אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה קלח

תשובה קלז

סקאלא ג' אדר"ח כסלו תרי"ח לפ"ק.

אשיב ואו"ש וברכה ברבי' והמשכה לכבוד ידידי הרבני המופלג החריף מ' יחיאל מיכל נ"י פישלר בק' פרעמישלאן.

תמול קבלתי מכתבו וע"ד שאלתו שסופר א' כותב ס"ת עבורו וטעה ודילג ג' שיטין ביריע' אחת ושואל רו"מ שהגם שהסופרים נוהגין לתקן בכה"ג ע"י שגוררין כמה שיטין ומכניסין הדילוג ע"י שממעטין הכתב כמ"ש רמ"א ביו"ד סס"י רע"ט וכ"כ המ"ב סי' נ"ו דבכה"ג נוהגין הסופרים לתקן והאריך שיפה עושין. אמנם לאשר שרו"מ התאמץ שיהי' הכתיבה ע"צ ההידור היותר לזאת רצונו לסלק היריע' ולכתוב אחרת תמורתה כמ"ש בתשו' ח"צ סי' מ"ה בשם ס"ח שאם היתה יריע' כתובה בס"ת בכתיבה שאינה יפה שמצוה להחליף היריע' בנאה הימנה והביאו הלב"ש בח"ד אמנם חושש לדברי המ"ב סי' נ"ו נ"ז והנטע שעשועים סי' ב"ה שאוסרים לסלק היריעה ולהורידה מקדושתה אם אפשר עוד לתקנה. וכתב רו"מ שכ"נ נמי מתשו' מהר"מ מינץ סי' י"ב ומתשו' גבעת שאול סי' מ"ה ושלכאורה י"ל שהח"ס מיירי בשאר ספרים ולא בס"ת כמשמעות הלשון יסיר הדף עכ"ד רו"מ ושאל חו"ד הנה מתשו' מהרמ"מ לא משמע כלום ובתשו' ג"ש סי' מ"ה אין מענין זה כלום רק שנרא' שכיון רו"מ לסי' נ"ה ממ"ש שם והוריתי שלא להחליף אותן שני דפין ולגנוז אותן בחכם וגם משם אין ראי' די"ל דכוונתו שא"צ להחליפן ולגונזן וגם שם אלו שני הדפין כשרים ומובחרים הם וגם מעיקר דינא קמיירי התם והח"צ דפשיט' לי' דהס"ח בס"ת מיירי היינו משום דלמעלה שם בסמוך בס"ח סי' תתע"ח כ' דעיר שאין להם ס"ת ויש שם סופר שיודע לכתוב אבל א"י לכתוב כ"כ יפה אע"פ שיב' אח"כ סופר שיכתוב יפה מוטב שיכתוב אותו המצוי מיד אע"פ שאינו כותב יפה ע"ש ועיין בתשו' ח"צ סס"י ק"ו ובתשו' שבו"י ח"א סי' ל"ד לזה הי' הו"א דהידור מצוה אינו חובה כ"כ לזאת סמך לי' ההי' דסי' תתע"ח דאף שאין הידור מצוה אלים לשהות המצוה לגמרי וע"ז נאמר חשתי ולא התמהמהתי מ"מ לענין זה אלים דרשות בידו להבי' יריע' שאינ' יפה אח"כ לידי גניזה ולכתוב יפה תמורתה משום הידור מצוה ואס"ת דלעיל סי' תתע"ח קאי ויסיר הדף דנקט או דליריעה קרי לי' דף ועיין ברמב"ם פ"ט מה' ס"ת הי"ב שכ' אפי' פסוק א' בדף א' עושים אותו דף לבדו ותופרין אותו עם שאר היריעות ע"כ והאי דף בתרא' היינו יריעה כמ"ש בתשו' מהרמ"מ סי' י"ב או י"ל דס"ל להס"ח דאם נפסל דף א' ביריע' די להסיר הדף לחותכו מן היריע' ויכתוב במקומו יריעה מדף א' דאף דאין עושין יריעה פחות מג' דפין מ"מ כיון דבדיעבד כשר אף ביריעה בת דף א' כמ"ש בתשו' מהרמ"מ שם ובתשב"ץ ח"ב סי' צ"ג כ' דבשע' הדחק מותר לעשות גם לכתחל' יריעה בת דף א' ובכדי שלא להבי' דפין כשרים לידי גניזה הוי כמו שעת הדחק ושרי לחתוך הדף הנפסל ונכתבו ביריעה בפ"ע ושלא כמ"ש בתשו' שארית יוסף סי' מ"ט והח"צ סי' י"ט וס"ל להס"ח נמי דאם דף א' אינו יפה כמו שאר הס"ת מותר לחתכו ולעשות יריעה מחדש בדף א' יפה אלא שדרך זה דחוק בעיני מחמת הוכחת בעל שארית יוסף שם וגם לפי פי' הח"צ בהך יריעה שבלתה דאדפין קאי מבואר דצריך להסיר ג' דפין בכדי לכתוב מחדש יריעה ג' דפין ועוד דכיון דטעמ' דאין עושין יריעה פחות' מג' דפין משום שאין זה נוי לספר כמ"ש רש"י במנחות ד"ל וכ"כ תשב"ץ שם א"כ איך התיר הס"ח משום ואנוהו לסור הדף שאינו יפה כ"כ ולעשו' יריעה אח"כ מדף א' שודאי אינו נוי כמבואר במ"ס ובש"ס אמנם דרך הראשון שכתבתי ישר בעיני בלי שום דוחק וכן נ"ל ע"כ בפי' דברי הרמב"ם בפ"ח מה' ס"ת הג' ש"ב וז"ל אבל אם טעה בריוח הפרשיו' כו' ה"ז פסול ואין לו תקנה אלא לסלק כל הדף שטעה בו ע"כ ולדברי הש"י והח"צ שבאופן שנפסל דף א' מחויב עכ"פ לסלק ג' דפין משום שאין עושין יריעה פחות מג' דפין ע"כ כוונת הרמב"ם שיסלק כל היריעה ויריעה דף קרי לי' נמצא שזכרונו של הח"צ עלה יפה בד' הס"ח אלא שבזה לא דקדק שהוא כ' בשם הס"ח שמצוה להחליף ובס"ח לא נאמר רק אם חפץ יסיר הדף ולענין דינא הנה גם הנ"ש שהאריך להרעיש על גניזת יריעה בשביל לכתוב יריעה יותר מהודר' במקומה מ"מ אח"כ כ' בעצמו שאיש ריבו מצא בספר חסידים שיותר לעשות כן ולא כ' ע"ז כלום משמע דאין למחות ביד הסומך על הס"ח. אמנם בגוף הרעש שהרעיש בתשו' נ"ש מדברי הט"ז א"ח סי' קנ"ד ומדברי המ"ב סי' נ"ו כ"ז שמבואר בדבריהם דגניז' הוי הורדה מקדושה ולכן איסורא קעביד בגניז' במקום שאפשר לתקן הנה מדברי הט"ז אין ראי' דאף דבגניז' אין איסור שאין זה הורדה וגם הוא הורדה דממיל' בלי שום מעשה מ"מ סובר הט"ז דכיון שא"א עוד להשתמש בהם קדושה החמור' מוטב להשתמש בהם קדוש' קלה מלהניחם פנוי' לגמרי ואדרב' לדברי הט"ז הנ"ל יש כדמות ראי' להיפך דהיא לדברי הט"ז ע"כ הא דאיתא במנחות דל"ב ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדוש' חמור' לקדוש' קלה ע"כ באפשר לתקן שיהי' היריעות עוד לס"ת דאל"כ מורידין לדברי הט"ז וא"כ כיון דלש' ס"ת שבלה באפשר לתקן הוא אמאי קאמר רבא במגלה דכ"ו ס"ת שבלה גונזין אותו כו' והא באפשר לתקן אסור לגנזה להוריד' מקדושת' א"ו דהא ליתא ועיין בתשו' נו"ב מה"ת סי' קע"ד ד"ה ראי' שלישית. אמנם בתשו' מ"ב באמת מבואר כדברי הנ"ש ומ"מ אף שאיני כדאי להרהר אחר דברי המ"ב אבל דרכו נסתר' ממני דזו מנין לו והגם שנאמר דלא כס"ת ובס"ת כשרה אסור להסיר ממנה יריעה לגונזה בכרי להחניף ביריע' יפה ממנה אבל אם היריעה נפסלה אלא שאפשר בתיקון אם אינו רוצה לתקנה כלל ורוצה לגנז' מנין לנו דאסור ולשון הרמב"ם פ"ז הי"ב והטוש"ע רס"י רע"ט ס"ת שאינה מוגה אסור להשהותו יותר מל' יום אלא יתקן או יגנוז ומלשון זה מבואר דאף במקום שאפשר בתיקון מ"מ אם אינו רוצה לתקן מותר לגנוז ודוחק לומר דמה שאמרו או יגנוז היינו שיגנוז עד שיתקן כמ"ש הרשב"א על הא דתניא בפ' הבונה על פתוחה שעשא' סתומה הרי אלו יגנוזו דהא הרמב"ם לא ניחא לי' לפרש כן לשון יגנוז דהא מטעם זה פ' דאם שינה בריוח הפרשיות אינו מועיל תיקון אלא אם נאמר דהא שכ' הרמב"ם והטוש"ע יתקן או יגנוז מילי מילי קתני ודינא דכתבו בסיפ' פרושא דריש' הוא דאם יש בו שלשה טעיות בכל דף יתקן ויותר מזה יגנוז אמנם המעיין בלשונם יראה שדוחק גדול לפ' כן בדבריהם ועוד אמאי כ' הטור דאם יש בו ג' טעיות בכל דף יכול לתקנו והלא בכה"ג מחויב לתקנו דאסור להשהותן כך וגם אסור לגנזו וגם מל' הרשב"א שכ' שיצא להרמב"ם דינו דפ"ח הג' מדקתני בבריית' הרי אלו יגנוזו ונרא' לי דאין לו תקנה שאל"כ למאי יתקן ולא כתב שהוכיח יותר דאם מועיל תיקון איך מותר לגנוז ועוד דמעשים בכל יום יוכיחו דבכל מקומת ישראל אותן הס"ת הפסולין שהתיקון קשה בהם גונזין אותן בארון בפני עצמן אף שאפשר לתקנן בהוצא' רבה ועיין בנו"ב קמא חא"ח סי' ט' ול"א שזהו הורדה מקדושה במה שאין מתקנין אותן ועוד שהרי גם ביהכ"נ אסור להורד' מקדושת' ואף אחר שחרבו עדיין קדושתן עליהן כדאי' במשנה פ' בני העיר ואעפ"כ פשוט דביהכ"נ שחרב אין מחויבין בני העיר לבנות' במקום הזה ורשות בידם לבנות ביהכ"נ על מקום אחר ומקום החרב יניחו בחורבת' ול"א דאסור משום דכיון דאין מתקנין אותה הוי הורדה מקדושת' וכבר האריך בתשו' פני יהושע סי' ד' לתמוה על הרב השואל שם שעלה בדעתו שביהכ"נ שחרב אסור לבנות' על מקום אחר רק על מקום החרב משום דזה הוי הורדה מקדושה למקום החרב והרבה בראיו' מן הש"ס גם ממעשים בכל יום להתיר ואף שבאמת מבואר מלשון הרבה אחרונים בתשו' שבכל מקום שאפשר לתקן אין ראוי להביא לידי גניזה י"ל שהוא משום בל תשחית ובלא"ה אין ראוי לכתחל' לגנוז מן העולם דבר שנעש' בקדושה שאפשר לתקנו אבל בנדון המ"ב סי' נ"ו שהיא נ"ד שבלא"ה הרמב"ם והרא"ש מן האוסרים לתקן ע"י שימעט הכתב אף שהסופרים נהגו לתקן והמ"ב החזיק על ידם מ"מ מן דחש להמחמירים ורוצה לסלק היריע' אין מזניחין אותו ובפרט בנ"ד דקפיד רו"מ על הידור מצוה לקיים זה אלי ואנוהו הנה יש לו ג"כ עמוד גדול רבינו בעל ס"ח וכוונתו לשמים יוכל לסלק היריעה ולגונזה כנלע"ד אם יסכים אתו עוד רב מובהק ואופן התיקון שהסופר אומר לחתוך הדף ההיא מהיריעה ודף א' מהיריעה הסמוכה ולכתוב תמורתם יריעה בת ג' דפים קצרים ודעת רו"מ שמוטב לסלק כל היריעה שהטעות בה משום שיש איסור בחתיכות הדף משום ל"ת כן ושאל חו"ד הנה הטעם של רו"מ ליתא ואף בקדירת השם עם כמה תיבות התירו האחרונים במקום צורך מכ"ש בחתיכות דף שלם שאין בו איסור משום ל"ת כן ולפי זכרוני מפ' כן בס' בל"י סי' ער"ו ואינו כעת לפני וכ"מ להדיא בתשו' שארית יוסף סי' מ"ט ובתשו' ח"צ סי' י"ט אמנם הדין עם רו"מ מהטעם הראשון שכתב דלמה יגנוז דף מיריעה הכשרה ועוד הא אסור לעשות לכתחל' לעשות דפין קצרים כדקתני לא ירבה בדפין בפרט שכל הדפין רחבים ואלו קצרים ודאי דאין זה נוי לס"ת ועיין בתשו' ח"צ הנ"ל וע"ד שכתב הסופר ס"פ וירא יצחק לי בשני שיטין וכתב רו"מ שנרשום בת"ס יצחק לי בח"ש הנה זה לא שמיע לי ולא נמצא בש"ס ולא במס' ולא בספרי מסרה הידועים לי ועכ"פ אינו מעכב וע"ד אשר תמה רו"מ על הט"ז בסי' ער"ה סק"ח שכ' דמ"ח שיטין הם נגד מ"ח מסעות ונאמר ונכתוב רק מ"ב מסעות עכ"ד ואני אומר הנה בהגמי"י פ"ז מהס"ת אות ח' כ' וז"ל אכן במ"ס יש מ"ח שיטין כנגד המסעות כו' ש"מ שכן הי' גירסתם במ"ס ומה שהקשה דהא באמת אינם רק מ"ב מסעות כבר עמדתי ע"ז בתשו' במק"א ומה שנלע"ד כעת דהגם שרש"י כ' ר"פ אלה מסעי שהי' מ"ב מסעות מ"מ האמת הוא שאינם רק מ"א מסעות ורש"י שכתב מ"ב היינו שהמקומות של מסעות הם מ"ב שגם הם נקראים מסעות כמ"ש רש"י ספר פקודי וכ"כ בספר גור ארי' בפ' עקב ליישב מ"ש רש"י שם ובפ' פנחס שחזרו לאחוריהם ח' מסעות ובפ' חקת כ' רש"י ז' מסעות והיינו כנ"ל שהי ז' מסעות וח' מקומות כמבואר למעיין והנה ה"ז מסעות שחזרו לאחוריהן א"א לחשוב בכלל מסעות כי מה שחזרו לאחוריהן לא הי' ע"פ ה' ובני לוי ירדפו אחריהם להחזירם והרגו בהם כמ"ש רש"י בפ' פנחס ובפ' עקב ומשה חשב להם חזירתן לעון בפ' עקב כמו שפירש"י שם אבל ההליכ' החדשה שהלכו פעם שנית אלו ז' מסעות ממוסרה עד הר ההר זה יש לחשוב וא"כ כשתחשוב מסעות ממש ולא מקומת תמצא במסעות שבאלה מסעי מ"א מסעות ובצירוף אלו ז' מסעות ס"ה יעלו מ"ח כנ"ל ליישב אח"ז מצאתי בדרישה סס"י ער"ה כדברים הללו ונהניתי ותית' לי דקיימתי מסברא את זה ראיתי להשיב לרו"מ מתוך טרדות שונות ושלום כנפשו ונפש הדו"ש:

שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה