אור ברסלב

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב· רבי שלמה דרימר

מפתחות

הקדמה מבן המחבר

א) בשטר עיסקא שהי' כ' בו דהלוה לא יהי' נאמן לטעון לא הרוחתי כ"א בשבוע' ובעדים ועתה טוען הלוה לא הרוחת והח"י אינו מקיום רק הלוה מודה שהוא חתימתן.

ב) בהלואה על הבית באתרא דמסלקי בלא נכוותא אי הוה ר"ק או א"ר והשגה על החו"ד בסי' קע"ב

ג) בלוה שלוה מעות מ"א עצה"ע והתפשר עמו שיתן לו עבור העיסקא את הגראלניע על שני שנים ואם ירצה המלוה להחזיק עוד הגראלניא על ששה שנים אח"כ ולהשאיר המעות תי' הלוה הברירה יהי' להמלוה ועכשיו הלוה טוען שההיתר לא נעשה כדת ביאור אם מקבל עיסקא יכול לחזור בו בתוך המשך ואם משכנתה בלא נכייתא על הבית הוה ר"ק וגם נדון ארבעה שנשבעו שלא ישכרו עסק א' מאדון זה בלא זה ועתה עבר א' ושכר את העסק ורוצה לקבל א' מהם לשותף אי רשאי לכנוס עמו לשותפות.

ד) באשה שמצאה כתם גדול אחר ששמשה עם בעלה וטהרה מורה א' באמרו שש"ז של האשה הוא אדומה

ז) על דין הש"ע סי' קפ"ו ס"ג והשגה על החוו"ד שם ובדין אשה שמצאה כתם בליל ב' או ג' אחר טבילתה אי צריכה לחוש ולמונעה לשמש בפ"ב ליל ב' או ג' אחר טבילה.

ח) באשה בת נ"ח שנים שמצאת דם בשעת גמר הטלת מ"ר ויש לה כאב והרופאים אומרים שהוא מחולה המורידין פלפול נעים בסוגיא דר"פ הרואה כתם ובקושית הח"צ בזה ובתוס' ב"ב דכ"ד ובענין נאמנות הרופאים.

ט) באשה שיש לה חולי מורידין ובדקה בעד הבדוק לה תוך ספירת ז"נ ונגעה ג"כ באותן מקום אי יש לתלות בזה וחילוק בין ג"י הראשונים לאחר ג"י.

י) בענין רואה דם מ"ת באשה מניקה פלפול אריך בדברי המרדכי שהביאו הפוסקים בזה ואם יש להקל בזה במניקה וגם בנדון שכ' הפוסקים בשם הראב"ד דהפעם הא' אינו בחשבון אם לא בדקה א"ע לפ"ת וביאור יפה דברי הרז"ה והמלחמות בשבועות ועוד הרבה פלפולים בענין זה.

יא) עוד בנדון רואה מ"ת כמה פלפולים בזה ואופן הבדיקה להתירה לבעלה

יב) (ב"ה טבילה) באשה שיש לה כאב שינים וא"א לה לנקר השינים מחמת הכאב מה תעשה בטבילת מצוה ונדון בהמה שא"א לחלוב אותה כ"א כשאוחזין אותה בקרני' אי מותר להחזיק אותה בקרני' בשבת.

יג) בנדון אשה שהוכחה בעץ בא"מ ומרגשת כאב בצד א' מן הצדדין ותמיד כשנוגעת בעד הבדיקה באותו צד מוצאת דם אופן טהרתה ובדיקתה בספירת ז"נ:

יד) ארבעה שאלות בדיני כתמים.

טו) בנדון החומרא של הג' מלאדע בענין וסת הפלגה לחשוב מסוף ראי' עד תחלת ראי' ובדברי החו"ד סי' קפ"ד בדין וסת קבוע או אינו קבוע ולא בדקה אח"כ ביום הוסת אי נעקר בכך.

טז) נדון הרגשת זיבת דבר לח ומצאה דם פחות מכגריס בהחלוק וא"י אם הוא באותו מקום שקנחה א"ע בו הזיבת דבר לח או לאו ונמצא בחלוק גם במק"א מראה טהורה כמה חילוקים בזה להלכה.

יז) תשובה ארוכה בדי הקרטון שנמצאים בעד הבדיקה וחילוק אי מוצאות בהרגשה רק שיש לתלות בהרגשת עד או שלא בהרגשה כלל פלפול נפלא בזה ובש"ס ר"פ הרואה וביאור מהו נקרא הרגשה ובדין הדם שבא שלא והרגשה בתוך ספירת ז"נ אם סותרת או עכ"פ אינו עולה ובענין ס"ס שס' א' אינו שקיל אי מצטרף לס"ס פלפול רב בענין זה וביאור דעתו בענין הלז' הלכה למעשה וגם בטפת דם פחות מגריס הנמצא על עד שאינו בדוק בתוך המראה טהורה לאחר הרגשה מבאר הכרעת דעתו בזה להלכה.

יח) באשה שא"י לטהר א"ע לבעלה מחמת שמצאת כתמים על סדינה והאשה בכ"פ כשבודקת אינה מוצאה דם רק ממקום א' ומרגשת כאבה בא"מ בשעת הבדיקה והוא בתוך כד"ח ללידתה מבאר דברי האחרונים בסי' קפ"ז וסי' קצ"א והכרעת דעתו להלכה.

יט) באשה שרואה מ"ת רק שאומרת לתלות בש"ז של בעלה שנתוודע לה שש"ז שלו אדום אי מהני.

כ) ברואה מ"ת רק שמרגשת כאב בשעת תשמיש וגם כבר חדל לה אורח כנשים אי יש לצדד היתר מחמת שהיא זקנה:

כא) באשה שמוצאת דם על עד הבדיקה בימי ספירתה ויש לה כאב והרופא אומר שהוא משום שנחלשה האם.

כד) באשה שראתה מ"ת ג"פ אלא שביני וביני שמשה פ"א ולא בדקה א"ת אם הי' דם. השגה על החו"ד בסי' קפ"ד ובסי' קפ"ז בזה.

כו) שייך להלכות ריבית] בשני אנשים שיש לכ"א שומים בגנתו אלא שבגינה של א' המה קטנים אם מותר לחבירו הלויני שומים גדולים מגינתך ואני אתן לך אח"כ שומים מגינתי ויהי' יותר גדולים מהשומים שלך אם יש בזה משום איסור ריבית.

כז) פלפול ארוך ונחמד בדין רואה מ"ת והשגה על החו"ד בסי' קפ"ד וקפ"ז ופלפול בדברי הש"ס ותוס' בסוגיא דנדה ד"ג ובדברי התה"ד לענין הרגשה בלא מצאה דם ועוד הרבה פלפולים ע"ז באריכות נפלא

כח) באשה שא"י לטהר א"ע לבעלה פלפול באורך בדין נאמנות הרופאים שאומרים שמכה יש לה בא"מ ובנדון אם יתברר דיש לה מכה ויש לה ג"כ כאב דהוי כנתברר דמכתה מוציאה דם אי יש לחוש לחומרת החו"ד דלדעת הרמ"א דטמאה מלמד יום ללמד יום הוא הדין בעברה למד ולא ראתה וראתה אחר יום הלמד והאיך להתנהג בבדיקה להפסקת טהרה ובספירת ז"נ ועוד פלפולים באורך.

כט) שנית בענין הנ"ל.

למ"ד) בענין הקארטין ואופן בדיקתן.

לא) שנית בענין הקארטין הנ"ל.

לב) פלפול עצים בדין ס' צדדים מתי מצטרף לס' ובדין אשה שמוצאות דם על עד הבדיקה אחר הטלת מ"ר אם מהני לה בדיקת מהרי"ו וגם בענין החומרא של החו"ד בראתה פ"א בל"ט אחר תשמיש דצריכה לפרוש לעולם בל"ט.

לג) על השגות השואל על דבריו בתשו' הקודמת מבאר ומלבן דבריו בפלפול ארוך וגם דדין בגדים צבועים שאינם מקבלין כתמים אי גם אם צבועים במראה לבן הדין כן ומהו הדין בצבועים מברייתן והשגה בענין זה על דברי החו"ד בסי' ק"ץ וגם נדון השאלה שבתשו' הקודמת

לד) בענין הקארטין וסדר בדיקתן.

לו) בהני נשי שרגילות לזוב מהם ליחה לבנה ובדקה בכתונתה ומצאה מראה טהורה ובתוכו מראה טמאה פחות מגריס שיש לתלות במאכלות הרבה חילוקי דינים בזה וגם אי בלא הרגשה בדקה א"ע בכתונתה ומצאה פחות מגריס אי יש לחלק בזה בין עגול למשוך גם לתרץ הקושיא היאך גר יכול להביא בכורים והא א"י לומר אשר נתת לי דאין להם חלק בארץ.

לז) תשו' על חמשה שאלות לשואל א' א) באשה שטעתה ופסקה בטהרה ביום ג' למציאת כתם וביום הז' לספירתה באתה לשאול אי מהני לה עכ"פ חמשה ימים הקודם לספור עליהם עוד שני ימים ב) בתפילין שנמצא קרע באות א' ותחת האות הי' דבוק מטלית מתחלת הכתיבת ואינו ניכר עבור זה הקרע ג) בס"ת שבמקום אם יהי' נביאכם כתב במקום יהי' שם הויה בטעות ד) בסרכא מבה"כ בחוץ נגד מכה מחמת חולי כנגדה מבפנים ה) בבשר בלוי ע"ג נגלד אם הוי ריעותא גדולה להצטרף לתרתי לריעותא עם ריעותא כ"ד.

לח) באשה שהבאתה כתם לפני החכם והחכם מסופק אי כתם טהור הוא אם האשה נאמנות לומר שהראתה מקודם לפני חכם א' וטיהר לה ופלפול בדברי הס"ט סי' קפ"ח:

לט) בענין הנשים אשר נצרכים לרפואה והרופא או המילדת בודקת אותם ע"י תחיבת אצבע באותו מקום אי טהורה לבעלה

מ) אי לחוש לחומרא שהמציא הג' בעל אמרי אש באם המשודכת לא ראתה המשודך מעולם רק שקבעו זמן הנשואין ע"י מכתב וכדומה אי צריכה לספור ז"נ מחשש חימוד מעת שראתה אותו פלפול נעים בדברי האחרונים בסי' קצ"ב.

מא) בענין ספירת ז"נ ואי בדיקת לילה מחשב לספירה.

מב) בענין דחיות הנשואין לענין חשש חימוד.

מג) סתירה על מה שרצה א' להמציא דאשה שחל טבילת' שאחר ב"מ בליל שבת שמחמת אונס מותרת לטבול ביום הז' בע"ש וגם הערה בדברי הרא"ה בס' החינוך בענין לאו שאין בו מעשה,

מד) פלפול בדברי הקדמוני' שהביא הב"י בסי' קצ"ח וסי' ר"א בענין טבולה בתוך כלים.

מה) פלפול בדברי הראב"ד פ"ו מה' מקואות ומבאר דבריו בתשובה הקודמות.

מו) פלפול בפ"ו דמקואות מ"ג ובדברי הרא"ש בפ"ו משנה ח'.

מז) מבאר ומלבן דבריו שבשלש' תשובות הקודמת בפלפולי' נאותים.

מח) במקוה א' ששמו בה תיבה ונקבוהו בשוליו בכל אופני ההכשר רק שלא דקדקו בעת שקבעו התיבה שיעמודהו ביושר ועומד קצת בשפוע אשר אפי' אם יפתחו הנקב לגמרי נשאר בהתיב' קצת מים.

מט) בנדון המקוה הנ"ל תשו' להה"מ מבראד פלפול נעים בש"ס נדרים דל"ו ובסוגיא דהמטמא והמנסך.

נ') שנית להה"מ בענין הנ"ל.

נא) בדבר המקואות שבכאן שמקוה קטנה הוא בצד מקוה הגדול' וגובה א' למים שביניהם ובעת אשר ישפכו מים חמים למקוה הקטנ' אז זוחל איזהו שעות המים ממקוה הקטנ' למקוה הגדול' עד זמן אח"כ שוב שוים המימות שבשני המקואות אם יש בזה חשש זוחלין פלפול בזה עם הה"מ מבראד אם שיעור דשפ"ה הוא מה"ת וביאור דברי רש"י בקידושין דע"ט וריש נדה ופלפול מהו נקרא זוחלין לפסול המקוה ועוד בדבר המקוה קטנה שיש פה בתוך העיר רק שמומיו מליחים ובעזוז החום נתמעט המים מאוד אי יש לחוש למי תמצית להיות אח"כ בזה חשש נתן סאה ונטל סאה.

נב) שנית בענין הנ"ל פלפול ארוך ורחב להשיג על הנ"ל מה שרצה להעמיד על דעתו דשיעור כשפ"ה הוא רק מדרבנן ומבאר כל דבריו שבתשובה הקודמות וגם בפירוש זוחלין ואשבורין הכל בפלפולים נאותים.

נג) בדין ס' אי נפלו ג' לוגין מים שאובים למקוה ופלפול צח בדיני חזקות.

נה) (להלכות צדקה) נדין א' שהשאיר קרן קיימת והריוח לעניי עיר ומינה ע"ז גבאים ועתה מטה יד א' מבני המנוח הנ"ל אי רשאים ליתן סך מסיום לבן המנוח הנ"ל.

נו) בהנהו תיבות שמשימי' בתוך המקוה לטבול בתוכם שיעור הנקב שצריך לעשות לענין לכתחל' ודיעבד.

נז) במקוה שניקו אותה בכלים שאינם נקובי' ולא הי' יכולין לשאוב ממנה כל המים וכדי להכשיר' שפכו לתוכה דם הרבה עד שנשתנה המים למראה דם אי רשאים לטבול בתוכה אח"כ כשתתמלא השיעור ותחזור המרא' למרא' מים.

נט) בענין המקואות ששואבין בכ"פ המים עד השיעור ושופכין לתוכה מים חמים בכדי לחממה אי אין בזה חשש דנתן סאה ונטל סאה.

סא) ע"ד המקוה שלעתים שופכין לתוכה מים מן המקוה הגדולה להסור ממנה הרוח ועבור זה נשתנה מראה מי המקוה הקטנה כמראה מי חלב עד כשני ימים לאחר השפיכה שחוזר למראה מים אי יש לחוש בעת שנשתנה המראה שלא לטבול בתוכה משום דהמים ששינו מראי' הוא מהדברים שאין עושים מהם מקוה מחמת שאובין פלפול בדברי רש"י סוכה די"ט וגם נדון מקוה של מי גשמים שנפסלת בש"מ והמשיכה למעין שנתכשר' בזה מהו דין המקוה הזו אם אח"כ נפסקה מן המעיין ועדיין הוא בשינו מראה וביאור דברי הש"ע בסי' ר"א ס"ב.

סב) נדין הצנורות שתחת הגג לקבל גשמים לעשות מהם מקוה אופן הכשרים.

סג) אודות החומרא שהביא הש"ך בס"ק מ"א במקוה כשרה ששפכו לתוכה אח"כ מים שאובין דלא מהני רק במקומה ולא בהמשיך כל מי המקוה למק"א אי יש לחוש לזה למעשה:

סד) אודות הנקבים שעושין בהתיבות שבמקוה וגם אי מותר ליתן חשיקה של ברזל על התיבה הנ"ל להחזיקה:

סה) בענין סתימת הנקבים הנ"ל שלא יזחילו לחוץ

סו) בצינור שבצד המקוה שנעשה לשפוך לתוכו המים מן המקוה לחוץ בעת שמנקים המקוה וראו שבהצינור הזה נעשה כמה גומות אשר נעשה בגרזן בעת שחצבוהו ולא דקדקו בעת אשר ניקו המקוה להשמר לבל יפול בחזרה המים שמהציבור למקוה בעת שהמקו' כבר חסר השיעור פלפול ארוך בדברי הגמ"ר דקידושין שהביא הב"י בגומות שבהצינור שנעשה מבלי כונה ובדברי הראשונים דמכשורין באריכות נפלא

סז) עוד בענין הנ"ל ומבאר בדבר שיש לרבים שותפות בו אי יכול שותף א' לאסור הדבר ההוא פלפול בש"ס ע"ז דמ"ז ודנ"ט ובש"ך יו"ד סי' קמ"ה.

סח) בסתימות הנקבים שבתיבות של המקוה.

ע') פלפול ארוך בדברי הקדמוני' בדין נקיבת כלי לענין מקוה ובדין קבעו ולבסוף חקקו.

עא) עוד בענין הנ"ל שבתשובה הקודמת בדרך קצרה.

עב) בהרבה חששות שהי' במקוה פלפול בדין קבעו ולבסוף חקקו ובענין הוי' ע"י טהרה ובענין ס' מ"ש למקוה ע"י המשכה ובנדון החשש זוחלין:

עג) פלפול ארוך בענין קבעו ולבסוף חקקו וע"ד התיבה שנעשה קודם בתלוש ואח"כ פרקה האומן ואח"כ חזר וחברה במקוה פלפול בדברי התוס' סוכה סוף דט"ו ובתוס' שבת דנ"ט:

עד) שנית בענין הנ"ל ביאור דבריו שבתשו' הקודמות.

עה) שלישית בענין הנ"ל ובדברי המג"ש בשבת דנ"ט.

עו) נדין עשיות מקוה משלג וכפור אופן ההכשר

עז) קושיא עצומה לשיטת הפוסקים דס"ל דאף מעין נפסל בשאובין. אודות הפלומפין שבמקואות שיש בהם חשש שבעת שפוסקים מלנענע בהם חוזרין המים ונפלו לתוך המקוה.

פא) שנית בענין הפלומפין הנ"ל.

פב) נדין חשש זוחלין ואם מהני חיבור למעיין.

פג) על דבר חומרת הרב התניא לעשות הנקב בשילים טרם שיחבר השילים שהדפנות ואם מותר לעשות חשיקי' של ברזל סביב התיבה להחזיק' ואופן סתימת הנקב:

פד) בדבר הסולנות של מתכות שעשו במק"א להמשיך ממעין א' מים למקוה החששות שיש בזה ואופני ההכשר.

פה) שנית בענין הנ"ל לסלק מעליו השגות השואל מבאר באורך דבריו בתשו' הקודמות.

פו) במק"א שעשו להם מקוה טהרה ע"י באר מים חיים שיש בריחוק מקום ומבאר ההוא נמשך קלוח ממעין עד תוך החפיר' שעשו לצורך מקוה טהרה רק שמעין ההוא אינו מוציא מים בשפע אי מותר לשפוך שאובין לתוך המעין שעבור זה יתמלא מהרה המקוה שעשו בהחפיר' הנ"ל פלפול בדברי הש"ך סקמ"א ובענין החשש דנתן סאה ונטל סאה מבאר לענין הנדון כמה חילוקים להלכה.

פז) בכתב שנתנו קהל במק"א לאלמנות חבר ליתן לה חק קצוב בכל שבוע מהזובחי' והכתב נעשה באו"ש וח"ח וחתומים עליו ראשי הקהל והשוחטי' ועתה רוצים לחזור מזה מחמת הרבה טעמים פלפול בדין שבועה וחרם בכתב ובש"ס שבועות דכ"ו ובתוס' שם ובסוגיא דגיטין דע"א ובתוס' ובדין חרמי הציבור ואם מהני לזה התרה אם נכתב עד"ר ובדברי מהרי"ק שהביא הש"ע בסי' רכ"ח סכ"א וס"ל דאם רבים נשבעו על התקנה אם הוי כעד"ר ומהחשש דנודר בעת צרה וגם בענין נדרי צדקה אם מהני גמר בלבו וגם אי נאמנים אנשי הקהל לומר דלא קראו הכתב וסברו דהוא רק על שנה א' פלפול בש"ך חו"מ רנ"ה.

פח) עוד בענין הנ"ל בענין נדרי צדקה ובש"ס נדרים ד"ז ובדברי הש"ך סי' רל"ט ס"ק כ"ט ובענין אי נדר על שני דברים כא' ובדבר א' אינו יכול לחול כלל אם חל על הדבר הב' ועוד פלפולים בזה.

פט) בנדון שא' כ' בכת"י שיש ת"י שלשה מאות רייניש מאה המה מעות א"י ומאה המה מעות עניים ח"ל ומאה המה על צרכי רבים וכל ימי חייו רשות לעשות בהמעות כחפצו ורשם בכת"י מאיזהו חפצים יהי' נגבה המעות הנ"ל והחפצי' הנ"ל המה ממושכני' ת"י ומסר החפצי' ליד שליש גם הכת"י הנ"ל ואח"כ שבק לן חייו פלפול בדין נדרי צדקה בלב ואם חייבים היורשי' לקיים נדרו ואם זה מיקרי דשבל"ע וגם אי נאמן בהודאתו לחוב להאש' בכתובת' ומזונות הבנות הכל בפלפול נעים.

צ') נדין מסירת מודעא על כ' הח"ר שעשו הקהל ביאור אי בעינן מודעא בפני שניים דוקא ומהו הנקרא אונס לענין ביטול השבוע' וגם מי שטעה וסבר דשבוע' שנשבע אין בו ממש וטעה בזה אי הוי כעין נדרי שגגות.

צא) נדון חרמי ציבור וחתום על כתב ההוא גדולי הדור נוחי נפש ועתה רוצים הקהל לבטל החרם ההוא.

צב) שניה בענין הנ"ל.

צג) שלישית בענין הנ"ל

צד) בא' שהי' מחזיק חתנו בכדי שיוכל לשקוד על התורה ועתה רוצה לנסוע לאה"ק ועבור זה לא יוכל להחזיק את חתנו מעתה איזהו מצוה עדיף פלפול נעים בזה.

צה) פלפול בסוגיא דר"פ כל היד

צו) פלפול נחמד בדברי הכ"מ פ"ה מה' נדרים בענין גידולי תרומה.

צז) להלכות ס"ת] ביריעה פסולה כמו מבהמה טמאה וכדומה שנתערב בשאר יריעות בס"ת.

צח) בשו"ב שנתנו ת"כ זה לזה על דבר א, ואח"כ חזר א' מהם והיתר הת"כ ע"י ג' אנשים:

צט) בענין מעות אה"ק שרצו הכולל דשם מאנשי אונגרין להתפרד מכולל אוסטרייך אי שפיר למעבד הכי.

ק) בשו"ב שחתם א"ע בח"י שלא ישחוט רק אצל שו"ב חבירו והנדר הי' על דעת רבים ונכתב שלא יהי' התרה ואח"כ אסרו הקהל שחיטת השו"ב ה"ב ולכן לא הי' יכול השו"ב הא' לשחוט אצל השו"ב הב' והתיר לו הרב ובד' השבועה והנדר הנ"ל.

קא) ברב שעשה דברים מכוערים אם להורידו מגדולתו האריך בדברי מוסר

קב) בדין נדרי איסור אי יש לו התרה בדיעבד וגם אי נדר בכולל על דבר היתר ואיסור אי מהני ההיתר מטעם דנדר שהותר מקצתו פלפול ארוך בזה בסוגית הש"ס דשבועות דכ"ד ובש"ס גיטין דל"ה ובדברי אחרונים בזה.

קג) בענין תקנת הקהל ושבועה בכתב בכמה פרטי ענינים.

קד) בקהל שעשו תקנה א' ואח"כ עברו כמה אנשים על התקנה ולא מיחו הקהל בידם אי נתבטלה התקנה בזה וביאור אי יש כח להקהל לעשות תקנה במידי דרווחא להאי ופסידא להאי אי בעינן בזה רובו מתוך כולו.

קה) שנית בענין הנ"ל באריכות נפלא.

קו) בענין נדר צדקה בעת צרה.

קז) בעניני תקנות הקהל.

קח) בשוכר בית שהשכיר את הבית לאיש אחר אם המשכיר רוצה אח"כ לשכרו אם הוא קודם.

קט) באשה שנעשית מילדת בחי' בעלה וקבצה לעצמה מעות משכר זה ונתנה ת"י איש אחר על עיסקא ובעודה בריאה אמרה להמתעסק שאחר מותה יחזיק ת"י הסך הנ"ל על עולמות להיות הרווח לעניים ואח"כ מתה האשה והבעל צווח שהמעות שלו ואח"כ אמר שהוא מוחל לה המעות ומת גם הבעל ועתה הבן עני ותובע המעות פלפול נעים בכל זה בדין אי חל ההקדש על מעות עיסקא ובדין נודר ומת אי היורשים מחויבים לקיים ובדין מלקד"ה ואי המעות הללו הוי כהעדפה שע"י הדחק ובדין גמר בלבו לצדקה אי מועיל ואי נתפס הצדקה גם על החפץ בדברים שבלב.

קי) שנית בענין הנ"ל לבאר דעיסקא נקרא מוחזק לגבי הנותן

קיא) בצרימת אוזן בבכור באיזהו מקום באוזן הוי מום ובאיזהו מקום באוזן דלא הוי מום.

קי"ב) בא' שצוה קודם מותו שיהי' בית גדול מביתו וחנות על עולמות לחלק הרווח בכל שנה לעניים ופרט שחלק עשירות מהרווח ינתן לאיש א' ידוע וקיימו הגבאים כן איזהו שנים ואח"כ יצא קול רינון על אותו איש ואינם רוצים הגבאים ליתן לו מעתה חלקו בהרווח פלפול בדיני אומדנות שנתהווה אח"כ אי מבטלין המתנה וביאור יפה דברי הפוסקים בח"מ סי' רנ"ג ופלפול בהזכי' שיש להעניים במעות עולמות ובדברי הקצה"ח סי' ר"ט.

קיג) בהשואה שעשה המחזיק פ"פ בינו להשענקריס שלא לוותר לשענקיר א' יותר והרב שעשה השואה הנ"ל עשה הדבר בכח חרם והמחזיק פ"פ הלוה מעות מזומן להשענקריס ועתה יש איזהו אנשים בעלי זרוע והוא ירא לנגוש אותם שישלמו לו החוב.

קיד) באשה שקודם מותה מסרה תכשיטי' לאדם א' שאחר מותה יקחו מהמעות ס"ת וקיים כן והבעל שמע דבריו ושתק ואח"כ צווח שאינו מרוצה בזה אם מותר לקרות בס"ת הנ"ל.

קטו) מהו נקרא עטרה לענין רוב גובה של המילה לענין השאלה בילד שס' אם נימול כראוי פלפול בענין ס"ס במצות עשה ובדיני חזקה.

קטז) שנית בענין הנ"ל פלפול ארוך בעניני ספיקות וחזקות.

קיז) בכעין נדון דלעיל והענין הילד הנמצא שרוב היקף החוט מכוסה וס' אם נימול מתחלתו כראוי ואח"כ נתכסה.

קיח) נדון גילוח גר אם צריכין לגלח את כל השערות שלו ואי בתער.

קיט) אודות הס"ת שנמצא במקום שיש פרשות סתומות קטנות מצורפי' כמו בעשרת הדברות ובברכת כהנים שעשו הסופרים אריח ע"ג אריח והריוח מכוון זעג"ז כמו בשירת האזינו אם אין בו משום חשש כ' כשורה.

קכ) בס"ת שנקבוהו עכברי' וניקב ראש הלמד שבשם ה"ק אלקים יבאר ג' אופנים בזה א' אם נשתייר קצת מצואר הלמד אם כשר בלי תיקון ואין בו משום מוקף גויל ב' אם נחסר כל צואר הלמד אם יוכל למחוק כל הלמד ולכתבה מחדש שיהי' אח"כ מוקף גויל פלפול בתשו' מ"ע בזה ג' אם לא נשאר בהקלף הנשאר שיעור שיוכל לכתוב עליו ויהי' מוקף גויל אם לעשות תיקון ע"י טלאי ולכתוב הלמד ע"ג טלאי ואם מותר למחוק את כל השם ולכתבו מחדש.

קכא) נדון השני שאלות שבשתי תשו' הקודמות בפלפול ארוך.

קכב) נדון גרמא במחיקת השם אי מותר ומהו נקרא גרמא בענין זה.

קכג) בס"ת א' שנמצא בה בשירת הים בשיטה הנחלקת לשלשה שהניח ריוח כשיעור סתומה מצד זה וכשיעור סתימה מצד הב'.

קכד) ע"ד הס"ת שבשירת האזינו כ' בתחלת השוטה ד' בדד ינחנו ואין עמו והניח חלק ובחצי השיטה השני' כ' אל נכר ירכיבהו על במתי אם עמו יש בזה חשש פיסול.

קכו) שאלות הרבה בעניני' צורת אותיות הס"ת ותשו' ע"ז בדרך קצרה.

קכז) ע"ד השאלה שנמצא במק"א בס"ת שהסופר טעה וכפל אות הואו שבשם הוי' ב"ה וב"ש אם יש לזה איזהו תיקון ואופן התיקון באריכות.

קכח) שנית בענין הנ"ל לסלק מעליו כל השגת השואל שהשיג על דבריו בתשו' הקודמות בו מבואר כמה הלכתא גבורתא בדיני ס"ת.

קכט) בראש של למ"ד שנכנס לתוך חלל ך' שבשם אלקיך.

קל) בס"ת שנמצא במקום השירה במקום שצ"ל ריוח נמצא הריוח מיעט פחות מ"ט אותיות וביאור אופן תיקון הס"ת אי צריך לסלק ג' יריעות או ג' דפין ואי היריעה פחות מששה דפין ויחתוך ג' דפין ולא ישאר ג' דפין ביריעה אי זה מעכב.

קלא) בהרבה שאלות שנמצא בס"ת א' ואלו הם. א) קודם שירת הים אינו פנוי שיטה שלימה. ב) יש עמודים שהמה ארוכי' מעמודי' אחרים. ג) יש אלפין שהיודין עליוני' הפוכי' היינו שנדבק לגגה בקצה השמאל של היוד. ד) שהביתין הרבה מהם הם עגולים למעלה. ה) יש נונין פשוטין קצרי' כמו זיינין. ו) הרבה יודין ארוכין כמו ואו. ז) כמה שינין שנעשה כל הקו השמאלי כמו הראש ח) כמה ממין סתומות שהרחיב צד העליון. ט) נמצא שם פ' סתומה אצל ועלו הצפרדעי' ואצל לא תחמוד לא הי' שום הפסק. י) הנינין המוזרין עשה של בנסוע ובנוחה ולא בין הפרשיות כנהוג. יא) שנמצא טית לפופין כונו פופין לפופות. יב) כס יה חלוק בשני שיטין. יג) כמה למדין שנכנסו ל"ך שבשיטה העליונה בשם אלקיך. יד) בשירה של האזינו כ' הלשם תגמולו זאת אות ה' של הלשם בתכופה לשם שלא כהלכה. טו) שלא עשה השיטות בהשירה שוות רק אחת ארוכה ואחת קצרה. טז) הרבה חיתין נכתבים בצורות שני נינין כפופין מבאר הכל באריכות על כל א' מהם אי צריך תיקון ואופן התיקון:

קלב) ביריעה של ס"ת שנמצא במק"א שנחתך בעובי הקלף במקום השירטוט וסמוך למקום ההוא נכתב שם הוי' הק' והאותיות אינם מוקפים גויל בצד העליון מחמת חתך הנ"ל ביאור בשם שנכתב בפיסול ע"י ח"ת או שאינו מוקף גויל אי מותר למחקו ואופן התיקון וביאור אי במוחק מקצת האות יש בו איסור כדין ח"ש שאסור מה"ת.

קלג) ביריעה מס"ת שנעשה סדק מעל"ע בהקלף בין פני האלף שהוא היוד שע"ג ובין הגג שתחתיו והוא בשם אלקים איך לתקן.

קלד) שנעשה אות ה' שבשם הק' גיפלאסין מתי כשר ואי מותר לגרר את הגיפלאסין מן האות.

קלה) שנית בענין הנ"ל.

קלו) במזוזה שנפלה טפת דיו בתוך כפיפת הצדיק של ועצר עד שנתקלקל צורתה ולקח הסופר שפופרת של קנה ומשך טיפת הדיו ונשארה הצדיק כמו שהיתה וגמר כתיבת המזוזה אי אין בזה חשש דח"ת.

קלז) שנית בענין הנ"ל:

קלח) בא' שנתן לסופר לכתוב ס"ת עבורו והסופר טעה ביריעה א' ודלג כמה שיטין ועכשיו שאל השואל שאף שעכשיו נהגו הסופרים לתקן ע"י גרירה וממעטין הכתב אולם זה שנתן לכתוב לו הס"ת אינו מרוצה בזה שרוצה שיהי' הכתיבה מהודר אי מותר לגנוז היריעה הנ"ל ולכתוב במקומה מחדש יריעה אחרת ובמ"ש הגמ"י בשם מ"ס מ"ח שיטין נגד מ"ח מסעות.

קלט) בס"ת שנמצא בו אותיות השם דבוקים זה בזה וניכר שהדבוק נעשה אח"כ אי שפיר דמי לגרור הדביקות מבאר ששה סניפי היתר שיש בזה באריכות נפלא ופלפול בדברי הט"ז בסי' ל"ב במה שהביא בשם הב"ח לענין נמצא טעות בס"ת בשבת באופן שיש תקנה בגרירת א"צ להוציא אחרת ומפלפל בזה בסוגי' דפסחים דף פ"ט:

קמ) שנית על הענין הנ"ל פלפול אי מותר התיקון דגרירה ע"י קטן וביאור דברי תוס' גיטין דף ס"ד:

קמא) בכרעה דה' אחרונה של שם הוי' ב"ה וב"ש שנדבקה בנגיעה דקה ונראה שהדיבוק נעשה אחר הכתיב' וקצתם אומרים שאינו מדובק כלל

קמב) שנית בענין הנ"ל וראו שבאמת נוגע כרעה דה' בדיבוק דק לגגה וגם יותר נוטה שנעשה בשעת הכתיבה פלפול באריכות ע"ז וגם אי מותר לכתוב כמה שמות הק' על הגרר מבאר שפליגו בזה הריב"ש והתשב"ץ והכרעת דעתו בזה בראיות מהש"ס:

קמג) נדון תיבת האדון שבס"ת אי צריך לקדש בקדושת השם.

קמד) בס"ת שנדבק רגל הא ראשונה של השם לגגה ומסופק השואל אי מועיל תיקון משום חשש של"כ בהשם.

קמה) שנית בענין הנ"ל.

קמו) בסופר שטעה בעת כתיבתו וכ' ויטוש אלה חסר וא"ו.

קמו) בטעות שנמצא בס"ת בתחלת פ' בא דהיינו בשטה א' כ' ויגרש אותם מאת פני ובשטה שאחריו כתב פרעה ויאמר ד' אל משה ולא הניח הסופר ריוח בין תיבת פרעה ובין תיבת ויאמר כי שם צ"ל ריוח שהוא פ' סתומה היאך לתקנה ואופן התיקון.

קנ) בס"ת שנמצא בא' שבשם אלקיך שרגל האלף דבוק לגגה דהיינו שהראש שלמטה מן היוד התחתונה הי' דבוק מן הצד כולו להגג ולא נשאר קלף חלק בין היוד ובין הגג רק בכל משך רגל היוד בדקות שבה מבאר באריכות אופן התיקון בזה:

קנא) בס"ת א' שנמצא במק"א במקום שהי' צריך להיות שם הוי' ב"ה וב"ש נכתב י' במקום ו' ונכתב יהי' וברור שנכתב לשם הוי' כי תמונת ההין הוא כתמונת ההין שבשם שנהגו הסופרים לכתוב ע"פ דרך קבלה אופן התיקון בזה ובענין אי יש קפידא בכתיבת השם בכסדרן:

קנב) שנית בענין הזה לענין קפידא דכסדרן בהשמות שאינם נמחקין.

קנג) גם כן בענין הנ"ל:

קנד) הוכיח במישור על מה שרצה א' לפסול ס"ת שלא הניח הסופר ריוח בין שיטה לשיטה כמלא שיטה.

קנה) ע"ד שנכתב בספר הלז כמה למדין בצורת כ' וי' ע"ג ולא כתמונת כ'

קנו) ע"ד היודין שבס"ת הלז שע"י שהאריך הסופר הקוץ השמאלי נוטין לתמונת ח' ומהם מחמת שהאריך התג העליון שע"ג היודין נוטין לתמונת למדין אופן התיקון בזה באותיות השם:

קנז) בבהכ"נ א' שהי' שם ס"ת אחת שהי' מוחזק בפיסול שאינו ראוי לתיקון ונשכח מאיזהו טעם אמנם יש שם הרבה ספרים ישנים שמקולקלים מרוב ישנם וצריכים תיקון ונתערב הס"ת בהם מהו הדין פלפול ארוך בזה

קנח) אי מותר לבעל מגי' להגי' ס"ת ע"י עזר קטן חריף היינו שיעיין הקטן ויקרא האותיו' והתיבות מתוך התיקון מוגה והגדול יעיין בהס"ת או איפכא

קנט) שנית בענין זה אי יש לסמוך בזה על בן י"ג שנים ולא הביא ב' שערות

קס) בס"ת שנמצא בא' של שם אדני הק' נקב בין פני האלף שהוא היוד שע"ג ובי הגג שתחתיו וא"י אם נעשה אחר הכתיבה או קודם ואפשר בסוף הכתיבה בעת שמשך היו"ד לגג.

קסא) בסופר א' שכ' תפילין וס"ת וכל הנינין כפופות עשה ראשן כמו ו' הפוכה שראשה כולה לאחור אי מהני בזה תיקון בתו"מ מפני החשש דשל"כ.

קסב) בסופר א' שאומר שמנהגו לקדש השמות רק ע"פ התרגום ולכך לא קידש שם אלקים לא תקלל וגם שם ואמר אי אלקימו:

קסג) שנית בענין הנ"ל אלא שאמר הסופר שמקודם בתחלת הכתיבה אומר שמקדש כל השמות שבתוכה ובאם ישכח לקדש איזה שם בשעת כתיבה אז יהי' חל עליהם קדושת השם וכן לענין השמות המסופקים האריך במה שיש בזה להקל ולהחמיר. ופלפול ע"ד הט"ז רס"י רע"ד ונידון שם בית אל אם הוא קודש ובדברי הסמ"ע סי' רל"ב:

קסד) בס"ת ותפילין שנמצא בהם שת"ג הימיני שע"ג שעטנ"ז גץ נכנס תוך צוואר הל' שאצלו.

קסה) בסופר שאמר שלא כתב השם י"ה שבפסוק עזי וזמרת יה לשם קדושה כי לא ידע שזה שם הקודש והי' סבור שזה שם חול:

קסו) נידון שנעשה גיפלאסין ביריעה אחת ועי"ז נדבקה בשם הוי' הקדוש והנורא הואו לה' אחרונה.

קסט) כמה תפירות צריך להיות בין יריעה ליריעה בס"ת.

קע) נידון שנמצא בשעת קריאה אות י' נעשה ע"י התפשטות הדיו גיפלאסין ונראה כמו סמך קטנה:

קעב) בסופר שטעה בפ' מקץ בפ' ויאמר שלום לכם וכו' אלקיכם וגו' כתב אלקים במקום אלקיכם אופן התיקון ובדין תלויות נטפלין:

קעג) נידון מ"ש בס"ח דמותר לגנוז היריע' להחליף אותה בנאה הימנו משום זא"ו

קעד) ביו"ד שבהצ' שנדבקה ע"י שריטות דיו להנין שבהצ' אם צריך תיקון ואופן התיקון:

קעה) אודות שם אל שבתיבת בית אל אם צריך לקדש פלפול נעים ואודות שטעה הסופר ולא סיים תיבת אחד שבפסוק שמע ישראל בסוף שטה:

קעו) באיש א' שקנה מנכרי בית עם פרדס ואח"ז נתוודע לי שיש בתוך הפרדס אילנות מורכבים וא"י אם מורכבים במינו או בא"מ אם מותר לקיימים פלפול ארוך ברמב"ם ה' כלאים ובסוגית הש"ס ריש מ"ק ואי כלאי אילן מותר לקיימם פלפול עמוק בדברי הרשב"ם ותוס' ב"ב דף צ"ד ובירושלמי פ"ק דערלה ובתשו' ח"ס בענין זה ובענין אעל"מ וקני' בטעות ובענין דרוצה בקיומו וחשש דמ"ע הכל באריכות נפלא:

קעז) עוד בענין זה בענין החשש דמ"ע:

קעח) ג"כ בענין ובדברי רמ"א בא"ח סי' נ"ה ובענין ס"ס שיוכל להתברר

תוכן העניינים

בית שלמה יורה דעה מהדורא בתרא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה