אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה קעה

תשובה קעד

סקאלא יום ג' ד' תשרי תרל"ב לפ"ק:

תחל שנה וברכותיה לכבוד אה' יד"נ הרב המופלג בתורה ובחסידות איש חמודות ירא ושלם בנש"ק מוה' בנימין וואלף נ"י.

ע"ד השאלה ששאל אותי הסופר מק' אסטילא איך שכ' ס"ת ולא ידע הדין שצריך לקדש שם אל שבתיבות בית אל בכ"מ. זאת תשובתי

הנה בדין זה רבתה המחלוקת בין פוסקים האחרונים והנה בס' ברכ"י סי' ער"ו הביא ד' הא"ר סי' קמ"ב כ' ששאל לכמה סופרים ואומרים שאין מקדשים אותו כלל. אמנם הברכ"י כ' שדעתו נוטה כד' האומרים שהוא קודש וצריך לקדשו. ולבסוף כ' ואח"ז רב ראיתי בתק"ס חדש שכ' שהוא חול ואם קבלה נקבל וצריך שיעידו סופרים מובהקים שכך קבלו מרבותיהם דקבלו מרבם דא"צ לקדשו והקבלה מכריע עכ"ל ולדידי הי' נראה דכיון שהעיד הא"ר ששאל לכמה סופרים ואומרים שאין מקדשים אותו וע"ז סמך הא"ר ודאי דלסופרים מובהקים שאל זה גופא הוי כאלו אומרים שיש להם כן בקבלה כמ"ש הרשב"א בת"ה בית ג' ש"א לענין עוף טהור דנאכל במסורת שסומכין על אותן המקומות שפשט היתרן בהם שכיון שהם אוכלין אותן בודאי קבלו מסורת מאבותיהן שהם מותרין כו' ע"ש וה"ה בנ"ד אמנם מה שהי' לבי נוטה לד' המחמירין הוא דהא קאמר הש"ס בפסחים דקי"ז דאמר רב ידידי' נחלק לשנים לפיכך ידיד חול יה קודש ע"ש וא"כ בשם בית אל דודאי נחנק לשנים אף דשם מקום הוא מ"מ הא גם ידידי' שם איש הוא ואע"פ כיון שנחלק לשנים אמרינן דיה קודש ה"ה בבית אל. ואף דידידי' שנקרא בו שלמה ע"ה מפ' בקרא דע"ש הקב"ה נקרא כדכ' בקרא בשמואל ב' י"ב כ"ה וע"ש בפירש"י מ"מ גם בית אל נקרא ע"ש הקב"ה כדכ' קרא ר"פ ויצא וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כ"א בית האלהים וגו' ויקרא את שם המקום ההוא בית אל וגו' וכ"כ רש"י שם בהג"ה בפי' שע"ש שהיתה עיר האלהים קראה בית אל ע"ש וכ"כ הרמב"ן שם בפירושו וע"ש במ"ר וכ"ב רש"י בחולין דצ"א ע"ב אלא ששם כ' וז"ל וע"ש שיהי' בית אלהים קראו בית אל וע"ש בח' מהרש"א בח"א וכן מפ' בקרא בפ' וישלח ל"ה ז' וט"ו ע"ש ואף אם נאמר דדוקא בידידי' לרב דנחלק גם לשני שיטין כמ"ש בפסקי מהרא"י סי' קפ"ח הוא דקאמר הכי כמ"ש בתשו' פ"י ס"א חא"ח סי' ו' מ"מ הא גם בית אל אם נחלק לב' שיטין כשר כמ"ש בתשו' פ"י שם ובתשו' ח"ס סי' ע"ר פ' כן מסברא דנפשי' א"כ דומה לידידי' לרב ומסתייע זה לד' המחמירין. אמנם מה שיש לסייע לד' המקילין לפענ"ד הוא מקרא דכ' במלכים א' ט"ז ל"ד בימיו בנה חיאל בת האלי את יריחו ויקרא כן ע"ש שהי' מבית אל כמ"ש רש"י שם ואם הוא שם הק' לא הי' לו לכתוב כן ובפרט שתיבת האלי נכתב בסגול תחת העין ונעשה ע"ז מקודש חול דשם הק' אל נקוד רק בצרי ואל הנקוד בסגול הוא רק שם ועיין בא"ר שם ובברכ"י שם ובס' מלאכת הק' ר"פ לך ובתשו' הג' רע"א סי' ע' ומוכח מזה שהוא חול ע"כ אם שאיני כדאי להכריע נלע"ד להכריע דבית אל דכ' ב' פעמים בפ' לך גבי אברהם אע"ה זה ודאי חול הוא וא"צ לקדש. אמנם בית אל דכ' בפ' ויצא ובפ' וישלח גבי יעקב אע"ה צריך לקדש דודאי בית אל של יעקב אינו בית אל של אברהם דהא גבי יעקב כ' ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשונה ואם הוא בית אל של אברהם הוא נקרא בית אל מכבר בימי אברהם א"ו שאינו בית אל הנ"ל וכ"כ הרמב"ן שם בפירושו בפי' וכ"כ רש"י בהגה בפי' בית אל לא זה הו הסמוך לעי ע"ש ובית אל של אברהם הוא הי' סמוך לעי כדכ' בר"פ לך במקרא. וכ"כ רש"י בס' יהושע בסי' ט"ז פ' י"ג שבית אל שאצל העי מנחלת בנימין הוא כמפ' שם בפ' כ"ב אבל לוז שקראה יעקב בית אל הוא בגבול המפסיק בין יוסף לבנימין ובית אל זה של יוסף הי' כמפ' שם ע"ש בפירש"י ומש"ה א"ש הכל דבית אל של יעקב שקראו ע"ש בית אלקים כנ"ל קודש הוא וצריך לקדשו וזהו בית אל של לוז אבל בית אל של אברהם שאצל העי שנקרא סתם בית אל מאז כמ"ש הרמב"ן ר"פ ויצא זה חול הוא ומש"ה ל"ק מחיאל בת האלי דנראה שהי' מבית אל שאצל העי שהוא בית אל של בנימין ומש"ה בנה יריחו שהוא גם כן בנחלת בני בנימין וע"ש בפירש"י ובהגהת הגרי"ב ומש"ה תמהו רבותינו מפני מה תלאו באחאב שהוא לא הי' מלך על שבט בנימין ותי' שתולין הקלקלה במקולקול. הן אמת שהא"ר מביא ראי' מהסופרים לנדון דידי' ושם הי' השאלה לענין בית אל שבר"פ ויצא עש"ה ובפרמ"ג או"ח סי' קמ"ג מ"מ אני אומר אולי שמע השומע וטעה ולא על הג' בעל א"ר ח"ו אני אומר כן אלא על הסופרים שאמרו בפניו כן אולי הם שמעו מרבם דבית אל א"צ לקדש. אמנם רבותיהם לא הי' להם בקבלה רק על בית אל דאברהם והם טעו וסברו דגם בית אל דיעקב א"צ לקדש וז"א כמ"ש ע"כ עלה בדעתי להורות לפי חו"ד שבית אל שבפ' לך א"צ תיקון. אמנם בית אל שבפ' ויצא ופ' וישלח צריך תיקון ואופן התיקון אף שהארכתי בתשו' בכ"מ ששם שנכתב לשם חול מותר למחוק ולתקן כמ"ש הש"ך סי' ער"ו ושם הבאתי ראי' ברורה מהא דמ"ס פ"ה ה"ג מרבנן דפליגי על ר"י בהא דנתכוין לכתוב יהודא דקאמרי דמוחקו וכותב את השם ואף שבספר אור זרוע סי' תקנ"ו כ' דאין הלכה בזה כת"ק דר"י בררתי שם דלא קיימא לן כאור זרוע בהא וכן משמע מירושלמי פ"ק דמגילה בהא דא"ר שמעתי מן חביבי אם יתן לי אדם ס' תילים של ר"מ מוחק אני את כל הללוי' שבו שלא נתכוין לקדשו והובא בתוי"ט פ"ד דסוכה וראי' זו הובא בתשב"ץ ח"א סי' קע"ז. מיהו זה דוקא בכותב השם לשם חול אבל אם כ' השם סתם בלא כוונה בזה יש פלוגתא בין הפוסקים ורבו המחמירים כמ"ש בס' ברכ"י סי' ער"ו ובנ"ד נראה דהוי ככותב סתם. ופשיטא דל"ד להא דיהודא ואף ל"ד להא דהללוי' לר"מ דשם לר"מ פירושו הללוי' הללוהו בהילולים הרבה כדאמר ריב"ל בפסחים דקי"ז. ואם כן אף למ"ד די"ה שבהללוי' הוא קודש עכ"פ ר"מ לא נתכוין לקדשם משום שנתכוין לפי' חול הללוהו והוא בהילולים מה שאין כן בהא דבית אל דאף אי אל הוא קודש משום הנקרא בית אל ע"ש בית אלהים עכ"ז אין בית אל יוצא מידי פשוט שהוא שם מקום וא"כ אף שבשעת כתיבה לא ידע שצריך לקדשו ונתכוין שהוא שם מקום ולא נתכוין שהוא שם קדוש מ"מ לא מיקרי ככותב לשם חול דהא גם אי הוא קדוש פירושו נמי שם מקים רק הוי ככותב סתם וא"כ להרבה פוסקים אם הוא באמת שם קודש אסור למחוק בכה"ג וחוץ מזה הנה הסופר אמר ני שבתחלת הכתיבה אמר שכותב לשם קדושת הס"ת ולשם קדושת השם ע"ד שכ' הט"ז רס"י ער"ד ובכה"ג כתבתי בתשו' שאף שרבו החולקים על הט"ז מ"מ לכ"ע אסור למחוק אח"כ אם כ' שם א' שלא לשמה ואף אם נתכוין לשם חול מ"מ לא אתי מחשבה ומבטל דיבור כמ"ש התוי"ט ריש פסחים ובס' פ"י בגיטין דל"ב בתוס' ד"ה מ"ד ע"כ לא הי' בנ"ד תיקון נכון לדעתי רק לסלק היריעות שנכתב בהם בית אל דיעקב בלא קידוש ולכתבם מחדש בקידוש ספק. אמנם עתה הגיעני מכתב מהסופר הנ"ל שבא לשם איש א' ואמר לו שנראה לו שבעת שנתוודע לו שצריך לקדש בית אל מספק זה נתוודע לו תיכף אחר שכתב בית אל הראשון או השני ואם כן אחר שנתוודע לו מזה בודאי קודש כל הבית אל שכתב אחר שנתוודע לו ע"כ כתב שכעת הוא מסופק בזה אם הוא כדברי שנראה להאיש הנ"ל וא"כ בודאי קידש אח"כ כל בית אל שאחר הראשון או השני או אפשר לא נתוודע לו זה רק אחר כתיבת כולם עכ"ד. ואם כן לענ"ד יש להכשיר בלא תיקון כיון שבארתי שבית אל של אברהם ודאי דא"צ קידוש לדעתי והבית אל של יעקב אף שכתבתי שלדעתי צריך לקדש מ"מ כיון שמד' הא"ר מבואר דא"צ קידוש והביא דבריו הפמ"ג א"ח סי' קמ"ג ולא ערער וכ"מ מד' תשו' ח"ס סי' ע"ר (א) **(הג"ה מבן המחבר ומבואר יותר דתשו' ח"ס ח' ו' סי' ה' וז"ל שם ופ"א נשאלתי מסופר א' אם צריך לקדש בית אל ואז עדיין לא נדפס הספר בנ"י ואמרתי מסברא דאין קודש דהרי חז"ל עשאו יו"ט מגילת תענית ביום דאתבטלא אדרכתי' משטרא וכו' וקשה מה יעשו בשטרות הנכתבים בעיר בית אל שצריך לכתוב שם העיר וכ"ש בגיטי נשים אלא ש"מ דאינו קודש עכ"ד שם:)** וכן בס' בית אהרן שהוא אחרון שבאחרונים כ' בסתם שהוא חול ולא חילק וצ"ל לדידהו דאף דמבואר בש"ס גם ידידי' דאם נחלק לשנים הוי י"ה קודש שה' דשלמה לא נקרא בשום פעם עוד בשם ידידי' רק בשם שלמה. אם כן נראה שהקדוש ברוך הוא ששלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידי' אין הכוונה שיהי' נקרא בשם זה רק לשם לויו לבד וכ"כ בס' ט"ג אחר לק"ש עיירות ע"ד הב"ש בפיסקא המתחלת גרסינן בפא"ט ע"ש בט"ג סק"ב ע"כ נשאר השם בקדושתו אבל שם בית אל אף דיעקב קראו ע"ש בית אלהים מ"מ כיון דקראו ע"ד לקרוא המקום אח"כ בשם זה וכדכ' בתורה כ"פ וכן בנביאים בכ"מ א"כ בעת הקריאה קראו יעקב ע"ש שיהי' שם חול ולא יהי' שם הק' שגור בפי הכל בכל עת כשיקראו שם העיר ע"כ אף בית אל דיעקב היא חול כן נראה לפ"ד הגדולים הנ"ל ואין להקשות מש"ס סוטה ד' יוד גבי שמשון אמנם לפמ"ש התשב"ץ ח"א סי' קע"ז בביאור הש"ס הנ"ל לק"מ וע' בכ"ש בסנהדרין דס"ה מבואר דמד' הש"ס כפשטה ולא ראה ד' התשב"ץ הנ"ל וד' הבכ"ש צ"ע מש"ס פסחים הנ"ל וע' תשו' פ"י הנ"ל וא"כ עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא אם צריכים לקדשו וכיון שהסופר מסופק אולי קידשם הוי ס"ס להתיר וגם לפמ"ש למעלה דבנ"ד לא הוי ככותב לשם חול רק ככותב סתם א"כ יש עוד כמה סניפים קטנים להתיר א' דעת הט"ז שבדיעבד די בקידוש בתחלת הכתיבה ובתשו' כתבתי די"ל לפ"ז אף בכ' לשם חול מהני משום דאין מחשבה שמתחלה מבטל דיבור הקדום ומכ"ש בכותב סתם וגם לפ"ז יש לצרף קצת ד' הרדב"ז שס"ל דא"צ לקדש רק שם הוי' ולא שאר השמות והב"י הביא בשם הריא"ס שכ' שקצת סופרים אומרים כן הגם שהני סניפים אין כדאים לסמוך עליהם כי כה"פ חלקו על הט"ז עיין בס' ברכ"י ובתשו' כתבתי שאפשר גם הט"ז מודה ולא אכפול הדברים וגם על הרדב"ז חלקו כל האחרונים ע' בס' ברכ"י ובס' מה"ק ח"ב וגם הב"י בש"ע סתם להיפך מ"מ סניפים קטנים הוי לצרף לס"ס דלעיל וגם יש צירוף דעת הרמב"ם שס"ל שמברכין על ס"ת פסול ואף דלא מצרפינן דעת הרמב"ם לספק רק בשכבר הוציאו הס"ת ונמצא בו פיסול ספק וגם הרמב"ם עצמו לא כ"כ רק בשאין ס"ת אחרת לקרות בה כמ"ש הכ"מ רפ"י מה' ס"ת מ"מ סניף הוי לס"ס דלעיל וע' תשו' ח"ס חא"ח סי' קע"ח והארכתי בתשו' אחרת ואכ"מ הכלל שלפ"ד הסופר שספוקי מספקא לי' אולי קידש בית אל דיעקב נראה להכשיר לקרות בס"ת ההוא בלא תיקון ומ"מ למעשה צריך שיסכים עוד רב מובהק בהוראה בענינים אלו ואשר שאל אותי הסופר הנ"ל בשם כ"ת על ס"ת שבפסוק שמע ישראל לא סיים השיטה בתיבת אחד רק כ' עוד תיבות בסיום השטה ובמ"ס פ"ט אי' דאחד צריך שיהא בסוף השטה פשוט לענ"ד שא"צ תיקון בדיעבד כי לא הובא זה בש"ע כלל וגם לא גרע מכל מה שמבואר בהגהת רמ"א סס"י ער"ה דסיים רמ"א על כולם דכל אלו הדברים למצוה ואם שינה לא פסל וכ"מ להדיא מלשון ס' מנחת שי שם בפ' ואתחנן וליקרת הימים לא יכולתי להאריך יותר ויתחדש עליו שנה טובה ומבורכת מאד"ה כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה.

שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה