אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

תשובה קכ

תשובה קיט

וע"ד שאלתו השני' בס"ת שנקבוהו עכברים וניקב ג"כ בראש הלמד שבשם הק' אלקים והנה מעל' קיצר אופן שאלתו וזה צריך לפנים ושאלה זו מתחלקת לשלש' פנים הפן הא' אם נשתייר קצת מצוואר הלמד עד שתינוק קורא למד אע"פ שחסר מהתמונ' המבואר בב"ש כבר כתב כל האחרונים שכל התמונות אינם מעכב בדיעבד אף שיש בזה סודות נוראים בפרט בראש צוואר הלמד כמבואר ברש"י סנהדרין דק"ו ע"ב ד"ה במגדל הפורח באויר לחד לישנ' ובספרי המקובלים מ"מ כלל הוא בידינו וכ"כ הרמ"א סי' ל"ו דאם שינה בצורת הכתב לא פסול ואף שבלמד הביא המ"א שם להדי' בשם ס' ב"ש דצריך להיות כמין ואו ולא כמין יוד עכ"ז לענ"ד בדיעבד אינו מעכב כל שתינוק קורא אותה למד (ב) **(הג"ה מבן המחבר וכן כתב בהדיא בש"ע של התניא בסי' ל"ו שוב מצאתי לקמן בסי' קנ"ה שאאמו"ר הג' זללה"ה הביא דבריו והאריך בזה עש"ה:)** ואף שכעת אין הלמד מוקף גויל לא איכפת לן דש"ס ערוך הוא פ' הקומץ רבה גבי הא יוד דאיפסק בנוקבא דאם משתיירי בהו כשיעור כשר וכבר עמד בזה הב"י סי' ל"ב דאמאי כשר הא אינו מוקף גויל ותי' ע"ז ב' תירוצים תי' א' משום דדוק' אם נדבק אות לאות הוא דפסול משום היקף גויל ולא בנקב תי' ב' משום דכיון דבעת הכתיב' הי' מוקף גויל לא איכפת לן במה שנתקלקל ההיקף גויל אחר הכתיב' ועכ"פ בנ"ד כשר לכל התירוצים ועיין בנו"ב מ"ק חיו"ד סי' ע"ה ע"כ אם באופן הזה הס"ת הלזאת כשרה בלי שום תיקון. הפן הב' אם נקבוהו העכברים ונחסר כל צוואר הלמד עד שלא נשאר בהנשאר רק תמונת כף וכדומ' אזי נ"ל דימחוק כל האות הנשאר ולכתוב למד דקה וקטנ' ויצמצם עד שיושאר כחוט השער' ג"כ מוקף גויל דכיון שלא נשאר עליו שום צורת למד מותר למוחק' כמ"ש רמ"א סי' ער"ו סי' ה' של שם שכרע' נוגעת בגגה אם נוגע ממש עד שנראית כחית מותר למחוק או לגרור הרגל ולתקנ' וע"ש בב"י וט"ז וש"ך וא"ל דדוק' התם דמיירי שמתחלת הכתיב' הי' נוגעת ומש"ה מעולם לא נתקדש' בקדושת השם מש"ה מותר למוחק' משא"כ בנ"ד דמתחל' כבר הי' על אות למד קדושת השם בהיות' שלימ' גם עתה לא פקעה קדושת' מינה אף שנתקלקל' ובאמת כ"כ בתשו' מ"ע סי' ל"ו על הך דינא ד"ה של שם שכרע' נוגעת בגגה וז"ל אם פסק רגל ההא מן הרגל לגג שהיא דיבוק האות בעצמ' אחר שכבר נקרא שם הא עליו בכל אופן שיהי' אין לנו אלא דברי הר"י אכסנדרי הובאו בב"י יו"ד סי' רע"ו שאמר יגנזו כי חשבנו להזהר מאד מכגוע באותות השם ואין זה דומה לדיבוק אות באות עכ"ל ובאמת לא נמצא כן בדברי הרי"א שהוב' בב"י רק אולי דייק המ"ע מדברי הרי"א מדכ' בלשונו מי שנתכוין לכתוב השם ונדבק' לו רגל שמאלית וכו' יכול הוא לגרור רגל החית שנעש' בפיסול והביא ראי' ממס' סופרים דאם נשפך דיו על השם מותר למוחקו שאין כוונתו אלא לתקן וכ"ש זו שנעשית מתחל' בפיסול ע"כ ש"מ מלשונו דמיירי בנכתב' מתחל' בפיסול שנדבק' בתחלת הכתיבה וש"מ דוק' בכהאי גוונ' היא דשרי דאם לא כן לינקט רבות' יותר אבל באמת כיון דמדמי הרי"א הך דינא דדיבוק ההא להך דמס' סופרים בדיו שנפל על השם דמותר למוחקו והתם הא מיירי בשכבר נגמר השם ואחר כך נפל עליו דיו א"כ ה"ה בהאי גוונא דדיבוק ההא וכן מצאתי שהשיג על המ"ע בזה בס' בני יונה סי' ער"ו והא דנקט הרי"א שנדבק בתחלה אפשר לומר דלרבותא דסיפא כ"כ דאי לא נדבקה רק מעט דאף אם נכתבה כן בתחלה אסור לגוררה כנלע"ד ואף אם נחמיר בהך עובדא דתשו' מ"ע מ"מ נלע"ד דבנ"ד אף הגאון בעל מ"ע מודה בדא משום דנלע"ד טעמא דהגאון ז"ל דהחמיר בהא מלתא אם נדבקה ההא אחר הכתובה משום דהא איכא כמה מרבוותא דס"ל בהאי גוונא בהא שנדבקה אח"כ דגורר מקום הדבק ולא הוי חק תוכת כיון דנעשית מתחלה בהכשר ולדידהו פשיטא דחלילה לגרור כל רגל השמאלי כיון דשם הא עליו עדיין אף אחר הדיבוק דאל"כ מאי מהני בגרירת הדבוק הא הו"ל חק תוכת אע"כ דלדידהו עדיין שם הא עליו ומש"ה אין לה תקנה דהיכי ניעבד לגרור כל רגל השמאל אי אפשר דדלמא הלכה כהנך רבוותא ויש בזה איסור מוחק השם לא לגרור רק בין הדבקים הא אנן קיי"ל להחמיר דלא סגי בהכי והו"ל ס' פסולה ובאמת בתשו' הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ו כ' וז"ל ואי הוי פשיטא לן שנכתב השם בכשרות ואחר כך נדבק טוב הי' לגרור הדבוק ולסמוך על האומרים שלא נקרא זה חק תוכת ממה שנגרור כל רגל ההא כדי שלא למחוק חלק מאות השם וכו' ג"כ וכ"כ עוד בסיף התשו' שם אבל הגאון בעל מ"ע לא ס"ל הכי דכיון דקיי"ל להלכה להחמיר כהנך רבוותא דאין די בגרירת הדבק רק בגרירת כל הרגל א"א להקל בשעת הדחק לסמוך ארבוותא דמקילין ואזלינן הכא והכא לחומרא ומש"ה אין לה תקנה רק בגניזה עוד נלע"ד דס"ל להגאון מ"ע דאף אם נרצה לסמוך בשעת הדחק ארבוותא דס"ל דדי בגרירת הדבק מ"מ אסור בכאן אף לגרור הדבק כיון דלדידהו ההא כתקנה דהא די בגרירת הדבק א"כ אף הדבק אסור לגרור משום דנטפל להשם וכל המחובר לטהור טהור ודוקא בגרירת הדבק שבין אות לאות הוא דקיי"ל דמותר להפריד משום דהוספת הדבק אינו תוך האות עצמו אבל באם הדבק באות עצמו דינו כקדושת האות ואסור ליגע בו וכ"ז אם ניחוש להנך רבוותא דס"ל אם נדבק אחר הכתיבה שם אות עליו ודי בגרירת הדבק אבל אי הוי פשיטא לי' כהנך רבוותא דאינו מועיל גרירת הדבק כיון שכבר נפסל האות שפיר הי' מודה דמותר לגרור הכל באין פקפוק כנלע"ד וע"כ בנ"ד דיש לומר דאף הגאון ז"ל מודה כמ"ש שפיר יוכל למחוק הנשאר מהלמד בכדי לכתוב על מקומה למד אחרת בכדי לתקן השם ועמ"ש בזה לקמן. הפן הג' אם לא נשאר בהקלף הנשאר שיעור שיוכל לכתוב עליו למד ויהי' נשאר מוקף גויל בהא איכא לעיוני טובא. והנה מעל' רוצה להמציא תקנה על ידי שיקדור הנשאר מהלמד ולהניח טלאי ולכתוב הלמד ע"ג המטלית וטוב גמגם מעל' בזה ע"פ דברי הנו"ב דבמקצת השם יש להחמיר טפי לקדרו משום דשוב יהי' פקע מיני' קדושת השם ע"כ ובאמת אין זה ענין לכאן דהתם קאי הנו"ב על העובדא שכ' אלקיכם במקום שצ"ל אלקיהם שדעת השואל שם שאף שאסור למחוק אותות כ"ם שכבר קדשו השם וכדין איסור מטפלין אעפ"כ מותר לקלפן אף שעצם השם אסור לקלוף ע"ז השיב הנו"ב דאדרבא אף המתירי' לקלוף כל השם מטעם דאין זה בכלל איסור מחיקה משום דבקליפה אינו מאבד השם דבכל מקום שהוא קדושתו עליו משא"כ באם רוצה לקלוף רק אותות הנטפלין זה אסור לכ"ע דמה לי מחיקה מה לי קילוף כיון דע"י שקולפין והפרידן מהשם שוב פקעי קדושתן הו"ל כמחיקה ובכלל איסור מחיקת נטפלין הוא ע"ש בסי' ע"ו אבל בנ"ד דמותר למחוק הנשאר מהלמד וכנ"ל מכ"ש דיכול לקודרו ואי כוונת מעל' דאף דמותר לקדור מ"מ יש מיחוש לכתוב הלמד על הטלאי דאולי יפול ברוב הימים הטלאי ויתפרד קדושת השם מהלמד זה סברא מבחוץ ואינו ענין לדברי הנו"ב ומנ"ל לחדש סברות להחמיר מדעתינו אמנם אף שלקדור הנשאר מהלמד אין קפידא וכנ"ל אכתי איכא לעיוני אם יש בזה תיקון לכתוב הלמד על המטלית. והנה בתשו' חינוך ב"י סי' ע"ה כתב בפשיטות דאין כותבין שם על הטלאי והאחרונים העתיקו דבריו א"כ ה"ה דאף אות א' מהשם אסור לכתוב על הטלאי דמה לי מקצת ומה לי כולו ואדרבא במקצת יש להחמיר יותר וע' מ"ש בזה לקמן ובעיקר דין זה אם מותר לכתוב השם על הטלאי תמהני שכל האחרונים נמשכו בפשיטות דאסור מכח תשו' חב"י הנ"ל ולא הביאו דברי הש"ך שמוכח להדיא מדבריו איפכא שם בסי' ער"ה ס"ק ג' באם נכתב השם על המטלית שרי להסיר המטלית עם השם לצורך היקון פתוחה או סתומה וכיוצא ע"ש ש"מ דכותבין השם על המטלית. והנה ראיתי בתשו' נ"ש סי' כ"ז שהביא דברי תשו' חב"י בסתם וכ' להביא ראי' נכונה מהש"ס כדבריו מהא דאיתא במנחות ד"ל ע"ב הטועה בשם גורר כו' רשב"ש אומר וכו' אין כותבין השם לא על מקום הגרר וכו' כיצד יעשה יסלק היריעה כו' ע"כ והרי איכא תקנתא אחריתי לקדור הטעות ולכתוב על המטלית שידבק אלא ש"מ שאין כותבין השם על המטלית והאריך בזה ובאמת אין ראייתו מוכרחת דאף שזה ראי' נכונה דלרשב"א אין כותבין השם על המטלית ה"מ לדידי' דס"ל דאין תולין השם משום דבעינן הדר טפי וצריך לכתבו במכוון השירה מש"ה גם על המטלית אסור אבל לדידן דקיי"ל דתולין א"כ ג"כ על המטלית אפשר דשרי וכ"ז בשם שלם אבל בחצי השם קיי"ל דאין תולין בזה יש ראי' מהש"ס דעל המטלית נמי פסול דכך לנו חצי השם כמו כל השם אליב' דרשב"א ומש"ה אין בזה תקנה כל עיקר (א) **(הג"ה מבן המחבר בתשו' ח"ס חיו"ד סי' רנ"ט הרגיש בדברי הש"ך הנ"ל ותמוה על תשו' חב"י ע"ש אך מה שכ' שם לסתור ראיות הנטע שעשועים מהא דמנחות וז"ל שם ותמהתי אם יצא זה מפי הרב המחבר דהרי התם במנחות לא מיירי שהשם נכתב בטעות וקודרים אותו אלא ששכח לכתוב השם וכ' איזהו תיבות לפניו ופליגי אי יתלה השם או ימחק תיבה ויכתוב השם על אותו המחק או גרר וטלאי מאן דכר שמי' התם ודבריו תמוהים עכ"ל שם ולפענ"ד במח"כ דבריו תמוהים דאטו הנ"ש מביא ראי' על קדירת השם הא מביא ראי' רק לענין כתיבת השם על המטלית ואכתי קשה לדברי התנא דלא משכח התם תקנה רק לגנוז משום דס"ל אין תולין ואסור לכתוב השם על הגרר ואמאי הא אפשר בתקנה שיגדור אותו המקום ולהניח טלאי ושוב לא יהי' על המחק רק לכתוב השם על המטלית אלא ע"כ דאסור השם על הטלאי כן הוא ראיות הנ"ש ולק"מ. שוב מצאתי שכבר קדמו בראי' זו השבות יעקב ח"ב סי' פ"ח ולדינא כ' שם כדעת אאמו"ר הג' זללה"ה דחצי השם על המטלית בודאי אסור:)** ואחר שאין בזה תקכה עלה בלבי להמציא תקנה למחוק כל אותיות מהשם הנשארים עד שיכתוב בשם השם מחדש וקודם אמינא לחקור בעיקר דינא אם נמחק כבר איזה אות מהשם באופן שלא נשאר בהנשאר שום שם כמו בנ"ד ואם מותר למחוק הנשאר והנה בתשו' ח"י הביאו בס' בני יונה כ' דכל שבטל מקצת השם בטל כולו ומותר למחקו ובס' בני יונה האריך לחלוק עליו וכ' דלדעתו אף מלקות איכא משום דהא קיי"ל דעיקר ע"א צריך לשרש אחריו כדאי' בע"א דמ"ה ועלה קאי הלאו דל"ת כן לה' אלקיכם דמשמע דאף אם שורש אחר שכבר ניתץ חייב ע"ש בדבריו. ובאמת איני מכיר ראי' זו דהא ר"ע דהלכה כמותו ס"ל דהך דצריך לשרש אחריו ילפינן מאבד תאבדון ומה ת"ל ואבדתם את שמם ההוא לכנות לה שם גנאי כמבואר שם בש"ס. והנה במס' סופרים ובספרי פ' ראה וכן בכל מקומות שבש"ס הביאו אזהרה למוחק אות אחת מהשם משום דכ' ואבדתם את שמם וגו' ל"ת כן ל"ה וגו' ומזה אני אומר אדרבא להיפך דאם הי' הילפותא מאבד תאבדון דמ"ע לעקור ע"א וע"ז קאי ל"ת כן וגו' מזה אינו מוכח דעובר בלאו רק אם מחק את כל השם ולא השאיר ממנו מאומה כמו המ"ע בע"ז לעקר ע"ז ובאמת לא קיים המצוה כתקונה רק אם אובדה לגמרי ששורש אחריו ולשון הספרי לקוצץ האשרה שחייב לשרש אחריו וכעין זה מצאנו בניקור ג"ה צריך לחטט אחריו ובלא"ה לא מקיים המצוה כתיקון הכ' בעיקור ע"א וע"ז קאי ל"ת כן וגו' דנשמע מזה דבמוחק אות א' אף דאיכא איסור' מ"מ לא עבר על הלאו לגמרי עד ששורש למחוק הכל מש"ה סמכו דבריהם על הלאו העשה דואבדתם את שמם וע"ז קאי האזהרה דל"ת כן ואף שפסוק זה אוקמוהו בש"ס לכנות לה שם גנאי א"א לומר דהאזהרה דל"ת כן נמי ע"ז קאי כמ"ש הגאון בס' גור ארי' פ' ראה דאיך יעלה על הדעת שהישראל יכנו ח"ו שם גנאי להבורא ב"ה ע"כ אוקמוהו אזהרה למוחק אות אחד מהשם דבזה גורם ח"ו לאבד השם ממקום הזה מש"ה אף באות א' שאיבד כבר איבד ח"ו כל השם ממקום זה אבל ד"ז אם כבר נמחק אות א' מהשם ולא נשאר שום שם בהנשאר אין שום ריח ראי' שיהי' אסור למחוק הנשאר אחר שבל"ז אין שם עליו ומכ"ש שיהי' ע"ז נדנוד חיוב מלקות עוד הביא הגאון לס' בני יונה ראי' דאסור למחוק הנשאר מהא דתניא במס' סופרים אבל הדיו שנטפה ע"ג הכתב מותר למוחקה שלא היתה כוונתו אלא לתקן ע"כ הרי אף שכבר נטף הדיו ע"ג הכתב ואין לך מחוקה גדולה מזו ועכ"ז לולא שכוונתו לתקן אסור ליגע בו ונ"ל דגם שם אינו מותר אלא אותות שע"ג נטף הדיו אבל האותיות שנשארו כהוגן אסור ליגע בהן כיון שכבר נתקדשו עכ"ל וזה לכאור' ראי' נכונה אמנם באמת אין זה ראי' אלא לשטת סה"ת והרא"ש שהובא בטור או"ח ובב"י שם סי' ל"ב ובטור וב"י אה"ע סי' קכ"ה דאם נטף דיו ע"ג אות אף שכבר נגמרה מקודם ונטל הדיו אפ"ה פסול משום דהו"ל חק תוכת ולדידהו ש"מ דכבר האות נפסל וכמאן דליתי' דמיא ואפ"ה צריך במס' סופרים להך טעמא משום דמתקן הוא ש"מ דבלא"ה אסור אף שכבר נמחק אבל לשטת הסמ"ק והכלבו שהובא שם דס"ל דאחר שנגמר האות אם נפל טפת דיו מסיר הדיו והאות נשאר בכשרותו ש"מ דשם אות עליו אף שמכוסה בדיו א"כ שפיר צריך במס' סופרים להך טעמא דמותר למחוק האות אם נטף עליו טפת דיו משום דמתקן הוא הא לא"ה אסור ולוקה דהא מוחק שם גמור הוא דהא השם כתיקון כתוב אלא שמכוסה הוא אבל בעלמ' היכא שכבר נמחק קצתו שפיר י"ל דמותר למחוק השאר אחר שכבר בטל תואר השם מזה אמנם לשטת הסה"ת והרא"ש דקיי"ל כוותייהו שפיר נרא' ראיות הב"י נכונה דכל שאינו לצורך תיקון אסור למחוק הנשאר מ"מ ה"מ שלא לצורך תיקנו אבל בנ"ד שלצורך תיקון הוא נלע"ד דשרי ול"מ לשטת הסמ"ק והכלבו הנ"ל דהא לדידהו אף שנטף דיו על השם שפיר הוי שם גמור ופשיט' דאם גוררו ואיבדו חייב מלקות ועכ"ז מותר לתקנו כדאית' במס' סופרים משום דאינו בכלל איבוד כיון דמתכוין לתיקון מכ"ש בנ"ד דכבר אינו שם שלם דמותר למוחקו לצורך תיקון אלא אף לסה"ת ודעמי' מ"מ כיון דלדידהו ע"כ בלא צורך תיקון איכא איסורא או דאוריית' כמ"ש בס' בי"ו כמו מחמץ אחר מחמץ או עכ"פ איסורא דרבנן כמ"ש הש"ג פ' שבועת העדות כמו מטיל מום בבעל מום ושרי לצורך תיקון מה לי אות שכבר נמחק או אותיות שלא נמחקו שנשתיירו מהשם שכבר נמחק ממנו אות ס"ס לצורך תיקון שריא ועוד עדיף נ"ד מהך נידון שבס' בי"ו דשם מיירי שנמחק אות א' מהשם ושפיר אפשר להאותות שנשתיירו לחזור לקדושתו הראשונ' ע"י שישלים האות הנמחק משא"כ בנ"ד ויש בזה עוד מקום להאריך אלא שלקצר אני צריך כלל הדברים שלדעתי הקלושה לצורך תיקון כמו בנ"ד אם א"א בע"א שרי למחוק כל האותות הנשארים בכדי לתקן. (ב) **(הג"ה מבן המחבר וכן פסק בפשיטות הגאון רח"כ בתשו' סי' מ"ג וע' בהג"ה שם בתשו' מגדול א' שמפקפק קצת ע"ז.)** אמנם למעשה קשה להקל נגד דעת הבי"ו הנ"ל בפרט באיסור מחיקת השם ע"כ נלע"ד לצרף לעשות מחיקה זו על ידי גרמא כעי' מ"ש בתשו' ב"א חיו"ד סי' ס"א להניח על האותות נייר או גמי מלוחלח בשם כמה פעמים ולא ידחקם בחוזק וזה יהי' גורם שימחוק דבכה"ג מוכח מש"ס שבת דק"כ דמותר גבי מי שהי' שם כתוב על בשרו דיורד וטובל ובלבד שלא ישפשף וקאמר בגמ' טעמא משום דכ' לא תעשון כן ועשי' הוא דאסור הא גרמא שרי אף שבמתכוין יורד לתוך המים ע"ש בס' ב"א באריכות וכ"כ הש"ג שם פ' שבועת העדות להדיא להוכיח מש"ס זו דגרמא שרי אמנם לבי מהסס קצת בהיתר זה משום שמצאתי בס' חסידים סי' תתק"י שכ' ז"ל אף בזמן הזה לא ישים אדם ספרים אצל אוכלין כדי שלא יאכלו העכברים הספרים וכתיב לא תעשו כן לה' אלקיכם שלא יגרום אדם שימחק השם דוגמת כל מום לא יהי' בו שלא יגרום שיהי' מום בקדשים כך לח יגרום הכתובה שהוא קודש וה' קודש ע"כ והי' אפשר לומר דשאני הכא דא"א בענין אחר כמ"ש הש"ג דאף בש"ס לא התירו רק בא"א בענין אחר וכ"כ בס' ב"א הנ"ל דמש"ס עצמו ר"פ כ"כ מוכח דבשלא לצורך אסור אף גרמא ע"ש מ"מ מדברי ס"ח נרא' שהוא איסור דא' דוגמת כל מום וכו' מ"מ בנ"ד הי' אפשר לצרף להך היתרי' דלעיל להתיר למחוק השאר ע"י גרמא הנ"ל לצורך תיקון השם עצמו במקום הזה אמנם מחמת שרצוני בל"נ לעמוד על הפרק בענין גרמא כזו בענין מחיקת השם באריכו' ע"כ מבוקשי שיפרש רומ"ת אופן השאלה היטב ואזי אחליט הדבר למעשה ומחמת כאב השנים אשר נתגבר עלי מאד מעת הייתי בקרובטש הוצרכתי להפסיק באמצע הפרק והי' בזה שלום כנפשו ונפש ידידו דוש"ת באהבה שלמה במוהר"י חופ"ק סקאלא.

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה