בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קנ
סקאלא יום ד' בדר"ח כסלו תרכ"ה.
אשיב ואו"ש לכבוד הרבני המופלג מ' בנימין אליעזר נ"י סופר סת"ם בק' טשארטקיב:
תמול קבלתי מכתבו וע"ד שאלתו שנמצ' בס"ת בא' שבשם אלקיך שרגל האלף דבוק בגג האלף דהיינו שהראש שלמטה מן היוד התחתונ' שבאלף הי' הראש דבוק מן הצד כולו להגג ולא נשאר קלף חלק בין היוד ובין הגג רק בכל משך רגל היוד הנ"ל בדקות שבה ושאל רו"מ וז"ל אם מותר להפריד כאם נגע הקוץ השמאלי של היוד העליונ' בהקו לפסק המג"א שכשר או אם דינו כאם נגע גוף הרגל בהאלף שהפמ"ג פוסק לעבות הרגל עכ"ד רו"מ ושאל חו"ד. זאת תשובתי הנה ראשית דברי רו"מ אינם מדוקדקין דאם נ"ד דומה לנידון המג"א סי' ל"ב סקכ"ט א"כ א"צ תיקון ופירוד כלל דהא המג"א הוציא דינו מדברי הגה"ת רמ"א באה"ע סי' קכ"ה סט"ז ושם מוכח להדי' דכשר וא"צ פירוד וע"ש בש"ע ס"ו וראיתי בפמ"ג שם שכ' ועכ"פ גרירה בעי עכ"ל ומשם לקח רו"מ דבריו ולפע"ד ליתא וא"צ גרירה כלל ולא עוד אלא שכיון שכשר בלא פירוד אסור לגרור בשם ויותר מזה כ' בתשו' נו"ב מה"ת חיו"ד סס"י קס"ט דהא שפ' בש"ע דאותיו' של שם שהם דבוקות יכול לגרור ביניהם ולהפריר היינו דוקא כשהם דבוקות מתחלתן שזה ודאי פסול לכ"ע אבל אם נדבקו אח"כ כיון שלחד תירוצ' של הב"י ל"א לן אסור לגרר אף שבכה"ג אין תקנה רק בסילוק היריעה דהא לפי תי' א' של הב"י פסול עד שיתקן ואף שבתשו' א' לא הסכמתי עם הנו"ב בזה היינו במקום שיש ספק אם כשר בלא גרירה כמו שביארתי שם אבל במקום דודאי כשר בלא גרירה נראה דודאי הדין עם הנו"ב אלא שבתשו' מהרמ"פ סי' פ' כ' דאף לד' התוס' שהוכיח מהם מהרא"י ומהרי"ק דרגל ה"ה שנוגעת בגגה אין פוסלין בדיעבד מ"מ לא הי' נראה לאסור גרירת הסכין בשם דאף אז א"צ בדיעבד מ"מ תיקון מקרי שיהי' יותר נרא' לכתב מיושר ע"ש מ"מ מודה בנ"ד דנראה דאף לכתחלה א"צ להפריד כמבואר מד' רמ"א הנ"ל ועוד נראה דגם מהרמ"פ לא החליט למעשה כדבריו אלה וכ"מ מדברי ר"י שבמרדכי ה' ס"ת שהוכיח דאם אותיו' של שם דבוקת דמותר להפריד מהא דמ"ס דנפל דיו על השם דמותר למחוק שאין כוונתו אלא לתקן ושם בעי תיקון אף בדיעבד וכיון שאף בהא לא התיר ר"י רק מראי' ממ"ס הנ"ל מנ"ל דכל היכא דבדיעבר כשר אף בלא תיקון דמותר לעשות כן באותיו' שבשם ואיך שיהי' בנ"ד אם נאמר דדמי להא דהמג"א אסור להפריד וכשר כן בלא תיקון (א) **(הג"ה מבן המחבר א) עיין בתשו' מהרח"כ סי' מ"ט שוב ראיתי שגם אאמו"ר הג' ז"ל לקמן סי' קע"ד החמיר בזה דבעי דוקא גרירה מכח ס' פלוגתת הפוסקים והביא גם תשו' מהרח"כ הנ"ל ונראה שדעתו מסכמת להלכה שגם באותיות השם בעי גרירה ומותר לגרור עפ"י חו"ד בכמה תשו' שלא כהנו"ב דמותר לורורה כבם האונ בס' פלוגת' דהוי ס' דרבנן:)** אמנם פשיט' לי דל"ד להא דהמג"א כלל דהא המג"א טעמ' קיהיב דהא אף בלא הקיצה מקרי יוד ומבואר דאם גוף היוד דבוקה פסול בכל ענין ועוד דהא שם סקל"א גמגם שם ע"ד רמ"א הפר"ח החמיר יותר עכ"פ הבו דלא לוסיף ע"ד רמ"א דאינו מכשיר רק כשקוצו נוגע ולא גוף היוד. אמנם בענין התיקון הנה אם יוכל רו"מ לעשות כפי התיקון שכ' הפמ"ג בשם הא"ר כאשר בא במכתבו ודאי מה טוב. אמנם צריך להשגיח היטב שבעת שיתקן לא יקלקל אף כמו רגע תמונת הא' ממה שהוא עכשיו עכ"פ שלא יהי' בכלל מוחק השם דקיי"ל כמהריא"ס שבב"י יו"ד סי' ער"ו דמוחק ע"מ לתקן אח"כ אסור וכפי הבנתי קשה התיקון רק בזה האופן לעבות מעט ומעט וביני ביני למשוך הגג מעט מעט וכולי האי ואולי. אמנם אם יבין רו"מ שא"א לו לתקן ע"ד הנ"ל. הנה אף שמבואר באחרוני' שאם נגע היוד העליונ' או התחתונ' כולה לגג האלף אם א"א לתקן כדרך הא"ר מותר לגררה ולתקנה ויש מאחרוני' שהורו שאף אם באפשרי לתקן ע"ד שכ' הא"ר אעפ"כ מותר לגרור ולתקן שיהי' השם מהודר כיון שעכשיו ודאי אין שם אלף עליו. אמנם בנ"ד שלא נדבק כל היוד דהא נשאר חלק נגד כל משך רגל היוד ודאי דאין להתיר לגרר כל היוד. והנה בס' ג"פ סי' קכ"ה סקכ"ד וסקע"ו הביא דברי הרלב"ח סי' א' בענין דיבוק האלף והפא והצדי ושין שנדבקו היודין שלהן לאותיות עצמן במק"א מלבד מקום דיבוקן והשיב בשם ה"ר מנחם שכ' בקרית ספר וז"ל ודוקא כשנדבקה באות אחרת אבל אם דבוקה בעצמה כל שלא נפסדה צורת האות כשרה ע"כ וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל ומ"מ מסיק רלב"ח שם דצריך תיקון ע"ש. והנה מדברים אלו מוכח כמ"ש למעלה בנידון הרמ"א דגם גרירה והפרדה א"צ דהא ה"ר מנחם הנ"ל כ' דכשנדבקה לעצמה ולא נשתנה צורתה עדיף מנדבקה לאות אחרת ובנדבקה לאות אחרת גם כן מועיל תיקון בגרירה כמבואר בש"ע סי' ל"ב אם כן בהא דנדבקה לעצמה מבואר דא"צ תיקון ופירוד כלל. דהרלב"ח מסיק דצריך תיקון היינו בנדבקו גוף היודין אבל אם רק הקוץ נדבק כדינא דרמ"א הנ"ל גם הרלב"ח מודה מטעם שכ' המג"א הנ"ל ומ"מ דינו של הרלב"ח נראה שהוא כמו נ"ד דודאי מיירי שלא נדבק כל היוד דא"כ ודאי נשתנה צורת האות דלא נשאר תמונת יוד ע"ג אותיות הנ"ל כלל איו כעין נ"ד שלא נדבקה כולה אלא דנדבקה גופה במק"א עוד חוץ ממקום דבוקה ובכה"ג לא נשתנה צורתה בהא ד' הר"מ דכשרה בלא תיקון והרלב"ח מחמיר דצריכה תיקון ובהכי אזדא לה תמיהת תשו' ח"ס חיו"ד סוף סי' רס"ז מה שתמה על רלב"ח אמנם אופן התיקון מבואר בג'"פ סי' הנ"ל סקל"ב. ומבואר שם דאם נעשה זה הדיבוק אחר שכבר ככתבו האותיות כתיקונן וגרר הדבק לבד הוי כס"ס ויש לסמוך על סברת הסמ"ק שהביא הטא"ח בסי' ל"ב בשמו דכיון שהי' כשר בשעת הכתיבה אם מסירו אחר כך לא הוי ח"ת וע"ש ואף שכ' שם דדוקא במקום עיגון יש לסמוך על זה מ"מ בנידון דידן שהוא בשם הק' ובכדי שלא נצטרך לגנוז יריעה שיש בהם כמה שמות הק' וע' בתשו' מ"ב סי' נ"ו וסי' נ"ז ודאי הוי כשעת הדחק. ואף שבתשו' א' פקפקתי דנראה מלשון ה"פ דדוקא באם כבר גרר הדבק מכשיר משום ס"ס אבל לא לגרור הדבק לכתחלה משום שאין עושין ס"ס בידים מ"מ נלפע"ד דבשעת הדחק נוכל לסמוך ע"ז לכתחלה דכל שעת הדחק כדיעבד דמי כמ"ש רמ"א בת"ח סוף כלל י"ז והובא בט"ז יו'"ד סי' צ"א סק"ב ועיין בהשגות הראב"ד פ"ד מה' יבום ה"ח ועיין בתוס' גיטין דכ"ח בד"ה והא ובכמה דוכתי ויש לחלק ואכמ"ל. ואם שבתשו' א' צדדתי בזה להחמיר שם בלא"ה הי' כמה צדדים להחמיר משא"כ בנידון דידן. וכבר ביארתי בתשו' במק"א דאף שהריא'"ס שבב"י יו"ד סי' ער'"ו כתב דאסור למחוק השם על מנת לתקן שם מיירי באם אינו מתקן בשעת המחיקה כמו בנידון דידן אם היה צריך למחוק כל היוד ואז הי' בטל צורת האלף לגמרי וכבנידון הריא""ס הנ"ל ברגל הה' שנדבקה לגגה שצריך למחוק כל הרגל כמו שכתב הריא"ס שם אבל באם אינו צריך רק להפריד והתיקון הוא בשעת המחיקה לכ"ע ש"ד כמו שהתירו ר"י והרא"ש להפריד הנגיעות שבין האותיות והכי קיימא לן דלא כמו שכתב הש"ג בפ"ד דשבועות דמשום הכי התיר ר"י להפריד הנגיעות משום שאינו בכלל מוחק השם כלל כיון שאינו נוגע באותיות השם עצמו. וכ"כ בתשו' פ"י ס"א סי' א', דמראיות הר"י ממ"ס לא משמע הכי אלא דטעם ההיתר משום שהתיקון בא בשעת המחיק' ושרי. ומש"ה א"ש ד' רמ"א בסי' ער"ו סי"א דהחמיר כד' הריא"ס ולכאור' זה סתירה לד' הש"ע שם שפ' כר"י והרא"ש ובתשו' פ"י נדחק מאד ולפי הנ"ל לק"מ ובהכי ניחא ד' מהרמ"פ בתשו' הנ"ל שכ' ע"ד מהרא"י בסי' ע"ב שלא ראה ד' המרדכי בשם ר"י הנ"ל. ובתשו' פ"י הנ"ל תמה עליו דמה ענין דברי ר"י דמיירי בדיבוק אותיות זל"ז לדברי מהרא"י דמיירי בדיבוק רגל של ה' לגגה ע"ש. וראיתי בתשו' ח"ס הנ"ל שכ' שמבואר שדברי ר"י ג"כ הם ברגל ה' שנדבקה לגגה ע"ש ולא ראה דברי הפ"י הנ"ל גם בררתי בתשו' שאף שלכאור' מדברי המרדכי ה' ס"ת הנ"ל נראה קצת כדברי הח"ס מ"מ מדבריו סוף ה' תפילין נראה מבואר דהר"י מיירי בדיבוק אותיות זל"ז ואכמ"ל. אמנם לפי הנ"ל א"ש דברי מהרמ"פ שהוכיח מדברי ר"י הנ"ל דמתיר לגרור הדבק שבין האותיות וע"כ טעמא משום דבכה"ג לא הוי מוחק השם משום דהתיקון נעשה בשעת המחיקה ה"ה דמותר להפריד הנגיעה של רגל הה' שנדבקה לגגה מה"ט משום דמעיקרא עלה ע"ד מהרמ"פ דגם ברגל ה' שנדבקה לגגה די בגרירת הדבק עד שאח"כ שמע מפי ה"ר שאול דצריך לגרור כל הרגל ע"ש. ועיין בתשו' נו"ב קמא חיו"ד סי' ע"ח מש"ה לפי האמת לק"מ על מהרא"י דהא מהרא"י ס"ל דצריך לגרור כל הרגל כמבואר בתה"ד סי' מ"ח מש"ה יפה כ' בפסקיו סי' ע"ב. וא"כ בנ"ד שפיר דמי לגרור הדבק ואין בזה משום מחיקת השם וח"ת לא הוי משום ס"ס כמ"ש בס' ג"פ הנ"ל ובהכי ניחא דברי הרדב"ז בתשו' החדשות סי' תקצ"ו שפ' ברגל של ה' שנדבקה נגיעה דקה לגגה אם נעשה אחר הכתיבה אם הוא בשם הק' יש לסמוך לגרור רק הדבק ע"ש והוא מה"ט דרדב"ז מספ"ל אם הלכה כד' קצת פוסקים דמכשרי בה' שנדבק הרגל להגג נגיעה מועטת מדאי' בש"ס חזינא לספרי דויקני כמ"ש בזה בתה"ד ומהרי"ק ותשב"ץ להכשיר בדיעבד ומש"ה בנעשה אחר הכתיבה דלד' הסמ"ק די בגרירת הדבק ולא הוי ח"ת וע"ז סמוך הרדב"ז בזה משום ס"ס כנ"ל אבל בדיבוק דכ"ע מודי דפסול דהוי כח' ממש כמ"ש הרדב"ז שם דל"פ בדיבוק עב ומש"ה ליכא ס"ס ולפמ"ש בתשו' א' דאף הסמ"ק לא הכשיר בנעשה אחר כתיבה דדי להסיר הדבק רק בלא נשתנה לאות אחרת וישבתי בזה קושי' הג"פ סימן קכ"ה ס"ק ל"ב משום הכי בנדבקה דיבוק עב דנשתנה לצורת ח' אין כאן ספיקא כלל מה שאין כן בנגיעה דקה כמו שכתב הרדב"ז שם דתמונתה אכתי תמונת ה' שפירוש ס"ס כדכתיבנא ואף דאנן לא קיי"ל כרדב"ז בהא הוא משום דרבו הפוסקים דאף בדיבוק דק הו"ל צורת ח' אבל בנ"ד אף בדיבוק עב אכתי לא נשתנה לצורת אות אחרת וצורת א' עליו והר' מנחם כ' בפשיטו' להכשיר בלי תיקון והרלב"ח מספ"ל ומצריך תיקון עכ"פ יש לצרף ד' הסמ"ק ולהכשיר בגרירת הדבק משום ס"ם כמ"ש הג"פ בפי' ול"מ אם ידוע שנעשה הדבק אחר הכתובה ואף אם אין הדבר בבירור דבכה"ג לא הוי ס"ס דהא בס' השני יש ס"ס להיפך ובכה"ג לא הוי ס"ס כדמוכח מדברי התוס' בכתובות ד"ט בד"ה אי למיסב וע' בס' ש"ש ש"א פי"ט וגם הרדב"ז שם כ' בנידון דידי' דאם הוא ספק אימתי נעשה ל"מ גרירת הדבק ע"ש ונרא' דהוא מה"ט משום דלא הוי ס"ס בכה"ג כנ"ל מ"מ נרא' דדוקא בנידון דהרדב"ז דלא הוי ס"ס רק בנגיעה דקה כנ"ל מש"ה שפיר י"ל דהוי ספק שמא נעשה מתחלה והסופר וגם המגי' לא הרגישו אבל בנ"ד שכפי הציור של רו"מ הדיבוק היא עב ונרא' לעין אינו מצוי בשום אופן שהסופר וגם המגי' לא ירגישו בזה וכבר הארכתי בזה בתשו' א' בפלפול עצום והעלתי דתולין בכה"ג שנעשה אחר כך ואם כן שפיר יש ס"ס בגרירת הדבק כנ"ל אמנם אכתי לא פלטינן מעיינא ודקדוקא עפמ"ש התוס' בב"ק די"א דהיכא דהס"ס סותרים זא"ז אזלינן בתרווייהו להחמיר ול"מ היכא דשני הספיקות סותרין אלא אף אם א' משני הספיקות סותרים זא"ז נמי הוי הכי כמ"ש התוס' ריש דכ"ז וע"ש בח"ש ובחי' מהרש"א וע' בחבורי ליבמות פ' כיצד לד' י"ט בד"ה שם הב"ע וכן בסד"ר היכא דסותרים זא"ז הולכין בתרווייהו להחמיר כמ"ש הר"ן פ"ק דמגלה וכ"מ מד' התוס' בביצה די"ד ד"ה איכא בינייהו ובחבורי פ' ב"ש סדק"י ונרא' דה"ה בס"ס בד"א וס"א בדרבנן אם ס' א' מהס"ס סותר לסד"ר א"א להקל בתרווייהו בפרט לפמ"ש בספ"י בכתובות ד"ט בתוס' ד"ה ל"צ ובקו"א שם ספ"ק סי' מ"ו דלשטת הרמב"ם הא דס"ס בד"א לקולא הוא משום דבס"א נעשה דרבנן וס' השני משוי לי' סדר לקולא א"כ דא ודא א' הוא וכיון שנתבאר למעלה דאם א"צ תיקון אסור לגרר כ"ש מן השם רק דהא דמחמיר בנו"ב מה"ת דאף אי צריך תיקון מחמת ספק אסור לגרר דשמא א"צ תיקון ליתא וביארנו בתשו' משום דכל שאינו מקלקל השם אין בו איסור דאו' רק איסור דרבנן איכא דלא גרע מנטפלין לשם דאסור למחוק מדרבנן כמ"ש הנו"ב שם בעצמו סי' קס"ט אבל בין דינו כח"ש דאסור מה"ת וע' בתשו' שאגת ארי' סס"י פ"א וקצרתי כאן ומש"ה יהוי סדר' ולקולא ואם כן בכ"ד דהיתר הגרירה הוא מחמת ס"ס שמא בכה"ג כשר הוא כהר' מנחם וא"צ תיקון ואת"ל דצריך תיקון שמא כד' הסמ"ק ולא הוי ח"ת ואם כן איך אפשר לגרר כיון שהוא בשם הק' וצ"ל דמותר לגרר מס' שמא כד' רלב"ח וצריך תיקון וא"כ הך כדר' סותר לס"א בשל תורה ובכה"ג ל"א להתיר כנ"ל מ"מ נרא' להקל דכיון דעכ"פ אסור לקרות בה מס' כיון שאין בידינו להכריע בזה אי הלכה כהר' מנחם אי כרלב"ח ושפיר מותר לגרר מספק ולא הוי בכלל מחיקת השם כיון שהתיקון בשעת מעשה ואף אי האמת כהר' מנחם שא"צ תיקון מ"מ כיון שא"א לקרות בה מספק שאין בידינו להכריע בכלל מתקן הוא וראי' לזה דהא בהא דמ"ס דדיו שנפל על אותיות השם דמותר למחוק משום שאין כוונתו אלא לתקן הנה לד' הסמ"ק אם הי' באפשרי ליטול הדיו ולהשאר השם שלם הי' כשר כיון שנכתב מתחלה בכשרות ואעפ"כ כיון שא"א למיעבד הכי מותר לגרור הכל אף דלדידי' השם עדיין בקדושתו מ"מ כיון שא"א לקרות בה מותר מכ"ש בנ"ד שמתקן בשעת הקלקול דמותר ועוד דהא לד' מהרמ"פ הנ"ל אף אם כשר רק מתקן לנאותו לא הוי בכלל מוחק השם וכ"כ רבינו הג' מהר"ל מפראג בתשו' שבתשו' חב"י סי' ע"ה והביא ראי' מריש ב"ב בבבא בן בוטא דיהיב עצה להורדוס לסתור ביהמ"ק ולבנותו יותר מהודר ע"ש וע' בתשב"ץ ח"א סי' ב' ובתשו' ב"א יו"ד סי' ס"א ואע"פ שקשה לסמוך ע"ז לבד מ"מ סניף הוי להתיר בכה"ג עכ"פ ומ"מ לחומר הנושא אם נמצא שם קטן היודע לאמן ידיו והוא פיקח שיוכל לגרור הדבק באופן שלא יגע בגוף האלף מוטב לעשות כן וע' בתשו' ב"א סי' הנ"ל ואף שהמג"א כ' בסי' ל"ט בשם תשו' מוהרמ"ל שמחמיר גם בגרירת הדבק שלא לעשות רק על ידי איש שכשר לכתובה מ"מ זהו רק זהירות לכתחלה ובנ"ד לפ"ד הר' מנחם א"צ גרירה כלל ע"כ מוטב לעשות על ידי קטן אמנם במקום דיש חשש קצת שהקטן יקלקל או יגע באלף עצמו מוטב לעשות על ידי גדול באופן שבגוף האלף לא תיגע בה יד אמנם כל מה שכתבנו עד הנה הוא רק באופן שלא נשתנה צורת הא' על ידי הדבק אבל אם נשתנה צורת הא' לגמרי אינו מועיל גרירת הדבק דהוי ח"ת עד שיגרור כל הרגל עד הגג ויכתוב מחדש ואף בכה"ג מוטב לעשות על ידי קטן פיקח אם אין בזה חשש בכדי להוציא נפשי' מכל פקפוק סיומא דפיסקא אם יוכל רו"מ לתקן לעבות ע"ד שכ' הפמ"ג בשם הא"ר זהו דרך המובחר רק באופן שבעת התיקון ישגיח שאף על רגע לא תקלקל צורת הא' מכמות שהוא אמנם אם א"א לו לתקן באופן זה דינא הכי לפע"ד שבאם נשתנה עתה צורת הא' לגמרי צריך לגרור כל רגל הא' לכותבה מחדש ובאם באפשרי לעשות הגרירה על ידי קטן פקח כנ"ל מה טוב אמנם באם שלא נשתנה צורת הא' על ידי הדבק אם נרא' שתדבק נעשה בעת הכתובה אין לו תקנה. רק בסילוק היריעה או להנוהגים לקדור אם איזה תיבות אבל איני רוצה לחו"ד בזה אמנם אם נרא' שהדבק נעשה אחר כך אין למחוק כל הרגל רק להפריד במקום הדבק ודי יטיב לעשות על ידי קטן פקח כנ"ל זהו חו"ד ושלום כנפשו ונפש הדו"ש. שלמה במוהר"י חופ"ק הנ"ל: