אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה קל

תשובה קכט

וע"ד שאלתו השני' בס"ת שנמצא במקום השירה במקום שצ"ל ריוח הריוח מועט פחות משיעור ריוח פ' הנה באמת אני תמה על הש"ע יו"ד סי' ער"ה והאחרונים שלא כתבו שיעור הריוח שבשירת וברמב"ם פ"ח מה' ס"ת וברא"ש ה' ס"ת ובטור סי' ער"ה מפורש שבשירת האזינו צריך להיות הריוח שבאמצע כשיעור פ' סתומה ובשירת הים לא נתבאר שם אך בתשו' ריב"ש הובא שם בכ"מ ובב"י מבואר שצריך ג"כ להיות הריוח כשיעור פ' סתומה רק במקום שהשורה נחלקת לשלשה ויש בשטה שני רויחים צריך שיהי' בשניהם בצירוף כשיעור זה ע"ש ומבואר שם דאף בדיעבד מעכב מדהק' שם על מה דקתני כתבה כשירה פסול ות"ל דהניח ריוח פ' במקום שאין בו פ' ע"ש מה שתי' ומבואר מזה דבשאר הכתב אף שכ' כצורת שירה אם אין הריוח כשיעור פרשה כשר ומשום דאין זה צורת שירה דאל"כ אין התחלה לקושייתו ומבואר מזה דפחות משיעור ריוח פ' אין זו צורת שירה וכשר בשאר הכתב וכ"ש להחמיר בעשה השורה כצורתן רק שלא הניח הריוח כשיעור פ' דאין זה שירה ופסול והא דכ' הטוש"ע שם דאם בפיזור ממה שנהגו לא פסלי היינו שעשה הפיזור במקומות אחרים ממה שהמנהג לעשות כמו בשירת הים שברמב"ם ורא"ש וטור מבואר שבשיטה הנחלקת הראשונ' יש בה אויר א' ובשיטה שתחתיו שני אוירים ובס"ת שלנו הנכתבים ע"פ דעת האור תורה הוא בהיפך שהשטה הראשונ' הנחלקת יש בה שני אוירים ובשטה שתחתיו ריוח א' וגם בשירת האזינו יש שינוי ברמב"ם לצורה ד"מ סופרים כמ"ש הרא"ש והטור אלא שמ"מ צורת שירה מקרי אבל אם שינה בשיעור הריוח שלא הניח ריוח כשיעור פ' באמצע השיטות שבשירת האזינו או בשירת הים בשטה שצריך להיות ריוח אחד או שצ"ל שני אוירים לא הניח ריוח כ"כ שיהי' בשני האוירים כשיעור פ' אין זה צורת שירה לפע"ד כלל ואין לקרות בה זה הנלפע"ד ובנדון תיקון הס"ת לקרות בה הנה הטוש"ע סס"י ר"פ כ' בס"ת שבלו מינה יריעות צריך להחליף ג' יריעות דוקא ע"פ המ"ס אבל בתשו' ח"צ סי' י"ט חולק על טוש"ע וכ' דאף בבלה א"צ להחליף רק היריע' שבלה. וכוונת המ"ס הוא שצריך להחליף ג' דפין דוקא משום שאין עושין יריעה פחות מג' דפין ע"ש והנה אף שבתשו' גבעת שאול סי' ק"ו מבואר שסובר שאף אם נפסל איזה יריעה באיזה פיסול צריך לסלק דוקא ג' יריעות וחולק על הח"צ מכל מקום המנהג פשוט ביריעה שנפסל רק לסלק היריע' ואף לדעת הטוש"ע יש לחלק בין בלה לנפסל כמ"ש בתשו' שארית יוסף סי' מ"ט הובא שם בח"צ והנה אם היריע' הוא מו' דפין ויותר די לחתוך ולסלק ג' דפין ויכתוב יריע' חדשה מג' דפין וישאר בכל יריע' ג' דפין כמבואר בתשו' ש"י וח"צ הנ"ל. אמנם אם אין בה רק ה' דפין מבואר שם דאין תקנה רק לסלק היריע' כולה דהא אין עושין יריע' פחות מג' דפין אמנם לפי מה שמבואר בט"ז סי' ער"ב דבדיעבד אם לא נכתב רק שני דפין ביריע' כשר ע"ש וע' בתשו' מהרי"ק סי' ק"ל וע' בביאור מרדכי מהגאון ר"מ בנעט ז"ל ה' ס"ת ד"ה וכל זה למצוה ע"ש. אם כן ה"נ אם אין ביריע' רק ה' דפין ונמצא פיסול בדף א' יכול לסלק ג' דפין וישאר יריעה משני דפין דזה הוי דיעבד וכ"כ בתשו' ג"ש סי' נ"ה בס"ת שנתקלקלו היריעות מאכילת עכברים וביריע' אחת מג' דפין נתקלקל דף א' בקצה היריע' ושני דפין סמוכין נשארו שלימים והורה שם לעשות דף יותר ביריעות שיכתוב מחדש ולסלק הדף שנתקלקל והשני דפין שנשארו שלימים יעשה מהם יריע' אחת משום דבכה"ג הוי דיעבד ובדיעבד כשר יריעה משני דפין ע"ש אלא שתמי' שלא הביא דברי הט"ז הנ"ל וגם תמי' לכאור' על הג"ש אחר שבסי' ק"ו האריך לחלוק על הח"צ והחזיק בפסק הטוש"ע סס"י ר"פ ומבואר שם דבכל ענין שנפסל יריעה אחת מס"ת צריך לסלק ג' יריעות וא"כ אמאי הקיל בסי' נ"ה לסלק דף א' ושני דפין הישנים ישארו כשרים וא"ל דבהך דסי' נ"ה נתקלקלו כמה יריעות סמוך להיריעה שנתקלקל בה דף א' ומשום הכי כבר יצא ידי חובתו דהא באמת סילק ג' יריעות ויותר דזה אינו דהא טעם הטוש"ע בסי' ר"פ שצריך להחליף שלשה יריעות הוא מטעם המבואר בטוש"ע שם לפי שאי אפשר שיהיו אותם שמחליף דומות לגמרי לאחרות לכך צריך שיהי' לפחות שלשה דומות ע"ש והיינו כמ"ש הח"צ שם דטעמייהו דאף דאם מסלק שלש' יריעות עדיין השינוי נרא' כשקורא במקום שמתחילות היריעות החדשות או במקום שמסיימות מ"מ יותר גנאי הוא כשנרא' ישן משני צדדים וחדש באמצע ע"ש א"כ ל"מ אם נתקלקלו כמה יריעות והיריעה שנשארו בה השני דפין שלימים הוא באמצע ולא נתקלקלו שלש' יריעות מצד זה ושלש' יריעות מצד זה דבזה כיון שיש כ' חדש באמצע פחות משלש' יריעות איכא גנאי לפי דעת הטוש"ע אלא אף שנתקלקל שלשה יריעות מצד זה וכן מצד זה מ"מ כשתופר היריע' משני דפין בין היריעות החדשות איכא גנאי דמה לנו בין אם נרא' כ' חדש באמצע שני ישינים או שנרא' כ' ישן בין שני חדשים וצ"ל דבעובד' דהג"ש בסי' נ"ה הי' שנתקלקלו רק היריעו' הקודמת להיריע' שנשארו בה ב' הדפין והדף שנתקלקל בהיריע' ההיא הוא סמוך להיריעות שנתקלקלו או שנתקלקלו רק היריעות המאוחרת להיריע' ההוא והדף שנתקלקל הי' סמוך להם דבכה"ג כל שעוש' שלשה יריעות חדשות וכותב בהם דף יותר תמורת הדף שנתקלקל שפיר דמי אף לדעת הטוש"ע ומ"מ המתבא' מתשו' ג"ש סי' נ"ה הנ"ל דבכה"ג הוי דיעבד ודי שישא' יריע' משני דפין וא"כ בנ"ד אם יש בהיריע' חמשה דפין יסיר מהם שלשה ויושא' יריעה משני דפין ובס' פנ"ח הובא בקצר' בשם תשו' מהר"מ מינץ סי' י"ב דבדיעבד כשר אף יריע' שאין בה רק דף א' ואין תשו' מהרמ"מ לפני אלא שאם נאמר כן בהחלט א"כ יהי' מוכרח לכאור' דלא כד' הח"צ דמפרש הך דמס' דיריע' שבלת' מחליף שלשה קאי אדפין ומשום דאין עושין יריעה פחות מ"ג דפין ולפי הנ"ל נימא דדי שיסלק הדף הפסול ויכתוב תמורתו יריע' דף א' מבלי יצטרכו לגנוז שני דפין כשרים דהא זה הוי דיעבד לפי המבוא' בתשו' ג"ש הנ"ל וכפי האמו' וצ"ל דאף דכ' הט"ז דבדיעבד כשר אם היריע' פחות משלש' דפים מ"מ זה דוקא אם כבר נעשה היריע' אבל לעשות תחלה יריע' פחות משלש' דפים אסור לעשות אף שעי"ז יבואו דפים מיריע' לידי גניזה דכיון דקתני אין פוחתין מיריע' פחות מג' דפין וכן במ"ס פ"ב מסיים ובלבד שלא יפחות מג' דפים מלתא דפסיק' נקט שבכל גוונא אסור לעשות יריע' פחות מג' דפין ובהך דג"ש סי' נ"ה כבר הי' יריע' משלש' דפים רק שדף א' נפסל כחתוך דמי ונעשת' ממילא יריע' של שני דפין ע"כ הוי דיעבד ואין לפסול משום זה לסלק כל היריע' משא"כ לעשות לכתחל' יריע' משני דפים וכ"ש מדף א' אסו' אף שעי"ז יצטרכו לגנוז כל היריע' ומש"ה שפיר י"ל כד' הח"צ בפירושא דבריית' דמ"ס ביריע' שבלת' דנוטל ג' ומחזיר ג' קאי אדפין שע"כ צריך לסלק שלש' דפין כיון שבכל גוונא אין עושין יריע' פחות מג' דפין וראי' לזה דהא התם בברייתא בהקומץ ד"ל קתני עלה בד"א בתחלת הספר אבל בסוף הספ' אפי' פסוק א' ואפי' דף א' ע"ש. והנ' אף דפסוק א' בדף א' הוא רבות' גדול' כמ"ש התוס' והרא"ש שאשמועינן שא"צ לעשות כ"כ שיטין בדף זה כמו בשאר הס"ת ויכול לעשות אותיות ארוכת להשלים הדף מ"מ מלשון בד"א מבוא' דגם זה קתני רבותא דאף שבכל הס"ת אין עושין יריעה פחות מג' דפין אבל בסוף הספ' מותר לעשות יריע' מדף א' וע"ש ברש"י ד"ה בתחלת הספ' ואם איתא דכל היכא דלא אפש' מותר לעשות אף בתחל' או באמצע הספ' יריעה מדף א' א"כ מה חילוק סופה מתחלת' דהא בסופ' לא אפש' ובלא אפש' אף בתחל' מותר אע"כ כמ"ש דלעולם אין עושין לכתחל' אף במקום דלא אפש' רק בסיף הספ'. אמנם מלשון התוס' שם סוף דכ"ט מבוא' לכאור' דאם הי' מועיל תיקון להס"ת ע"י שיכתוב דף א' בכשרות הי' יכול לכתוב דף א' ומבוא' דבכה"ג מותר לעשות יריעה מדף א' וכ"מ לכאור' מלשון המרדכי שם בה' ס"ת סי' תתקנ"ד ע"ש ולפ"ז צ"ל דהא דאשמועינן דבסוף הספ' אפי' דף א' היינו לכתחל' א"צ להשגיח ע"ז בעת הכתוב' שיזדמן לו גם בסוף הספ' יריעה משלש' דפין ויש לדחות דהכי קא קשיא להו דאם מועיל תיקון ע"י שיכתוב אח"כ דף א' בלא טעות יסיר דף האחרון ויכתוב דף האחרון כתיקון ביריע' בפ"ע דהא בסוף הספ' מותר לכתוב דף א' ביריע' א' וא"ל דמאי פסקא שמא בסוף הס' הי' יריעה משלש' דפין ואם יסיר דף האחרון יושאר רק שני דפין ביריע' שקודם יריע' אחרונ' ז"א דהא לענין השני דפין ודאי מקרי דיעבד דהא א"צ לכותבם מחדש וכמ"ש למעל' ודף האחרון שצריך לכתבו מחדש בזה אין קפידא אף לכתחל' לכותבו ביריע' א' בפרט שמסתמ' נכתב לכתחל' כמו שהיא עיקר הנוי לכתוב ארבע' דפים או חמשה ביריע' אחת כמבוא' בטור סי' ער"ב ומוכח כן מבריית' שבש"ס ד"ל וא"כ אף יסיר דף האחרון ויכתוב יריע' אחרונ' מדף א' יושאר ביריע' הקודמת שלשה דפין ועוד י"ל דל"ד נקטו התוס' והמרדכי דף א' דהא עיקר כוונתם שהס"ת שיש בה ד' טעיות בכל דף אינו מועיל תיקון מה שיכתוב דף א' שלם דאל"כ עכ"פ אמאי יגנז יסיר יריעה אחת ויכתוב במקומ' יריעה אחרת מתוקנת עכ"פ בדף א' ואכמ"ל. והנה שם בברייתא ד"ל קתני נמי דלא ימעט הכתב ודעת הט"ז ברס"י ער"ה סק"ב ובסי' ער"ג סק"ג דלדעת רמ"א אם אירע שצריך למעט הכתב בכדי לתקן הספ' שפיר דמי דזה הוי כדיעבד אבל דעת הש"ך ברס"י ער"ה סק"ב נרא' דאף דבדיעבד אם מיעט הכתב כשר מ"מ לכתחל' אין למעט הכתב אף שא"א לתקן היריע' באופן אחר וע' בבאה"ט שם סק"ב. והנה אם כי דעת הראש בתשו' הביאו הטור שם מבואר כד' הש"ך וע"ש בתשו' הרא"ש כלל ג' סי' זיין שכ' להדיא מוטב לסלק היריע' וכ"כ בתשב"ץ ח"א סי' קכ"ז בשם הרא"ש אבל מד' התשב"ץ עצמו שם נרא' מבואר כד' הט"ז שאם א"א לתקן רק באופן שימעט הכתב שפיר דמי ובאמת שכן נהגו הסופרים עכשיו לתקן אף אם צריך למעט הכתב עי"ז וכ"מ בב"י סס"י ער"ט להדיא ועיין במרדכי ה' ס"ת סי' תתקנ"ד ודברי הב"ח צ"ע רס"י ער"ה שכ' אדעת הרא"ש וטור שם וכ"כ הב"י סי' ער"ט ובאמת דברי הב"י סותרים לדברי הרא"ש והטור שוב עיינתי ונלע"ד דהט"ז והש"ך לא פליגי כי הא ודאי שהרא"ש אוסר למעט הכתב אף שא"א לתקן בא"א כמבוא' בתשו' הנ"ל והרמ"א שכ' ברס"י ער"ה וכן נהגו הסופרי' לתקנו היינו ודאי אף שצריך למעט הכתב דאין לומר דמיירי דוקא באם הוא באופן שא"צ למעט הכתב וע' בפריש' ס"א ז"א דהא בסס"י ער'"ט כ' רמ"א בהג"ה בפי' שהסופרים נוהגין לתקן כמ"ש לעיל רס"י ער"ה והיינו שהמחב' שם סס"י ער"ט אוסר לתקן למעט הכתב רק לסלק היריע' והיא מתשו' הרא"ש הנ"ל והטו' והרמ"א כ' דנהגו לתקן בכה"ג ע"כ נלפע"ד מוכרח דהט"ז והש"ך לא פליגי לענין דינא רק דהש"ך כ"כ לדעת הרא"ש והט"ז כ"כ לדעת הרשב"א שנהגו הסופרים לתקן בכל ענין וכמ"ש התשב"ץ בשמו אבל באמת לפי המנהג אך הש"ך מודה דנהגו לתקן בכל ענין כמ"ש הרמ"א סס"י ער"ט וכיון שכן אחר שנהגו למעט הכתב בכדי לתקן שלא יצטרכו לסלק היריע' ש"מ דקיי"ל דזה מקרי דיעבד אף דקתני נמי ולא ימעט הכתב מ"מ צ"ל דזהו רק זהירות לכתחל' במקום שאפש' א"כ ברישא דבריית' נמי דקתני פחות מכן לא יעשה הוא נמי רק זהירות לכתחל' במקום שאפש' הא במקום דלא אפש' בא"א מותר לעשות יריע' פחות מ"ג דפין דמקרי דיעבד א"כ לכאור' א"א לומר בפירוש מס' סופרים דיריע' שבלתה כפי' הח"צ נוטל ג' ומחזיר ג' דקאי אדפין ומשום דאין עושין יריעה פחות מג' דפין דהא לפי הנתבא' כל שצריך לגנוז יריע' מותר לעשות יריע' פחות מג' דכין וא"כ למה נצריך לגנוז שני דפין כשרים בחנם ואף שאם לא יסלק רק דף הפסול יצטרך לעשות יריעה מדף א' מה בכך מאי נ"מ בין שמתקן בכדי שלא תצטרך יריעה שלימה גניזה או שמחקן שלא יצטרך חלק ממנה גניזה. אמנם הא ודאי שנתפשט המנהג ביריע' שנפסל' שאין מסלקין שלשה יריעות כי אף לדעת הט"ו סס"י ר"פ כ' בתשו' ש"י לחלק בין בלה לנפסל ובפרט שלפי דעת הרא"ש בתשו' הנ"ל אפשר לפרש בברייתא דמ"ס כפי' הח"צ בפרט שאף לדעת הט"ו סס"י ר"פ אין זה מעכב בדיעבד כמ"ש הש"י שם שפיר סמכו להקל סיומא דפיסק' הנלע"ד דבאם יש פסול בדף א' באופן שא"א לתקנו אעפ"י שיש מקום לומר דהך דמ"ס מיירי ביריע' שבלה דוקא אבל בנפסל לא נאמר כלל ע"כ הי' מקום לומר שדי שיסיר הדף הפסול לבד ויכתוב תמורתו מחדש יריעה מדף א' לפי המנהג שכ' רמ"א סס"י ער"ט שבכה"ג מקרי דיעבד כמ"ש למעל' א"צ לכפול הדברים מ"מ כיון שיש בזה כמה מחמירים דהא הח"צ מפ' ברייתא דמ"ס הנ"ל דצריך לסלק ג' דפין דוקא ובתשו' ג"ש סי' קנ"ו מחמיר בכל ענין דצריך לסלק ג' יריעות דוקא וגם דעת הרא"ש בתשו' הנ"ל מבואר דבכה"ג לא מקרי דיעבד ע"כ אין להקל כ"כ וצריך עכ"פ לסלק שלשה דפין כמ"ש הש"י והח"צ ע"כ אם היריע' אינה מחזקת רק ג' דפין צריך לסלק' כולה ואם מחזקת ששה דפין זה מבואר בח"צ וש"י דיסלק שלשה דפין ויושאר ג' דפין ביריע' הישינה אמנם לפי המתבא' למעל' גם אם אינה מחזקת רק חמשה דפין די שיסלק שלשה דפין ויושאר יריעה משני דפין דזה ודאי מקרי דיעבד ויש להקל כמ"ש בתשו' ג"ש סי' נ"ה אף שבתשו' ש"י וח"צ מבואר להיפך נלע"ד להקל בפרט שבדיעבד אין בזה בית מיחוש כמבואר בסמ"ג ותשו' מהרי"ק סי' ק"ל וט"ז סי' ער"ב ואם היריע' מחזקת ד' דפין אף שלפי הנ"ל הי' אפשר להקל שיסלק ג' דפין ויושאר יריעה מדף א דהא הפנ"ח הביא בשם תשו' מהרמ"מ דבדיעבד כשר יריע' מדף א' ובכה"ג מקרי דיעבד כנ"ל מ"מ מחמת שתשו' מהרמ"מ גופי' אינה לפני קשה עלי להורת מתוך הקיצורים אעפ"י שמצד הסברא אין חילוק בין יריעה משני דפין או מדף א' מ"מ איני מחליט לע"ע להקל למעשה בכה"ג להניח יריעה מדף א' אמנם כל דוקא אם אי אפשר לתקן היריעה עצמה אבל אם אפשר לתקן היריעה עצמה כמו היריעה שבנ"ד שלא הניח ריוח כראוי כשיעור ריוח פרשה באמצע השיטות שבשירה אם אפשר לתקן שלא יפגע בשם הק' כבר נהגו הסופרים לתקן אף אם צריך למעט האותיות קצת כמ"ש הרמ"א רס"י ער"ה וסס"י ער"ט ועיין בט"ז סי' ער"ג סק"ג וע"ש בתשו' הרא"ש וצ"ע קצת ובלבד שלא יקלקל צורת השירה וע' בר"ן ספ"ק דמגיל' אבל אם אי אפשר לתקן בזה האופן וצריך לחזור ולכתוב מחדש דינו כמ"ש למעלה ובזה אסיים ואו"ש כנפשו ונפש ידידו שלמה במוהר"י חופ"ק הנ"ל:

אחרי כותבי מצאתי בתשב"ץ ח"ב סי' צ"ג כ' וז"ל ולא עוד אלא אפי' בתוך הספר אם אי אפשר לעשות יריעות אלא בנות ב' דפין או אחד היינו מתירין בשעת הדחק שאין זה מדברים הפוסלים ס"ת ולא נאמר אלא למצוה היכא דאפשר וכו' עכ"ל ע"כ לענ"ד הסומך להקל ביריעה שיש בה ד' דפין ונפסל מדף א' עד ג' ונשתייר דף כשר להכשיר ולעשות ממנו יריעה בפ"ע לא הפסיד ואכמ"ל עוד (א) **(הג"ה מבן המחבר בתשו' הרדב"ז סי' ב' אלפים שכ"ה כ' וז"ל ומה שכ' הרב עד שיסלק את הדף שטעה בו לאו דוקא אלא שיסלק כל היריע' שהרי אין עושין יריע' פרות מן ג' דפין ואם הי' הטעות בסוף הספר חותך הדף ועוש' דף אחר וכו' ומשכחת לה נמי כגון שהי' כותב יריעה בת ד' דפין או בת ה' אפי' הטעות בדף האחרונ' מסלק הדף ומתחיל יריע' אחרת ע"כ ומה שכ' הרדב"ז בכוונת דברי הרמב"ם דליריע' קרי דף זכה גם אאמו"ר הג' ז"ל לזה מסבר' דנפשי' לקמן סי' קל"ח אך מדברי הרדב"ז נרא' בהדיא שזה מקרי לכתחיל' ואסור בכה"ג לעשות דף א' ודלא כהתשב"ץ נרא' שגם אאמו"ר הג' ז"ל לקמן בתשו' הנ"ל לא סמך בפשיטות על התשב"ץ וחשש להחמיר וכן היא דעת הח"ס בסי' רנ"ז להחמיר אף בדיעבד שלא להשאיר יריעה פחות מג' דפין:)**

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה