בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר
תשובה קמו
סקאלא יום ואו עש"ק ג' מנחם אב תרכ"ד לפ"ק
בין המצרים יזרח אור לישרים לכבוד א"ה ידידי הרב המופלג החריף ובקי חכם השלם מוה' שמעון צבי נ"י אבד"ק קריפטש:
מכתבו קבלתי יום ד' העבר לע"ע וע"ד שאלתו שהסופר טעה בעת כתיבתו וכ' בפ' האזינו ויטוש אלה עשהו חסר ואו וכבר ראה כ"ת כל דברי האחרונים בזה זה אומר ככה כו' אמנם מה שהבי' כ"ת דברי תשו' פ"י חיו"ד סי' ה'. הנה לא החליט רק על היוד בשם אלקיו דמותר לתלותה ובהא כל אפיא שוין דגם הט"ז מודה בזה להמ"ב כמבואר בט"ז סק"ו רק שנחלק על המ"ב שבשם אלוה שסובר שהואו היא מגוף השם ואף שבתשו' פ"י חוכך להקל בתלי' בכינוין הנה מתחל' כ' שבב"י לא החליט אף אי צריך לקדש כל השמות דשמא א"צ לקדש רק שם הוי' ומזה מצא לחלק בין שם הוי' לשאר שמות לענין תלוי' ודבריו תמוהין דאף דהב"י לא החליט כן מתחל' מ"מ אח"כ הביא דברי התשב"ץ וכ' שמוכח מדבריו דכל השמות צריך לקדשן ולפיכך כ"כ בש"ע בפשיטות א"כ אין מקום לחלק בין שם הוי' ובין שאר שמות שוב ראיתי בס' ברכ"י שתמה בזה על הפ"י ועיין באריכות בס' מלאכת הקודש קונטרס ב' סי' ואו אלא שבתשו' פ"י תמה על עיקר הדין שפ' הראשונים כר"ש שזורי דמקצתו אין תולין דהא פסקו דאין הלכה כר"ש שזורי רק בשני דברים וכן תמה הש"ך סק"ז אמנם כבר קדמם הב"ח בתשו' הישנות סי' קי"ג וע"ש שהאריך הרחיב בזה ומסיק דלד' כמה ראשונים לית הלכת' כרש"ש ואף מקצתו תולין ואף לד' כמה קדמונים שפסקו כרש"ש נראה דרך לכתחל' אין תולין הא דיעבד כשר רק הרמב"ם לבד הוא דפוסל דיעבד ע"כ הכשיר בנטפלין דיעבד ותשו' זו השיב לחתנו בעל הט"ז ומדברי הט"ז מבואר דדעתו להכשיר אף לכתחל' אמנם בנ"ד דעתו לסלק היריעה משום דס"ל דואו ז"ו שרשית בשם והנה הגם שראיתי בתשו' כנ"י סס"י ל"ו שמתיר לתלות הואו בנ"ד כד' המ"ב וכ' שהט"ז יחיד בדבר והנה מ"ש שם שהמג"א הסכים להמ"ב בסי' ל"ב סקמ"ז הרוא' יראה דהמג"א לא הביא ראי' מהמ"ב רק דבנטפלין ל"א לן אבל לעולם דיוכל לסבור כהט"ז דהויו שרשית אלא שמה שהביא ראי' ממהרי"ק שנ"ל צ"ע וצ"ל דמייתי ראי' דבמהרי"ק משמע כב"ח דאף בשם גופי' מותר בדיעבד כשמקצתו תלוי אמנם בלי ספק הכנ"י לא ראה תשו' הב"ח הנ"ל דמסיק דהגם דבדיעבד הי' מכשיר נטפלין זהו דוקא באם כבר תלה הנטפלין אבל לכתחל' הי' מורה שלא לתלות רק לסלק היריעה דזה לא מקרי דיעבד ע"ש ואם שבנטפלין יש לסמוך על המכשירין אבל בואו שבשם אלוה שהט"ז מחמיר ג"כ דסובר דמן השם הוא אף שהסומך להקל לתלות הואו יש לו על מי שיסמוך אבל דעתי נוטה להחמיר כב"ח וט"ז וגם יפה כ' כ"ת שבנ"ד שהלוקח לא ירצה בתיקון זה וכ"ת כ"כ מסברא דנפשי' וכבר מבואר כן בתשב"ץ ח"א סי' קמ"ט והובא בקצר' בבדה"ב סס"י ער"ו ובתשו' הארכתי בפלפול עצום בדברי תשב"ץ אלו בסוגית הש"ס דגיטין דנ"ד ועיין בנו"ב קמא חאה"ע רס"י פ"ה ול"מ דאין תקנה בקדירה אלא אף בתלי' אף די"ל דלא מיגני כ"כ כמו הקדיר' והוי כקליפה דכ' שם התשב"ץ דל"ש לומר כן דז"א דבתלי' דיש חשש פיסול גם בדיעבד מכח ד' הט"ז ודאי דמצי למימר שאינו מרוצה באופן זה וע"כ מוכרח לסלק היריע' ואין בזה חשש איסור כמ"ש גם כ"ת בשם תשו' ח"צ סי' מ"ה שהביא בשם ספר חסידים דמותר להחליף יריעה שאינה מהודר' ביריעה אחרת מהודר' ובתשו' נט"ש סי' נ"ה האריך לאסור בזה מדברי המ"ב סי' נ"ו וסי' נ"ז ומדברי הט"ז סי' קנ"ד ואני הארכתי בתשו' לחזק דברי הס"ח ותמהתי ע"ד המ"ב וגם בתשו' נט"ש מביא בסוף דבריו דברי הס"ח רק שכתבתי בתשו' אחרת דל"ק הס"ח רק בשלא נגמר הס"ת כולה בשלימו' באופן שראוי לקרות בה דאם נגמר כולה אסור להחליף ע"פ דברי הבריית' שבש"ס שבועת די"א ע"ב שהביא הח"צ שם אמנם בנ"ד שלא נגמר' כולה מותר וכ"ת כ' בשם חכם א' דל"ק בס"ח רק בשכל היריע' אינה מהודר' ולא בנ"ד שאין מעלה רק לשם א' והא ליתא דאטו בפרה דמצא אחרת נאה הימנה שבברייתא הנ"ל דמייתי הח"צ צריך שכל הפרה מראש' ועד רגלה תהי' נאה מהראשונ' ועוד דנ"ד ק"ו מהתם דאף אחר התלוי' יש חשש פיסול לדברי הט"ז ע"כ נלפע"ד דאין חשש להחליף היריע' כנלע"ד: