גדול הבית לא הית' שם אז בבית שנודע לה ל"מ כדאמר ר"י והיא שיש גדול הבית בבית ומבואר להדיא דבעינן שיהי' הגדול הבית בבית ההיא דוקא ולא סגי במה שגדול הבית בעיר הזאת ואף שרש"י פי' התם דלמעוטי אתו דאם הגדול בא אצל אבלי' הקטני' ל"מ מ"מ ודאי דנמי למעוטי אתי דאם אין הגדול במקו' האבלי' אין אותו הבא מונה עמהם כמ"ש הרמב"ן בס' תה"א הביאו הב"י וא"כ מדאמר ר"י והוא שיש גדול הבית בבית מבואר שצ"ל דוקא בבית הזה ולא סגי במה שהוא בעיר הזאת ואף שהש"ך שם כ' שדברי הרמב"ן העיקר תלוי במה שהגדול מונה עמהם או לא דכל שהגדול מונה עמה' אז גם הבא ממקו' קרוב מונה עמהם ולכן פ' דכל שהתחיל הגדול לנהוג אבילות בשוה עם הקטני' אף שהלך משם לעסק אחר והבא ממקו' קרוב לא מצא גדול הבית שם בעת ביאתו כיון שחזר הגדול לשם תוך ז' גם זה הבא מונה עמהם ע"ש בש"ך הנה אם הייתי כדאי הייתי דן בדבר דאף אם דעת הרמב"ן הי' כן מ"מ הרמב"ן לטעמי' אזיל שסובר דכל שבא ממקו' קרוב אף שנודע לו במקומו ואח"כ בא למקו' האבלי' תוך ז' מונה עמהם וכמ"ש הטור בשמו ומש"ה די כשבא גדול הבית אח"כ גם ביום ז' ואף שפ' הרשב"א בתשו' הובא בס' בד"ה שהבא נגרר אחר הנמצ' ולא הנמצ' אחר הבא היינו למעוטי כשבא גדול הבית שכבר התחיל להתאבל אצל הקטן שלא נודע לו מהאבילות עד שבא הגדול אצלו כמבואר שם אבל כאן כיון שהתחילו הקטני' לנהוג אבילות בשוה עם הגדול והגדול בא אצלם תוך ימי אבילות זה שלא שמע מאבילות עד שבא אצל האבלים אף שלא הי' אז גדול אצלם מ"מ כשבא אח"כ מהני אמנם זה לשטת הרמב"ן אבל לדידן דקיי"ל כסתימת הש"ע בס"ט שסתם כד' הרא"ש דכל שהתחיל באבילות לא יקצר כשבא אצלם י"ל דל"מ כשבא הגדול אחר כך אצלם דלא כהש"ך ומ"מ אינו כדאי לחלוק על הש"ך ולהחמיר באבילות אבל צ"ל לד' הש"ך דאף שבעינן שיש גדול הבית בבית וכל שבא אח"כ למקום גדול הבית נראה דל"מ לד' הרא"ש והש"ע מ"מ כיון שבתחלת האבילות הי' גדול הבית שם בבית מש"ה מהני אם יחזור הגדול תוך ז' אף אחר שבא הקרוב ותדע דהא לד' הש"ך אם הלך הגדול לביה"ק אף שלא חזר כלל אם בא הקרוב תוך ג' מונה עמהם גם לד' הרא"ש אע"כ דכיון שבתחלת האבילות הי' הגדול בשם וגם הית' הליכתו לצורך המת מיחשב כאלו הי' שם מתחל' ועד סוף לענין הקרוב הבא תוך ג' ה"ה די"ל שפיר דבאם בא הגדול תוך זיין אף שלא הלך לצורך המת כיון שבא הגדול תוך ז' מיחשב כמו שהי' מתחל' ועד סוף שם גם לענין הקרוב הבא תוך ז' אבל בנ"ד שלא הי' הגדול שם מתחל' ועד סוף רק בבית שמת המת שם והוא נודע לה בבית אחות' אף שבאת' אח"כ למקום אמה שהיא הגדול בבית שמת המת ל"מ לדעת הרא"ש שפ' בש"ע ס"ט כוותי' ע"כ לפע"ד יפה דן רו"מ ויפה הורה וה' יגדור פרצת עמו ישראל ברחמים במהר' ושלום כנפשו ונפש הדו"ש הכותב מתוך טרדות שונות:

שלמה במוהר"י

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה