אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה קעב

תשובה קעא

סקאלא יום ב' כ"ו שבט תרל"ב.

להרבני המופלג הוותיק מוה' יעקב ליפא סופר סת"ם בק' אזיראן.

מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו שבפ' מקץ נזדקר לפניו בפסוק ויאמר שלום לכם וגו' אלקיכם וגו' כ' אלקי' במקום אלקיכם ובדעת רו"מ לגרור כל השיטו' מלמעלה מזה מן תיבות יתן לכם רחמים ויכתוב בכתיב' דקה על הגרר עד שיכתוב עד תיבת אלקי' הנ"ל שיצרף תיבת אלקי' הנ"ל לכתוב אצלו יחנך בני וכאשר הציע דבריו לפני הרב החסיד בש"ק מ' בנימין וואלף לא הסכים עמו כי חשש אולי בעת שכתב המ' סתומה של אלקים הנ"ל הי' כוונתו על הכ' הנטפל להשם והיינו שכן לא נתקדש' ה"מ בקדוש' השם רק בקדוש' נטפלין ורו"מ כ' שאין זה חשש שיודע בבירור שבעת שכ' אות המ' נתכוין לכתוב מ' רק שסבר שכבר כ' מקודם אות הכ' ועוד אפי' לפי חשש הרב הנ"ל מה איכפ' שנתכוין לקדשו בקדוש' נטפלין אדרבה מעלין בקודש וגם הנטפלין קודש שכבר קידשו השם עכ"ד והנה בראש אני תמה על רו"מ וביותר על הרב הנ"ל דלא ראו מ"ש בפתחי תשו' סי' ער"ו סק"ב אם אריך למיעבד הכי שיהי' השם שלמעל' עתה לשם שלמט' אמנם יותר תמי' נשגבה לפ"מ שנראה מכותלי מכתבו שהבין רו"מ שאות המ' סתומה שבשם אלקיכם היא מעצם השם רק הכ' שקודם המ' הוא מהנטפלין וז"א דפשיט דברייתא דשבועו' דל"ה ע"ב וברי"ף ורמב"ם וטוש"ע סי' ער"ו ס"ט דכמ' מאלקיכם הם נטפלין להשם ולא מאותיו' השם עצמו א"כ שפיר יש לחוש דכיון דמעיקרא לא נתכוין לקדש המ' רק בקדוש' נטפלין אולי אינו מתקדש עכשיו ממילא מעצמו כקדוש' השם עצמו דחמיר מקדושת נטפלין ולכאורה יש להביא ראי' דל"ח לזה דהא בתשו' עה"ג סי' צ"ה באם טעה הסופר וכ' אלקיכם במקום אלקים שיעש' מהכ' מ' וימחוק המ' וכ' וז"ל ורשאי כי מעשה הכ' בקודש כי מתחל' היתה מן הנטפלים ועושה אותה שרשיית עכ"ל וק' דהא אדרבה מטעם זה יהי' אסור דהא מקודם לא נתקדש' רק בקדוש' נטפלין ומאין יבא לה קדוש' השם ואף די"ל דכיון שהי' צריך לכתוב אלקים תלינן דודאי נתכוון לכתוב אלקים וכיוצא בזה כ' בתשו' הגאון רח"כ בסי' מ"ז אמנם מדברי התפל"מ סי' ער"ו מוכח איפכא שכ' אהא דש"ע שם סי"ב דהי' לו לכתוב השם וכ' יהודא כו' ע"ש דמיירי דוקא שהסופר לפנינו ואומר שקידשו הא לא"ה חיישינן שמא נתכוין לכתוב יהודא ש"מ דאף דעומד במקום שהי' צריך לכתוב השם אפ"ה חיישינן שמא כיון שכ' יהודה שמא נתכוין לכתוב יהודא ואולי אפשר גם הג' רח"כ מודה להתפל"מ ועיין בס' מלהק' בסי' ואו סק"ד וא"כ בהא דהעה"ג תיקשי כנ"ל ועוד דבס' נחלת אריאל והובא בנו"ב קמא סי' ע"ו דאם טעה וכ' אלקינו במקום אלקים ועשה מנ"ו מם סתומ' אף כשכ' נ"ו כ' לשם נטפלין ולא לשם העצם ואעפ"כ לא איכפ' לן במה שהם עתה שם אלקים ומבואר שאין זה חשש אמנם כ"ז אם נאמר דקיי"ל כרד"ך ריש בית א' וכן הסכים הפר"ח באה"ע סי' קכ"ה דאם נכתב קצת מאות של השם שלא בקדוש' השם וגמרו בקדוש' דפסול וכן באות בסת"מ שנכתב קצתו בח"ת וגמרו אח"כ בכתיב' וא"כ אנן דקייל כתה"ד וריב"ח ובנו הרלב"ח דאם נגמר האות בכתיב' אף שקצתו הראשון נעשה ע"י ח"ת כשר וה"ה לנכתב שלא בקדוש' דכוותי הוא כמ"ש הג"פ בסי' קכ"ה א"כ אין ראי' מהא דעה"ג והנ"א דשאני התם דגמרי לשם השם משא"כ בנ"ד ע"כ חזר חשש הרב הנ"ל למקומו כיון שרו"מ עצמו חומר שבעת שכ' המ' נדמה לו שכבר כ' הכ' א"כ כתבו בכוונ' נטפלין ואיך יבא ממילא לקדוש' השם עצמו ואמנם חוץ מהחשש הנ"ל מפ' בירושלמי פ"ק דמגל' דגרסינן התם טעה והשמיט פסוק א' אם יש בו ב' וג' שיטין מתקנו וקורא בו ד' אינו קורא בו ופ"י בתשו' מ"ב סי' נ"ו בשיעור הדילוג שאם הדילוג הוא הרבה כ"כ כשיעור ד' שיטין שאסור לתקן ולהכניס הדילוג הרב הזה ואף אם עבר ותיקנו אין קורין בו וצריך לסלק היריעה ע"ש וא"כ בנ"ד שצריך להכניס ע"ג הגרר מן אלהיכם ואלהי אביכם עם אלקים יחנך בני בגרר הזה שלא הי' נכתב שם יותר בזה הרבה יותר מן ארבע' שיטין אסור ואין קורין בו מכל הלין טעמי נתבאר שאין לתקן היריעה באופן שכ' רו"מ אמנם יש בנ"ד תיקן פשוט לתלו' הכ' למעל' דאף דמקצ' השם אין תולין דוקא מקצת השם ממש אבל הנטפלין לשם שפיר מותר לתלו' כמ"ש הט"ז סי' ער"ו סק"ו ואף שכ' הט"ז שם ואף מי שיעל' על לבו להחמיר בזה כו' מבואר מלשונו שלרווחא דמלתא כ"כ אבל הט"ז עצמו ס"ל דהנטפלין תולין אף לכתחל' אם טעה וכ"כ בתשו' מ"ב סי' נ"ז לענין היוד שבשם אלקינו שמותר לתלותו וע"כ לא חלקו המהר"מ לובלין תשו' והט"ז סק"ז על המ"ב רק משום שס"ל שהיוד שבשם אלקינו היא שרשית ולא מנטפלין אבל בנטפלין מודי לי' דמותר לתלו' כמבואר בדבריהם וכ"כ המג"א סי' ל"ב סקמ"ז וכ"כ בתשו' כנ"י סי' ל"ו וכ"כ בתשו' פ"י ס"א סי' ה' ע"ש באריכו' והנה הב"ח נשאל מחתנו בעל הט"ז על עובדא כבנ"ד ששכח הסופר וכ' אלקים במקום אלקיכם ותלה אח"כ הכ' למעל' והשיב לו הב"ח בתשו' סי' קי"ד דהס"ת כשרה ואף שכ' שם הב"ח בסוף התשו' דלכתחל' הי' מורה שלא לתלותו אלא לסלק כל היריעה ע"ש והיינו משום דחשש לכתחל' שאף הנטפלין אין לתלו' ועיין בתשו' הג' רע"א סי' ע' מ"מ כיון שאף לד' הב"ח אינו רק חשש לכתחל' פשיטא דהלכ' כד' רה"פ המ"ב ומהרמ"ל והפ"י והט"ז והכנ"י דמתירין אף לכתחל' אמנם מה שיש לפקפק בתיקון זה היא משום דכיון דרו"מ שכיר הוא מאחרים לכתוב הס"ת א"כ י"ל דבעל הס"ת לא שכרו שיהי' הס"ת באופן זה כמ"ש הב"י בס' בד"ה סס"י ער"ו בשם התשב"ץ דמתיר לקדור שם שנכתב בטעו' וכ' דהא דאמר הש"ס בגיטין כל ס"ת שאין האזכרו' שבה כתובין לשמן אינו שוה כלום אע"ג דאפשר בקדיר' משום שהשוכר לכתוב לו ס"ת לא נתן לו שכר על כיוצא בזה לכן הפסיד שכרו ע"ש ואף דודאי אין התלוי' גנאי כמו הקדיר' ובהרב' ס"ת ישינים שנמצא כמה תיבו' ואותיו' תלוין ואם כן הוי כקליפ' דכ' שם התשב"ץ ח"ח סי' קמ"ט דל"ש לומר כן מ"מ נלע"ד כיון דהסופרים המובהקים עכשיו לא נהגו כלל לתלו' נראה דבעל הס"ת יכול למחו' בו ע"כ נלע"ד דישאל רו"מ את בעל הס"ת אם יאמר שכשר בעיניו לתלו' הך' למעל' יתקן כן ולא יביא יריעה שלימה לידי גניזה כמו שהאריך בזה המ"ב סי' נ"ו וסי' נ"ז אמנם באם לא נתרצה הבעל ספר בתיקון זה אין תקנה רק לסלק היריע' וכבר כתבתי בכמה תשו' דאין חשש בכה"ג לסלק היריעה ולכתוב אחרת במקומ' כיון דעתה פסולה היא ובפרט דבנ"ד הב"ח מחמיר לכתחל' וכל מ"ש ה"א ברור לענ"ד ומרוב טרדותי וכמה סיבות לא טובות לא יכולתי להאריך יותר ושלום כנפשו ונפש הדו"ש:

שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה